עם ביקוש שגובר על ההיצע ודימוי של ספורט נטול מאמץ, אין פלא שבאחרונה צצו עשרות מכוני פילאטיס. אלא ששיטת האימון הוותיקה דורשת הכשרה ארוכה, ולא כל שיעור חיטוב יכול להתהדר בשם המפורש. מורה לא מוסמך יכול, במקרה הטוב, לתרגל סתם התעמלות; במקרה הרע זה עלול להיגמר בנזק של ממש
פילאטיס. חשוב להקפיד שמספר התלמידים למורה לא יעלה על חמישה
תצלום: באדיבות דרור רז, המרכז הישראלי לפ
ספורט הפילאטיס כאן כבר שנים רבות, אבל נדמה שהתקופה הנוכחית טובה לו במיוחד. אל המכונים הוותיקים הצטרפו באחרונה עשרות מכונים פרטיים, חוגים בחדרי כושר ובמועדונים, שזיהו את הביקוש ומיהרו לתת לו מענה. לא צריך לטעות: המושגים המלווים את עבודת הפילאטיס נשמעים אולי כמו ניו אייג', אבל זו שיטת אימון ותיקה ורבת שנים.
מה יש בפילאטיס שמסביר את הפופולריות הגבוהה? בענף טוענים כי התאורה הניאונית, אווירת הקניון האגרסיווית והעבודה האירובית מרחיקה מתאמנים רבים מחדרי הכושר. שיעורי הפילאטיס, לעומת זאת, מציעים כאלטרנטיווה אימון באווירה רגועה, המשלבת נשימות מדיטטיוויות ולעתים גם מוסיקה נעימה.
את השיטה פיתח ג'וזף פילאטיס לפני כ-70 שנה, כשחיפש אמצעים לשיקום מהיר של
רקדנים הסובלים מפציעות. הוא שילב שיטות אימון יווניות ורומאיות עתיקות, עירבב אלמנטים מתחום השחייה והריקוד, ויצר שיטה ייחודית שמטרתה תיקון חולשות ונקודות חסרות איזון בגוף.
השילוב של הרמוניה נפשית וגופנית עם הקפדה על נשימות מזכיר תורה ותיקה אחרת, יוגה, אבל המומחים טוענים כי אלו שיטות שונות במהותן ולו משום שבניגוד לפילאטיס, מתאמני היוגה שומרים על אותה תנוחה בפרק זמן נתון. אורלי אורן, מנהלת בית הספר להכשרת מדריכים ב"דרור רז - המרכז הישראלי לפילאטיס", מחדדת גם את ההבדל בין אימון פילאטיס לזה שבחדר הכושר. אורן מסבירה כי הפילאטיס עובד על השרירים המייצבים - השרירים הקטנים השומרים על המפרק לאורך השנים, ואילו בחדר הכושר עובדים בעיקר על השרירים המניעים - השרירים הגדולים שפיתוחם המתמשך מביא למראה ניפוח שרירים.
ספורט לכל גיל
הפילאטיס מוגדר כספורט לכל גיל, מין ומצב גופני. מספר הנשים והגברים המתאמנים ברשת דרור רז, למשל, זהה. אבל הממוצע הנשי הוא ארבעה אימונים בשבוע, בעוד הממוצע הגברי אינו עולה על פעם-פעמיים בשבוע.
נהוג לחלק את התחום לשניים: פילאטיס רצפה ופילאטיס מכשירים. הראשון מזכיר במידה רבה שיעורי התעמלות מתחומים אחרים, כמו אלה המתמקדים ביציבה ומתיחות ואינו כרוך ברכישת ציוד יקר. בענף טוענים כי ההשקעה המינימלית בשיעור רצפתי מביאה לכך שמקומות לא מקצועיים מציעים אימון ללא הכשרה מספקת. שלא לציטוט טוענים כמה מבעלי המכונים כי פילאטיס רצפה ללא שילוב מכשירים אינו באמת פילאטיס.
ואולם, דליה שמש, בוגרת לימודי סטוט פילאטיס בלונדון, אינה מסכימה עם הקביעה. שינוי בריאותי, היא טוענת, מתרחש מהר יותר ומחזיק זמן רב יותר לאחר אימון בפילאטיס רצפה: "המכשירים הם כלים טכניים המושכים את הגוף לפעולה, ואילו בעבודת רצפה אתה לומד דרך הגוף מה נכון בשבילך". מכיוון שכך, שמש מייעצת להתאמן במשך שנה לפחות בפילאטיס רצפה, ורק לאחר מכן לעבור לאימון באמצעות מכשירים.
אבל הקונסנזוס בקרב רוב המדריכים הוא כי המכשירים - קדילק, רפורמר, ארמצ'ייר, וונדהצ'ייר ואחרים - חשובים לחיזוק האיברים בגוף כבר בשלבי האימון הראשוניים. המכשירים בנויים על התנגדות קפיצית במשקלים שונים. הפעילות מתבצעת בישיבה או בשכיבה על המכשירים, ותמיכתם מסייעת להתגבר על כאב המתיחות. המומחים מזהירים כי חשוב שהמאמן יתאים את חוזק הקפיץ ואת התרגילים לצרכים הגופניים של המתאמן.
הכשרה מוטלת בספק
כשכל שיעור עיצוב מתכנה "שיעור פילאטיס", וכל חדר כושר מתיימר להעביר חוג כזה - מתבקש לעשות מעט סדר בענף. דליה מנטבר, שרבים רואים בה חלוצת הז'אנר בישראל, נחרצת: "כולם רוצים לחקות את ההצלחה", היא אומרת, "אבל לא כל שיעור עיצוב הוא פילאטיס". לדוגמה היא מספרת על שיעורי "פאואר פילאטיס", שמעבירים בחדרי כושר שונים. שיעור כזה, היא טוענת, עושה שימוש במושג אבל אין לו כל קשר לפילאטיס. "יש הרבה שיטות התעמלות טובות, אבל מי שמחפש לעשות פילאטיס צריך לוודא שהוא אכן עושה זאת".
לבד מהשימוש הרווח מדי במושג, יוצא קצפם של הוותיקים נגד השרלטנות בהכשרת המדריכים הפועלים בענף, ונגד מכונים לא מקצועיים המתירים מספר גדול מדי של משתתפים בשיעור. לרבים ממורי הפילאטיס הפועלים כיום בישראל רקע בפיזיותרפיה או לימודים אקדמאיים במכון וינגייט. בנוסף לכך, נדרשת מהם הכשרה ממוקדת בתחום. בישראל מוזכרים בהקשר זה בתי הספר להכשרת מורים של דרור רז ודליה מנטבר. בבית הספר של מנטבר, למשל, הלימודים מתקיימים במשך עשרה חודשים וכוללים לימודים עיוניים ומעשיים שבסיומם מחויבים המורים לעתיד בסטאז' ובמבחני סיום. בחו"ל מוכרים בתי הספר של ג'וזף פילאטיס, מייסד השיטה, הממוקמים בניו יורק ובקנדה.
ההכשרה המקובלת למדריכי פילאטיס רצפה, על פי PMA - גוף אמריקאי מרכזי בתחום - היא לפחות 140 שעות לימוד. למדריכי פילאטיס מכשירים נדרשות לפחות 420 שעות. הבעייתיות בענף נובעת מהעובדה שפופולריות השיטה והרווחיות הטמונה בה מושכים גם מדריכים ללא רקע מתאים. כמעט מיותר לציין כי מורים שלא עברו הכשרה ממוקדת בתחום עלולים, במקרה הטוב, לתרגל התעמלות שאינה פילאטיס. במקרה הרע, הם עלולים להסב נזק למתאמנים.
עניין אחר הוא מספר המשתתפים בעת האימון. חשיבותו של מאמן מנוסה בהתאמת התרגילים לצרכים וליכולת הגופנית של המתאמנים כבר הודגשה קודם לכן. אבל גם המורה המנוסה ביותר יתקשה לעשות זאת כשמספר המשתתפים בשיעור אינו סביר. לכן, חשוב להקפיד שמספר התלמידים למורה לא יעלה על חמישה.
כמה זה עולה?
בחירת המקום המתאים לאימון מחייבת קודם כל בירור מידת ההכשרה של המדריכים. מומלץ שלא להסתפק בדבריו של האחראי במקום ולבקש לראות תעודות. שאלות נוספות נוגעות למספר המשתתפים בקבוצה, ולמגוון המכשירים הקיים במקום. לאחר בירור בסיסי זה, כדאי לעשות סיבוב במקום ולהתרשם מהאווירה הנהוגה בו. אווירה המתאימה לאופיו של המתאמן תסייע בדרך כלל ליתר התמדה באימון. מקומות רבים מציעים שיעור ניסיון ללא תשלום, ובאמצעותו אפשר להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמקום והמדריכים.
הנה מידע על כמה אפשרויות ללימוד פילאטיס ברחבי הארץ:
רשת דרור רז: המרכז הישראלי לפילאטיס: מכשירים ורצפה. בין 10 ל-25 עמדות עבודה (מכשירים), תלוי בגודל הסניף. מספר תלמידים בשיעור רצפה: עד שמונה. מספר תלמידים בשיעור מכשירים: מתחילים - עד שלושה, בינוניים ומתקדמים - עד חמישה. המדריכים בוגרי קורס פילאטיס רצפה ומכשירים בהיקף של 420 שעות לפחות, לאחר מבחן מעשי. בעלי ותק של ארבע שנים לפחות בתחום, ועיסוקם הקודם - פיסיותרפיסטים או מורים לתנועה.
מחירים: רצפה - 35 שקל לשיעור; מכשירים - בין 50 ל-75 שקל. שיעורים פרטיים 195-165 שקלים. שבעה סניפים בתל אביב, ירושלים, חיפה, רמת השרון והוד השרון.
דליה מנטבר: רשת מכוני פילאטיס: פילאטיס מכשירים בשיטת דליה מנטבר, שיעורים אישיים במסגרת קבוצה. 14 עמדות עבודה. 14-12 תלמידים בקבוצה, שני מדריכים במקביל. למדריכים רקע בחינוך גופני והם מוכשרים בשיטות אלכסנדר, פלדנקרייז, יוגה או ריקוד. רובם עובדים מעל שבע שנים במכוני הרשת. מחירים: 60 שקל לשעת אימון. Happy Hour ב-50 שקל לשעה. תוכנית לחיטוב מהיר ב-55 שקל לשעה (ארבע פעמים בשבוע). שמונה סניפים בתל אביב, רמת גן, יהוד, יערות הכרמל, גן שמואל וירושלים.
רוני פרי: סטודיו לפילאטיס: מכשירים ורצפה. ארבע עמדות עבודה. עד שבעה תלמידים בקבוצה. הסטודיו פועל 18 שנה. הבעלים והמדריך היחיד הוא בוגר וינגייט, מומחה לטיפוח יציבה, כושר, חיטוב וטיפול בבעיות גב, צוואר ומפרקים. מחירים: כרטיסייה של 10 שיעורים - 600 שקל. בתל אביב.
D & A: מכשירים ורצפה. שמונה עמדות עבודה. עד שמונה תלמידים בקבוצה, שני מדריכים במקביל. המדריכים בוגרי בתי הספר של דליה מנטבר ודרור רז. הכשרה נוספת במקום על ידי מדריכות מצטיינות. מחירים: בין 62-48 שקל לשיעור, בהתאם למספר השיעורים בתוכנית. Happy Hour ב-390 שקל לשמונה שיעורים. הסטודיו ברמת גן.
סטודיו סיגל: רצפה בתוספת כדורי ענק. עמדת עבודה אחת. 9-2 תלמידים בקבוצה. הבעלים, המדריכה היחידה בסטודיו, בוגרת מכון וינגייט ובתי הספר ע"ש ג'וזף פילאטיס בניו יורק ובקנדה. מחיר: 190 שקל לחודש, פעמיים בשבוע. בחיפה.
<<
