בעוד כשנה ייהרסו אולפני ההקלטות "זזה", ועוד פרק בתולדות המוסיקה הישראלית יגיע לסופו. "זו ההזדמנות לעשות מטמורפוזה", אומרים הבעלים. המבנה החדש שהם מתכננים יספק חדרי הקלטה להשכרה, אבל גם ישמש חברת הפקה לכל דבר
ירון עיון (מימין) ואמנון ילון. האולפנים החלו כיחידת הקלטות ניידת
תצלומים: דניאל צ'צ'יק
ותיקי המקום מספרים על מסיבות יום עצמאות מרובות משתתפים ואלכוהול שהתקיימו שם מ-1992. כל השמות הידועים של עולם הבידור הישראלי - מיהודית רביץ וגידי גוב ועד מוני מושונוב ואלי יצפאן - נהגו להגיע לאולפני "זזה" מיד לאחר ההופעות המסורתיות של הערב, אבל החגיגה נגמרה כשהתחילו להתאסף במקום אלפי אורחים, והאמנים נבלעו בהמון.
כעת מתברר כי בעוד פחות משנה יגיע לסופו הפרק הזה בתולדות המוסיקה הישראלית: האולפנים בקרית שאול ייהרסו עד היסוד, ובמקומם ייבנה מגדל רב קומות. זאת כחלק משיקול נדל"ני שנועד לנצל את שטח האדמה היקר שליד בית הקברות בגבול שבין תל אביב לרמת השרון. בעלי "זזה", ירון עיון ואמנון ילון, אינם מתמכרים לנוסטלגיה. "אנחנו מתייחסים לאילוץ כאל הזדמנות לעשות מטמורפוזה", אומר ילון. "הזמן הפך את התפישה של האולפנים למיושנת".
המעבר הקרב, כך מכריזים השניים, ישמש לשדרוג
שלום חנוך מקליט את "רומן אמיתי" באולפני "זזה", 1989. למטה: האולפנים כיום. סביבת עבודה יוצאת דופן, הכוללת ג'קוזי במדשאה מוריקה
תצלום: דניאל צ'צ'יק
האולפנים והפיכתם למוקד מתקדם להקלטות והפקה. במקום משכנם החדש, שנותר בינתיים חשאי, יוקם קומפלקס גדול ומצויד שירכז את סוגי העבודה השונים המתבצעים באולפנים. בשנים האחרונות, מלבד ארבעה אולפני הקלטה, פועלים ב"זזה" גם חדר חזרות, ניידת הקלטות, מחלקת ג'ינגלים וכן לייבל עצמאי שאחראי, בשיתוף האמנים, לאלבומים כמו "יוסי בנאי שר ברסאנס", "דלתות נפתחות מעצמן" של מאיר אריאל, "חתוך תוכן" של "טאטו" והקלטת הצגת התיאטרון "שירת הקאמרי". ילון מסביר: "כבר היום העבודה בין המחלקות משולבת, ואין הצדקה לעובדה שכל אולפן בנוי כיחידה נפרדת".
מקליטים במרפסת
"זזה" אינו אולפן ההקלטות היחיד שהושפע רבות מהשינוי בשוק הקלטות המוסיקה. אם לפני שנים נקשר שמו של כל מוסיקאי שמכבד את עצמו לאולפן הקלטות, הרי כיום מוקלטים רובם המכריע של האלבומים בסביבה ביתית, והאולפנים מצדם נאלצים להתגמש. אולפני די-בי, למשל, שעד לפני כמה שנים היו בית לאמנים מהשורה הראשונה כמו יזהר אשדות, אהוד בנאי וברי סחרוף, עוסקים היום בעיקר בהקלטת פרסומות ובפוסט-פרודקשן; אולפני טריטון המיתולוגיים, שעד סוף שנות ה-80 ריכזו את כל השמות הגדולים - כמו אריק איינשטיין ושלום חנוך שגם הקליט באולפן את "חתונה לבנה" - כבר אינם קיימים; גם אולפני "המון", שהיו האורים ותומים של עולם המוסיקה הישראלית במשך כל שנות ה-80 וה-90 ואירחו, בין השאר, את נורית גלרון, שלום חנוך ו"משינה", עברו ידיים רבות בעשור האחרון, עד שנסגרו ונפתחו שוב לאחרונה בניהול חדש.
המשך בעמוד ד6
גם ללא האיום הנדל"ני, נראה שבעלי "זזה" היו מתכננים בשנים הקרובות הסבה במבנה האולפנים ובדרך עבודתם. "האולפן המסורתי גמר את ימיו", מסביר עיון. "חלו שינויים גדולים בהרגלי ההפקה בשנים האחרונות - הציוד עולה פחות, וכל מוסיקאי ומפיק כבר עובדים בבית עם מחשב משלהם. התפישה הארכיטקטונית החדשה של האולפן תציע סביבת עבודה שמשלבת תחושת פרטיות עם שטחים ציבוריים שיוצרים חיבור לקהילה שמסביב".
הקומפלקס החדש יורכב מאולפן הקלטה מרכזי גדול, ומסביבו מקבץ של חדרי בקרה ברמות ובגדלים שונים. החללים יושכרו לטווחים קצרים או ארוכים למוסיקאים, מפיקים וחברות הפקה. "הרעיון הכללי", אומר עיון, "הוא להפוך את 'זזה' למוסד שלא רק מספק מתקנים להשכרה, אלא מרכז תחת קורת גג אחת יוצרים, טכנאים ומפיקים, שיעבדו שם באופן קבוע ומתמשך". כחלק מתהליך הייעול מתכננים הבעלים להפוך את האולפן לחברת הפקה לכל דבר, בדומה למהלכים שעשו בשנים האחרונות "נענע דיסק" או המפיק יניב דוידסון.
בית קפה כפרי
"אני ניגש למהלך ברגשות מעורבים", אומר עיון. "אני נלהב מהשינוי, אבל זו פרידה ממקום שיצרנו מאפס, שהוא הרבה מעבר לסביבת עבודה, הוא סביבת חיים".
אולפני "זזה" החלו את דרכם ב-1988 כניידת הקלטות שחנתה דרך קבע ברמת גן, מחוץ לחדר החזרות הביתי של עיון (אבל גם זזה ממקום למקום, ומכאן השם). בין העבודות הראשונות היתה הקלטת סיבוב ההופעות של שלום חנוך, שנהפך לאלבום ההופעה "רומן אמיתי" וגם לסרט תיעודי באותו שם. בתוך זמן קצר החליטו ירון עיון ואמנון ילון להחנות את הניידת ליד חדר חזרות בקרית שאול. שם, לדבריהם, "החליטו להתמסד".
מאז ועד היום הוקלטו ב"זזה" כ-500 אלבומים והאולפנים עברו שינויים רבים, שראשיתם במהלך שיזם לפני כשמונה שנים שלמה ארצי. ארצי, שעמד לפני הקלטת האלבום "צימאון", חיפש אולפן מתקדם ברמה בינלאומית. כשראה שאולפן כזה אינו בנמצא, החליט עם הטכנאי ראובן שפירא ובגיבוי חברת הד ארצי לשפר את המוסד הקיים.
"היה לנו חלום לשדרג את האולפן ולבנות אולפן כפרי, כמו שהיה נהוג באותה תקופה באנגליה ובארצות הברית", נזכר ארצי. "ראינו ב'זזה' פוטנציאל לאולפן טוב, שלא צריך להיחנק בו במרתפים". ילון ועיון קיבלו את הצעת ההשקעה של הד ארצי, שלא כללה שותפות, ואירגנו משלחת לחו"ל כדי ללמוד את השטח. הם ביקרו באולפנים בארצות הברית ובאירופה, בין השאר באולפן של פיטר גבריאל, וחזרו עם תוכניות ברורות לשכלול האולפן.
עם השנים נהפכו אולפני "זזה" לסביבת עבודה יוצאת דופן, המתפרשת על פני שטח גדול ועמוס צמחייה, שכולל גם ג'קוזי גדול הניצב במרכז מדשאה מוריקה ובית קפה כפרי ובו שולחנות עץ ומפות משובצות. בית הקפה הוקם לפני כמה שנים בעקבות יוזמה של המוסיקאי דודו אלהרר, בשלן חובב. אלהרר, שחיפש דרך לקצץ בעלויות ההפקה בזמן הקלטת אלבום, הביא לאולפנים גזייה והתחיל לבשל לנגנים שקשוקה וקציצות. צוות "זזה", שהבין את החיסכון הכלכלי הטמון בכך, הרים את הכפפה. "יום אחד הגעתי וראיתי שאילתרו כיור", מספר אלהרר, "יום אחרי זה כבר היה מקרר, למחרת הופיעה גזייה רצינית ומישהו שבר קיר ובנה שירותים והגיעו שולחנות וכיסאות, ומפה לשם נהייתה מסעדה לכל דבר".
ריטה שרה בגינה
בשמו של האולפן נקשרו אין-ספור מעשיות רוקנרול. ותיקי המקום לא ישכחו את הצרצר ששיגע את מאיר אריאל בזמן הקלטת "זרעי קיץ" ומצא את דרכו לאלבום אחרי הקלטה יזומה בין השיחים, את ריטה שהרגישה שחסרה לה מוזה ויצאה לשיר בגינה, או את מזי כהן שהוקלטה שרה בגשם בפרץ השראה ספונטני. יש גם סיפורים מהדרכים, כמו הוויסקי שנשפך לתוך הקונסולה רגע לפני ההופעה של שלום חנוך בצמח ב-1988. ההופעה כולה התקיימה עם קונסולה פתוחה, בין גיצים ומייבשי שיער, אבל הוקלטה למען הדורות הבאים.
גם הסכסוך הגדול בין חברת הד ארצי ל"חברים של נטאשה" התחיל ונגמר על הדשא של "זזה". ממנו יצא מיכה שטרית כדי לזרוק מחשב מהחלון של משרדי החברה בעקבות ויכוח על נתוני מכירות, ולשם חזר כדי לספר.
כמה ציוני דרך במוסיקה הישראלית הוקלטו ב"זזה", כמו האלבומים "לונדון" של חוה אלברשטיין ו"רדיו בלה בלה" של "החברים של נטאשה", ולא מעט אמנים הוציאו אלבומים בשיתוף האולפן, ביניהם מאיר אריאל, "להקה רטורית", רפי פרסקי ויוסי בנאי. רשימת האמנים שהקליטו שם כוללת, בין השאר, את נורית גלרון, יוני רכטר, "משינה" וגם את נעמי שמר. עם הלקוחות הקבועים נמנים גם יהודה פוליקר, ריטה ורמי קליינשטיין (שהקליטו שם שלושה אלבומים), אביב גפן, עברי לידר, מוקי וכמובן שלמה ארצי. "זזה" גם היה אחראי להקלטת אלבום ההופעה של סטיווי וונדר, "נטורל וונדר", שחצי ממנו הוקלט בישראל וחצי בטוקיו ב-1994.
"תיארתי לעצמי שכרישי הנדל"ן לא ייתנו למוסד שנראה כמו ראש פינה ומזכיר את שנות ה-50 להמשיך להתקיים", אומרת מרגלית צנעני, מוותיקות האולפנים. "כשהגעתי לשם להקלטות הראשונות, שלחו אותי להקליט בניידת. אמרתי לירוסלב יעקובוביץ: 'מה זה צריך להיות? אפילו במוסיקה המזרחית כבר התקדמו', אבל מהר מאוד ראיתי איזה סאונד מדהים, רוקי ופתוח יצא מהניידת הזאת. אני לא אוהבת להתרפק, אבל אני יכולה להגיד שאת השירים הכי יפים שלי הקלטתי ב'זזה', וחברתי שם למוסיקאים נהדרים שלא הייתי מכירה בדרך אחרת".
וארצי נפרד, בלי להזיל דמעה: "האולפן הגדול, המסורתי, חדל לאט לאט להתקיים, ואנשים מתכנסים בבתים שלהם, במרפסת או בחצר של סבתא, כדי להקליט בזול. העולם היום מקליט את עצמו בחדרים. אבל 'זזה' היתה ותישאר פינת חמד".
<<
