"מקרה של אזעקת אמת" מספר את סיפורו של שמואל, סטודנט ישראלי לתרגום באוניברסיטה בניו-יורק, המתמודד עם שאלות מהותיות בזהותו
צבי טריגר
לנוכח שינויים גופניים ופסיכולוגיים שהוא חווה. אף על פי ששמואל נולד כזכר והתחנך להיות גבר, משהו בתהליך גיבוש הזהות המינית והמגדרית שלו משתבש. מגיל צעיר הוא מקיים דיאלוג עצמי עם החלקים הנשיים שמקננים בו, ובבגרותו נוספים גם שינויים גופניים שלא עולים בקנה אחד עם מינו הביולוגי. יחד עם זאת, מסלול החיים של שמואל הוא מסלול חיים נורמטיבי למדי שכולל שירות צבאי, לימודים אקדמיים, יחסים אינטימיים, ידידות עם בנות המין השני ונסיעה ללימודים בארצות הברית.
הספר הוא מסע בחלקים המודעים והלא-מודעים בנפשו של הגיבור, והוא מתאר את הקשיים בהתמודדות עם שינוי של אחד הדברים שנתפסים כבר מגיל צעיר כקבועים ולא משתנים - ההשתייכות לקטגוריה מינית. ההתמודדות האישית מתרחשת בתקופה שבה המגדלים התאומים, הסמלים החברתיים והתרבותיים של אמריקה, שנתפסו גם הם כקבועים ולא משתנים, קורסים ומערערים את הפנטסיה החברתית על יציבות. מתוך הכאוס האישי ובתוך האנדלמוסיה החברתית מנסה שמואל לפלס את דרכו.
הסיפור משלב בין כמה דמויות שלכאורה אין ביניהן קשר, אך במהלך הקריאה מתברר כי כל אחת מהן מאירה את הגיבור באור אחר, וחושפת טפח אחר טפח מאישיותו המורכבת והרב-גונית. העלילה נעה בין זיכרונות ממשבר בעבר - הפרידה מבן-זוגו הקודם נועם - למשבר בחייו הנוכחיים, שבמרכזם ניסיון כושל ליצור קשר רומנטי עם נדב, ישראלי שהוא מכיר בתקופת שהותו בניו יורק.
ההיכרות עם נועם התחילה באופן מוזר, כאשר שמואל ירה בו, לכאורה בשגגה, בזמן שירותו הצבאי. רגשות האשם, החרטה והדאגה מביאים אותו לבקר את נועם בבית החולים, ומשם מתפתחים יחסים זוגיים מורכבים, מגורים משותפים וסופם בהחלטתו של שמואל לעזוב ללימודים בניו יורק. אף על פי שדומה שנועם חי בנוחות ובהשלמה עם נטייתו המינית, הוא סובל מדיכאון קליני עמוק. הצדדים הפתולוגיים שלו מבליטים במידה רבה את הצדדים החזקים באישיותו של הגיבור, אך בו בזמן גם משמשים מראה לחלקים העמוקים שבהם הוא מפחד לגעת.
בכל פעם ששמואל ניצב מול קושי משמעותי שעמו הוא צריך להתמודד, עולות האסוציאציות המתארות את נועם ברגעיו הקשים, כשהוא קורא לעזרה מתוך תהומות הדיכאון. נדב, לעומתו, הוא גבר ישראלי קלאסי, שעבר בהצלחה יחסית את כל שלבי הסוציאליזציה המגדריים ומתקשה מאוד להשלים עם נטייתו המינית. ההתמודדות האישית שלו עם הנטייה המינית באה לידי ביטוי בניסיון להבליט את החלקים הגבריים שלו בכל פעילות חברתית, בין-אישית או מינית, כמו למשל האופן האובססיבי שבו הוא שומר על תסרוקת מאבטח השב"כ שלו.
למרות הניסיונות הרבים, והמשעשעים לעתים, מצדו של שמואל, הוא לא מצליח לכבוש את לבו של נדב. שמואל, הנע בין הקטבים, "מושיע" ביחס לנועם ותלותי וחלש ביחס לנדב, עורר בי שוב ושוב מחשבות על שבריריות החיים ועל ההשתנות המתמדת של התפקידים שאנו בוחרים לשחק. מלבד הגיבור ושני מאהביו יש בספר כמה דמויות אקסצנטריות, כדוגמת זוג חוקרים שכל עולמם הוא תיעוד התפרצויות הרי געש, רופאים שמנסים להבין את התופעה המינית שלפניהם - המתגלמת בשמואל - מנקודת מבט מדעית קרה ומנוכרת, ועוד דמויות, שאחדות מהן ספק מדומיינות ספק ממשיות.
העיסוק של גיבור הרומן בשפה ובתרגום מעשיר את הטקסט, ומלמד אותנו הן על חיי הנפש המורכבים שלו, הן על הדינמיקה של הכוחות החברתיים המשפיעים עליו. לאורך כל הספר שזורים תמלילים פיוטיים, קטעי שירה ומשחקי מלים המשלבים בתחכום בין שפה רהוטה לביקורת חברתית צינית ונוקבת. שמואל, שנוסע לארצות הברית לפני תחילת האינתיפאדה השנייה, נחשף לחידושי השפה העברית מבית "האקדמיה ללשון" של צה"ל במרוצת שהותו שם. ייתכן שהמרחק הפיסי מהארץ מחזק את האבסורד שבשימוש במלים חדשות כגון "חישוף", "התרעה חמה" או "כתר".
טריגר מדגים באופן הומוריסטי ולעתים כואב כיצד השפה ניתנת למניפולציה, באופן שמאפשר לממסד להמציא אותה בכל פעם מחדש על פי צרכיו - בין אם מדובר בממסד הצבאי, הממסד הרפואי או הממסד התרבותי, שכולם פועלים על פי קריטריונים מדויקים ואין הם יכולים לשאת דוגמאות שאינן עולות בקנה אחד עם הגדרותיהם.
אף על פי שהספר נוגע בנושאים רבים, בהם אהבה, זוגיות, יחסים בין אישיים, בדידות, התמודדות עם משברים נפשיים ועוד - אין ספק שהתימה המגדרית היא לב לבו של הסיפור. טריגר מציג בצורה ציורית ומרתקת את מרכזיותן של ההגדרות המגדריות בחיינו החברתיים והאישיים. המגדר הוא הקטגוריה החברתית הבולטת והדומיננטית ביותר ברוב החברות בעולם, ובוודאי בחברה המערבית. בעשרים השנים האחרונות השתנתה התפיסה המחקרית של המגדר, מתפיסה מונוליתית וחד-ממדית להסתכלות מורכבת ורב-ממדית. ההנחה הבסיסית שעומדת היום לנגד עיניהם של חוקרי המגדר היא שלמגדר פנים רבות והיבטים שונים שלא תמיד קשורים זה בזה. העמדות, הרגשות וההתנהגויות המגדריות לא נתפסים יותר כמקשה אחת, אלא כמרכיבים נפרדים שביטויים תלוי בגורמים רבים שאינם בהכרח אישיותיים.
סיטואציות חברתיות, אינטראקציות בין-אישיות וקונטקסט - כולם משתנים שמשפיעים על הביטויים המגדריים של הפרט. בה בעת, נראה שהוויכוח בין תיאוריות מהותניות, שרואות במגדר תוצאה ישירה של הבדלים ביולוגיים, לבין תיאוריות קונסטרוקטיביות, המייחסות הבדלים אלה בעיקר לתרבות לא זו בלבד שלא נחלש, אלא שלנוכח טכנולוגיות והתפתחויות מדעיות ממשיך להיות רלוונטי ובעל השפעה על השיח המגדרי.
ב"מקרה של אזעקת אמת", הדילמות המדעיות והתיאורטיות נעשות מוחשיות בהיותן הציר המרכזי שמניע את חיי הנפש של הגיבור, הקשוב לחלקים הנשיים שלו ומאפשר להם ביטוי מקורי. עוד בילדותו הוא ממציא דמות נשית, פנינה, שנעשית לחברתו הקרובה ביותר. לאורך כל חייו נלחם שמואל על מקומה החברתי של פנינה, ולמורת רוחה של אמו הוא מתעקש שאנשים בסביבתו הקרובה יקבלו אותה ויתייחסו אליה כאל דמות עצמאית ויחד עם זאת בלתי נפרדת ממנו. פנינה היא הקוטב הנשי הדומיננטי בנפשו של שמואל, שדרכו הוא חווה ומפרש את העולם.
הרומן כתוב כאוסף של אסוציאציות חופשיות - כל אירוע בהווה מזכיר אירוע בעבר ומעורר מחשבה על אירוע עתידי. הסיפור לא מתקדם באופן ליניארי על ציר הזמן אלא מתרחש במקביל בעבר, בהווה ובעתיד. המשחק בזמן אפשרי בזכות כתיבה שמטשטשת בין מציאות לדמיון, בין חלום ליקיצה ובין התרחשויות ממשיות בעולם לפנטסיות מדומיינות. בנוסף, מתמודד הגיבור גם עם שינויים גופניים כגון הצמחת רחם ומחזור חודשי, המצביעים על תהליך שינוי מין.
בתחילת הקריאה התרעמתי מעט על הצורך בטיעונים ביולוגיים, שלכאורה משמשים כהסברים מדעיים לשינויים הפסיכולוגיים שעובר הגיבור. חשבתי שאולי עדיף היה אילו כל השינויים הגופניים שהגיבור חווה בצורה גשמית מאוד יהיו בגדר פנטסיות ולא יקבלו ביטוי גופני של ממש. יחד עם זאת, לבלבול בין הגופני לפסיכולוגי ובין המציאותי למדומיין יש תפקיד מרכזי בבניית הדמות ובהמחשת המורכבות בחייה.
הממסד הרפואי שמנסה להתמודד עם השינויים הללו מוצג בספר כמבוהל ומודאג לנוכח אי יכולתו לקבוע את מינו של הגיבור. החשש מפני חוסר היכולת להגדיר ומפני תופעות בלתי מוסברות הוא דוגמה לחשש הממסדי מפני אנומליה חברתית. בניגוד לממסד הרפואי, דמויות אחרות בסיפור שנמצאות בקשר אינטימי עם הגיבור אינן זקוקות להגדרות חברתיות, ומקבלות את שמואל כמו שהוא. הן אלה שמעודדות אצלו בסופו של דבר את המרד בממסד, ואת יכולתו להשלים, ולקבל את עצמו. המתח הקבוע בין הצורך הבסיסי בהגדרות לבין כוחן המדכא של הגדרות אלה הוא בעיני הקושי הקיומי המרכזי ששמואל מתמודד עמו. זהו אותו המתח שמשפיע על ההתפתחות האישית של כל אחד מאתנו, בני התרבות, שבקוטבו האחד השאיפה לאינדיבידואליות ובקוטבו האחר הרצון להידמות ולהשתייך למסגרת החברתית.
תומר שכנר כותב עבודת דוקטור בפסיכולוגיה, בתחום ההתפתחות המגדרית, באוניברסיטת תל אביב
<<
