כל הטיעונים, לפיהם הכור בדימונה הוא סכנה בטיחותית חמורה לסביבתו בשל גילו המופלג, מוטעים
בין הניגוחים נגד ישראל בנושא הגרעין חוזרת גם הטענה, כי הכור הגרעיני בדימונה הוא סכנה בטיחותית חמורה לסביבתו בשל גילו המופלג. קולות כאלה נשמעים גם ממצרים וירדן השכנות. אחרים טוענים, כי מאחר שישראל אינה חתומה על האמנה הבינלאומית למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) היא אינה יכולה לקבל סיוע ממדינות אחרות בשיפוץ הכור בדימונה.
כל הטיעונים הללו מוטעים. ראשית, בכור בדימונה כבר בוצעו שיפוצים יסודיים שונים, ולא פעם אחת או פעמיים. שנית, אין זו אמת שישראל נדחתה כשפנתה למדינות אחרות לסייע לה בשיפוץ הכור. שלישית, לא נכון הוא, שאין מגישים סיוע בטיחותי לכורים של מדינות שאינן חתומות על אמנת ה-NPT.
בתשובה לשאלה אמר מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, גדעון פרנק: "ישראל אינה זקוקה לסיוע מבחוץ. היא יכולה לשפץ את הכור בדימונה בעצמה. יש לנו כל הידע הדרוש. ההנדסי, הטכנולוגי והאחר. אין צורך לפנות לאחרים". על רמת הידע של ישראל תעיד העובדה, שהיא חברה שנים רבות בוועדות מומחים לבטיחות כורים, הפועלות מטעם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לדברי פרנק, "אין למעשה משמעות לגיל כאשר מדובר בכור גרעיני שמוכנסים בו השיפוצים הדרושים והמערכות מוחלפות במודרניות יותר".
הביטחון העצמי בוועדה לאנרגיה אטומית בעניין זה גבוה דיו, עד שבאתר שלה באינטרנט שדן באחרונה בבטיחות כורים הופיע המשפט: "אנחנו קפדנים אף יותר מאחרים!"
ועדת הבטיחות האמריקאית לכורים גרעיניים נתנה בשעתה את הרשיונות לכורים ל-40 שנה. בשנים האחרונות חל שינוי בגישה, ורשיון ההפעלה הוארך, אחרי בדיקת הכור, ל-60 שנה. מתוך 104 כורים אמריקאיים יקבלו 86 הארכה כזאת וגם רשות להעלות את הספק הכור. אחד הכורים, שנמצא באזור מאוכלס בגטיסברג מרילנד, עבר את שנתו ה-40. בארצות הברית מדובר בדרך כלל בכורי כוח. הסיכון הפוטנציאלי באלה גדול בהרבה בגלל הלחץ והטמפרטורות הגבוהות בהם לעומת כורי מחקר, כמו בדימונה, הפועלים בטמפרטורה של 50-40 מעלות.
לעומת ישראל, המקפידה בעצמה על בטיחות הכור בדימונה, יש שתי דוגמאות להתנהלות יחסים בתחום הבטיחות עם שתי מדינות שאינן חתומות על ה-NPT, הודו ופקיסטאן, שגם ערכו ניסויים גרעיניים. קנדה, שמכרה כורים להודו ולפקיסטאן, חשה מרומה כשהן הפרו את ההסכמים עמה. ב-1974 ניתקה קנדה את קשרי הגרעין עם הודו, וב-1976 עם פקיסטאן. בעקבות התאונה בכור בצ'רנוביל היתה קנדה מוכנה לחדש עמן את קשרי הגרעין בתחום הבטיחות. פקיסטאן קיבלה את ההצעה, ואילו הודו, באופן מפתיע, דחתה אותה.
לעומת זאת הגיעה הודו להבנה עם ואשינגטון בנושא בטיחות הגרעין. גם כאן נותקו קשרי הגרעין לאחר הניסוי הגרעיני שערכה הודו ב-1998. והנה, ב-2002, הודיע הנשיא בוש על חידוש קשרי הגרעין עם הודו בנושא הבטיחות. ואשינגטון היתה מוכנה להוסיף שני תחומים חדשים בדיונים עם הודו. מכאן, שנושא בטיחות הגרעין אינו קשור תמיד לתחום המדיני.
<<
