מנדי קורנשטיין, מומחה ההאזנות של משטרת מרחב הנגב, הופעל בחשאי על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) כדי להקליט גם את חבריו השוטרים, שנחשדו בשחיתות. בוקר אחד גילה שמפעיליו במח"ש החליטו להעמיד לדין דווקא אותו על האזנת סתר בלתי חוקית לשוטר, האזנה שהם עצמם הזמינו. אם קורנשטיין אשם, מרחב הנגב במשטרה רקוב. אם קורנשטיין צודק, הריקבון הגיע גם למח"ש
מנדי קורנשטיין. היית צריכה לראות את השמחה לאיד למחרת היום שנעצרתי
מנדי קורנשטיין הוא היום, לשמחת חבריו לשעבר במשטרה, איש מובס. חמש שנים עברו מאז נעצר בחשד להאזנת סתר בלתי חוקית, ועד היום כשלו כל נסיונותיו להוכיח את חפותו בבתי המשפט. התקווה האחרונה שלו היא בית המשפט העליון, אליו הגיש בימים אלה רשות ערעור. דחייה של בקשת הערעור תהיה המסמר האחרון בקריירה שלו.
17 שנה שירת קורנשטיין במשטרה, את רובן כאיש מודיעין ומעקב טכני במרחב נגב. בפועל, הוא היה המאזין הראשי של מטה המרחב שביצע את רוב ההאזנות הסתר לעבריינים. במקביל, הפעילה אותו המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בהאזנה לחבריו השוטרים שנחשדו בשחיתות, והיו לא מעט כאלה. קורנשטיין לא חשב פעמיים והפך למעשה לסוכן כפול של מח"ש ביחידתו. הוא לא תיאר לעצמו שיום אחד יגיעו חבריו החשאיים ממח"ש ויעצרו דווקא אותו.
נפילתו של קורנשטיין הגיעה ב-24 באוקטובר 2000, יום לאחר שנעצר אהרון בבלי, שוטר ביחידתו, שנגדו אסף חומר מודיעיני לבקשת מח"ש ובאישור צו בית משפט. התיק נגד בבלי נסגר בינתיים, אבל קורנשטיין נמצא אשם בהאזנת סתר בלתי חוקית לחברו ליחידה ונזרק משורות המשטרה. הוא טוען שחבריו ליחידה תפרו לו תיק. מעל דוכן העדים טען כי למפקדו במרחב הנגב, סגן ניצב יוסי כהן, היה אינטרס להפליל אותו, מאחר שחשש כי הוא פועל גם נגדו אצל אנשי מח"ש. הוא גם התנער מהודאתו המקורית באשמה, בטענה שהודה בשל הלחץ והאיומים שהפעילו נגדו חוקריו במח"ש. אבל בית המשפט נאחז בהודאה הזו, וקבע כי קורנשטיין אכן אשם. יוסי כהן, שקודם בינתיים למפקד תחנת דימונה, טען השבוע כי פקודו לשעבר עורך נגדו מסע נקמה. "כאשר העובדות נגד מנדי בבית המשפט היו חזקות ומרשיעות, זו היתה הדרך שלו להתמודדות", הוא אומר, "להסיט את האש אלי".
סיפור נפילתו המשפילה של מנדי קורנשטיין הוא גם סיפור על התפוררותה ההולכת ונמשכת של משטרת ישראל. אם קורנשטיין צודק, בניגוד לקביעת שתי ערכאות, אז מרחב הנגב של המשטרה - כמו ימ"ר דרום וימ"ר מרכז לפניו (ראו מסגרת) - נגוע בשוטרים מושחתים, שבמקום להילחם בפושעים, חוברים אליהם ומביאים להדחתם של הלוחמים האמיתיים בפשיעה. אם קורנשטיין טועה או משקר, המחדל חמור לא פחות, ולא ברור איך המערכת הזו הניחה לו להתהלך בתוכה במשך 17 שנה, להיחשף לסודות הכי רגישים ולחלוש על רשת האזנה של עשרות עמדות בתוך מטה המרחב.
המרכזייה
עד למעצרו שירת מנדי קורנשטיין כאיש מודיעין האחראי על המעקב הטכני במרחב הנגב. במילים פשוטות, אם צריך היה להתקין מצלמה נסתרת בחדר חקירות של המרחב, להטמין מיקרופון סמוי אצל עבריין מסויים, ליירט שיחות מפלאפון של חשוד אחר - קורנשטיין היה האיש. "אני איש מודיעין וזה מה שאני יודע", הוא אומר בראיון ל"הארץ". "בשנות התשעים הקמתי את מערך הביצועים הטכנולוגיים במרחב. כל מה שעולה לך בראש. הקמתי את הנושא מאל"ף ועד ת"ו. אני מכיר את חדרי המשטרה עד הנקבובית האחרונה בקיר".
קורנשטיין נהנה מרזומה מכובד של תפיסות ומבצעים נגד עבריינים בדרום וזכה להערכת מפקדיו. אך עבודתו, כאמור, לא הסתכמה רק במעקב אחר עבריינים. הוא הופעל גם על ידי מח"ש. בחדרו שבקומה השנייה במרחב פיתח מתקן האזנה שכונה "המרכזייה". המתקן הזה איפשר התחברות ל-20 שלוחות הטלפון של השוטרים שעבדו במטה המרחב. המרכזייה שימשה את החוקרים עצמם, כשרצו להקליט שיחה עם נחקר. אבל היא שימשה גם את מפעיליו של קורנשטיין במח"ש כשהם רצו להאזין, בלא ידיעתם, לשוטרי התחנה שנחשדו בפלילים.
זה היה תפקיד כפוי טובה, שקומם עליו את חבריו לתחנה והפך אותו למוקצה, אבל לקורנשטיין היה עור של פיל. "בשגרה, ביום-יום, בואי נאמר אנשים לא התקרבו אלי", הוא מספר השבוע. "היה לי שם של אחד שמתעסק עם הקלטות. כל אחד פחד שאני מקליט. בוקר אחד התקרבתי לכיוון משרד מסויים, ואני שומע שניים שדיברו על הפאב שהיו בו בלילה. נכנסתי למשרד ואמרתי, 'חבר'ה איך היה בפאב'? הם קפצו. 'איך אתה יודע? אתה מאזין לנו'? היתה אווירה של פחד".
לא נעים מקום כזה.
"לא נעים? לא יודע. באותה תקופה זה היה הבית שלי".
מיקי סבן
את מיקי סבן, קצין מודיעין במח"ש, הכיר קורנשטיין לפני שנים. "אצלי אין אפור", מסביר קורנשטיין, "יש שחור ולבן. או שאני מתחבר או שלא. ואני ומיקי התחברנו ונוצרה בינינו כימיה. מהר מאוד רכשתי את אמונו והוא את אמוני. התפתחה ידידות".
הידידות הזו היתה פוריה ביותר עבור חוקרי מח"ש. מתוך עדותו של קורנשטיין בבית משפט השלום: "אנשי מח"ש ביקשו ממני להתחבר לטלפונים של שוטרים. הם גם ביקשו ממני להאזין לשיחות בזמן אמת ולדווח
מנדי קורנשטיין. בשגרה, ביום-יום, בואי נאמר אנשים לא התקרבו אלי
צילום: לימור אדרי
עליהן בזמן אמת. בסיום יום העבודה, הייתי עורך העתק של הקלטת ומאזין לקלטות במשרדי או בביתי ומדווח על כך למיקי סבן או שהוא היה מתקשר אלי ושואל מה היה. הדברים היו מתועדים, מסודרים ורשומים ביומן המבצעים שניהלתי... מפגשים שבועיים היו מתקיימים ביני לבין אנשי מח"ש במשרדי או במשרדם".
קורנשטיין מספר כי הפעם הראשונה שבה התבקש על ידי מח"ש לפעול היתה בפרשת השוטר משה ששוניאן, בשנת 1997. ששוניאן היה בוחן תנועה במשטרת באר שבע. במח"ש חשדו שהוא מעורב בקבלת טובות הנאה. "בפרשה הזו", מגלה קורנשטיין, "התבקשתי לצותת לו לטלפון במשרד וגם לדאוג להאזנת נפח, כלומר כשהוא יושב בחדר ומדבר עם אחרים. אני עשיתי את הצד הטכני, שני שוטרים אחרים אספו את החומר למח"ש. כל התיק שלו בנוי על ההקלטות האלו. במח"ש התלהבו מההצלחה. ובסך הכל יצא לי אצלם שם טוב". ביולי השנה הורשע ששוניאן בבקשת שוחד והפרת אמונים.
המקרה האחרון שבו היה מעורב קורנשטיין זכה גם הוא לפרסום נרחב בעיתונים. מדובר בבלש אוסקר סיס מבאר שבע, שהיה שותף למכון ליווי והזהיר את שותפיו הסרסורים מפשיטות המשטרה. "במרץ 2000", משחזר קורנשטיין, "פונים אלי ממח"ש ואומרים לי שיש בבאר שבע בלש בשם אוסקר סיס והוא מנהל קשרים עם סרסורים ומדליף להם על פשיטות משטרתיות. אמרתי, בוא ניזום תרגיל עוקץ. נביים פשיטה על מכון, ונשים את אוסקר סיס בתחנה, בחדר בקרה על המבצע. אם הוא יזהיר את בעלי המכון, נתעד אותו. בתוך הכספת בחדר התקנתי מה שצריך. ובאמת באותו מעמד, הוא התקשר לסרסור שלו, אמר לו 'הנרי תיזהר, צוות בילוש בדרך אליך', הכל צולם והוקלט". שנתיים מאוחר יותר הורשע סיס, בזכות אותה חקירה, בשידול לזנות והפרת אמונים ונידון לחצי שנה מאסר בפועל ושנה על תנאי.
המטרה הבאה שעליה התבקש קורנשטיין לאסוף מודיעין היתה אהרון בבלי.
אהרון בבלי
"בתחילת מאי 2000", מספר קורנשטיין, "התקשר אלי מיקי סבן, ואמר לי, 'מנד' - ככה הוא היה קורא לי, 'מנד' - 'בוא אלי למשרד'. בפגישה הוא אמר לי 'תשמע, אנחנו מדברים על בבלי'".
אהרון בבלי שירת עם קורנשטיין ביחידת המודיעין של המרחב כמפעיל מדובבים. הרבה אהבה לא היתה בין השניים. מתחת לפני השטח תססה גם מתיחות על רקע רומנטי. חברתו לחיים של בבלי באותה תקופה, אורנה שוורץ, ניהלה לפני שנים רומן קצר עם קורנשטיין והעניין הגיע בשלב מסויים גם לעימות עם רעייתו של קורנשטיין. "היתה בינינו מערכת יחסים", מספר השבוע קורנשטיין על שוורץ, "אך כשעמדתי על קנקנה דיפדפתי אותה".
הדי הרומן שהחמיץ בין קורנשטיין לשוורץ, הגיעו עד לכתלי בית המשפט. על פי כתב אישום שהוגש נגד שוורץ בשנת 2000, היא פגשה בפברואר אותה שנה את קורנשטיין בבאר שבע, בשעה שהיה עם עוד שני שוטרים בסיור ואמרה לאחד השוטרים כשכוונתה לקורנשטיין: "תגיד לחבר שלך שיש לו ימים ספורים במשטרה, ואני אדאג שיפוטר". התקרית הפכה לשיחת היום בתחנה. קורנשטיין הגיש נגדה תלונה שהתגלגלה לכדי כתב אישום. במסגרת עיסקת טיעון הודתה שוורץ באיומים, והתחייבה להימנע מלחזור על העבירה.
בינתיים הגיעה למח"ש ידיעה מודיעינית על חשד שבבלי מקבל לכאורה כספים מעבריינים תמורת טובות הנאה (ידיעה שכאמור מאוחר יותר לא נמצאו לה כל ראיות תומכות שיצדיקו שיביאו להעמדתו לדין). סבן, מפעילו של קורנשטיין במח"ש זימן אותו אליו לפגישה במשרדי המחלקה בבאר שבע ושיתף אותו בחשדות. "אני ובבלי, אנחנו באותו פרוזדור עובדים, באותה קומה", מספר קורנשטיין. "אמרתי לסבן: 'תשמע, בבלי הוא דברן כפייתי. תסיק את המסקנה, מה צריך לעשות'. סבן חזר אלי אחרי כמה ימים ואמר לי: 'קיבלנו צו לטלפון שלו במשרד. אני עכשיו מגיע עם צו ליוסי כהן'".
יוסי כהן
סגן ניצב יוסי כהן היה ראש לשכת המודיעין במטה מרחב נגב, הבוס של קורנשטיין. "אני אישית לא הסתדרתי איתו", אומר קורנשטיין. "במשך שנים, לפני שקודם לתפקידו, כף רגלו לא דרכה במשרדי".
קורנשטיין חשד שגם מפקדו נגוע בשחיתות, ואף דיווח על כך למפעיליו הסמויים במח"ש. מתוך עדותו בבית המשפט: "ב-18 ביוני 2000 הגיע מיקי סבן לפגישת משולשת שבעצם היתה למראית עין. בה נכחו אני, יוסי כהן וסבן. אני טוען שמדובר בפגישה למראית עין כי היתה כוונה להסתיר מיוסי כהן מה מח"ש יודעת על בבלי ועליו - על יוסי כהן עצמו - ובעצם להסתיר ממנו את הפגישה המוקדמת שהיתה ביני לבין סבן ולהציג תמונה כאילו מדובר בפגישה ראשונה".
בראיון ל"הארץ" מרחיב קורנשטיין: "מיקי סבן נכנס למשרד של כהן. את שומעת צעקה בחוץ 'מנדי'. אני בא. וכהן ואומר לי: 'מנדי, תגיד עכשיו, תגיד, במי חשדת כל הזמן שהוא מושחת?' אמרתי: 'בבלי'. ואז כהן זורק לי בהפגנתיות, ככה, צו. את צו האזנה לבבלי. ואומר: 'הנה'. אמרתי לו, לכהן: 'שמע, אתם מכירים את הסיפור שלי עם בבלי. כולכם יודעים שיש את הקטע עם אורנה שוורץ. אתם יודעים מה הרקע שלי איתה. על רקע זה אני רוצה שתרשמו זיכרון דברים, על מנת שמחר-מחרתיים הוא לא יבוא ויגיד: 'מנדי פיברק לי, מנדי עשה לי'. אני רוצה שעוד מישהו יעבוד איתי על התיק. שיתמלל, שיאזין שיעבוד איתי בגלל הסיבה הזו'. סבן אישר לי לשתף בעניין את הבחור שעבד איתי, גדי חדד".
במהלך המשפט, בעדותו, סיפר סבן גירסה הפוכה לזו של קורנשטיין. סבן: "אני הצעתי ששוטר אחר יבצע את העבודה בגלל הקשרים החבריים וגם יוסי כהן התלבט, אך הנאשם עמד על כך שהוא יבצע את ההאזנה כי הוא מקצועי מספיק". בתגובה לסתירה בין העדויות אמר השבוע קורנשטיין: "מיקי סבן מעגל פינות, איך ייתכן שביקש שאיש אחר יעשה את העבודה, כשהיחיד שיודע להפעיל את המתקן זה אני"?
גדי חדד
גדי חדד היה עוזרו של קורנשטיין. הם ישבו ביחד בקומפלקס של חדרים, שכלל חדר אחד, "הלשכה" וחדר נוסף "חדר המלאכה". קורנשטיין, שמאוחר יותר מעל דוכן העדים טען שחדד הוא אדם לא אמין, לא חסך מילים ושיתף בזמן אמת את חדד בחשדות שיש לו נגד ראש לשכת המודיעין כהן. רק לאחר שיעצר, יסתבר לקורנשטיין, כי מי שעמד מאחורי התלונה נגדו במח"ש, ומי שמסר עדות מפורטת נגדו הוא שותפו לחדר - חדד. לאחר מעצרו של קורנשטיין, אגב, חדד תפס את מקומו.
קורנשטיין: "קראתי לחדד אמרתי לו: 'אנחנו הולכים לעשות עבודה חזקה על בבלי'. באותו הערב, אני מתחבר לקו טלפון של בבלי. כל מה שנקרא חדירה מיקרופונית דורש רישום ביומן המבצעים וכך זה נעשה. אני וגדי חדד יושבים, מאזינים לו באון-ליין ולפעמים כשאני צריך לצאת, היינו מאזינים בדיעבד, כלומר, הייתי חוזר בערב למשרד, לוקח את הקלטת, החומר שמצטבר בטייפ, עושה העתק מהיר ולוקח הביתה ומקשיב".
לאחר שלושה חודשים במח"ש מבקשים להאריך את היתר ההאזנה שנתן בית המשפט. בדו"ח מודיעיני הם מציינים בפני בית המשפט כי מהאזנת הסתר שנערכה עולים נגד בבלי, "חשדות לשידול לזנות, תיווך בנישואים פיקטיביים בין בני מיעוטים לנשים ישראליות ומספר מקרים נוספים של הפרת אמונים". בית המשפט נעתר לבקשה וקורנשטיין ממשיך להתחבר לשלוחה 4469, שלוחת הטלפון הפנימית של בבלי.
קורנשטיין: "העבודה על בבלי מסתיימת יום לפני יום כיפור. ברבע לשלוש אני מנתק את המערכת, מסמן את הקלטת והחומר מועבר למח"ש". קורנשטיין אומנם ניתק את המערכת, אך השאיר את פלג החיבור נעוץ בשלוחה 4469. ב-23 באוקטובר עוצרים את אהרון בבלי. יום למחרת המעצר של בבלי מגיע למטה המרחב סבן עם אלכס אור, ראש צוות דרומי במח"ש. "קוראים לי", מספר קורנשטיין, "והוא אומר לי: 'אתה עצור על האזנות סתר'. הייתי בשוק. הוא אומר לי: 'מנדי באמיתי. לא צחוק'. ואני לא מעכל את הקטע. שאלתי מה עשיתי"?
העניינים התגלגלו במהירות. חוקרי מח"ש ניגשים עם קורנשטיין לביתו שם נערך חיפוש קצר וממגרת השידה בחדר השינה נלקחות שתי קלטות שבהן הוקלט בבלי משוחח עם אנשים שונים. קורנשטיין נלקח לחקירה במשרדי מח"ש בירושלים. שם הוא מודה כי שלוש פעמים האזין לבבלי, לאחר שפג תוקף היתר בית המשפט.
מתוך ההודאה של קורנשטיין במשרדי מח"ש: "אני רוצה להגיד לך עכשיו את האמת. אחרי שנגמר הצו היו שתיים או שלוש הזדמנויות שהאזנתי לשיחות של בבלי. פעם אחת הוא דיבר עם... זה נשמע לא קרימינלי, בלי קשר, אז ניתקתי. פעם אחרת הוא דיבר עם בן מיעוטים. אני לא מבין ערבית, אז גם כן הפסקתי. ועוד פעם הוא חייג למוטורולה, וזה לא עניין אותי וירדתי, וזה הכל".
החוקר: אם כך, הטייפ נשאר מחובר לקו של בבלי כל הזמן, נכון?
"לא, לא כל הזמן. הוא היה מנותק. הייתי מחבר את הטייפ מדי פעם, לראות אם יגיעו שיחות... אני ביצעתי ניתוק (לאחר סיום הצו) ואחר כך חיברתי שוב ואז ביצעתי האזנות לא חוקיות כמו שכבר סיפרתי לך".
לאחר שהודה שוחרר קורנשטיין לביתו ונקרא לחקירה חוזרת כעבור חודש. בינתיים הוא נאלץ לצאת לחופשה משירותו במשטרה. ביוני 2001 הושעה מעבודתו והוגש נגדו כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע. קורנשטיין הואשם בהאזנת סתר בלתי חוקית ובמרמה והפרת אמונים.
במהלך המשפט טען קורנשטיין באמצעות פרקליטו, עו"ד מנחם רובינשטיין, כי ההודאה נגבתה ממנו בלחץ ואיומים. השופטים, גם בערכאה הראשונה וגם בשנייה, דחו את הטענה הזו. קורנשטיין בבית המשפט: "במהלך החקירה נכנס אבי ורצברגר (ראש זרוע החשיפה במח"ש, שמאוחר יותר הושעה בעצמו והוגש נגדו כתב אישום באשמת מעשה מגונה והטרדה מינית) ואמר לי: 'תשמע, מר קורנשטיין, הולך לנו קשה איתך, או שאתה מודה ואני מוכן גם לתת לך מה שאמר עליך גדי חדד... אם לא תודה אני אכניס אותך למעצר ואני אדליף מה בדיוק התפקיד שלך במשטרה'. אלכס אור הצטרף אליו ואמר לי: 'תשמע, שבוע לפניך ישב פה שוטר תנועה מהצפון שנחקר בעברת שוחד. אמרתי לו 'תודה ותלך הביתה'. אם אתה מודה לי עכשיו תישן הלילה לצד רעייתך'".
אבל למה הודית ומסרת גירסה מפורטת שכללה שלושה מקרים של האזנה?
"הייתי חייב למחזר משהו, אחרת הייתי נכנס למעצר".
אבי ורצברגר בתגובה: "קורנשטיין לא בחור צעיר ולא חדש במשטרה. הוא איש ותיק שעבד הרבה עם מח"ש, בהרבה פרשיות. הוא ידע טוב מאוד ששוטרים שנעצרים לא נכלאים עם עבריינים ולכן הטענה שלו, שאני איימתי עליו שנכלא אותו ונספר מי הוא, לא תופסת".
הפגישה במגרש
קורנשטיין טוען כי מי שעומד מאחורי כל הסתבכותו הם כהן וחדד. "הקשר שלי עם רב פקד יוסי כהן לא היה טוב בלשון המעטה", סיפר קורנשטיין מעל דוכן העדים. "הגיעו אלי ידיעות וממצאים שלא הוסיפו לו ולטוהר המידות שלו... גדי חדד סיפר לו מה דעתי עליו. לכן יוסי כהן תפר לי את התיק".
קורנשטיין נדהם לדבריו לגלות כי מי שמסר עדות נגדו במח"ש היה שותפו לחדר ועוזרו, חדד. "כשהתחלתי לעבוד עם מנדי", סיפר חדד לחוקרי מח"ש, "הבחנתי שהוא מאזין באופן לא חוקי לטלפונים של שוטרים במרחב. הייתי רואה את מנדי מאזין עם שפופרת הטלפון שמחוברת ישירות לשקע טלפון שבקיר ללא טלפון... מיד הבנתי שמדובר בהאזנות לא חוקיות וכאשר הייתי רואה אותו מאזין כך הייתי בורח מהחדר... מנדי לא אהב את יוסי כהן, שהוא הקצין הממונה עלינו ואמר לי תמיד: 'אני עוד אזיין את יוסי כהן'. הוא אמר שיוסי כהן מושחת, שהוא מקבל שוחד מאנשים... הוא סיפר לי על בעיות של יוסי כהן... לא הייתי שואל אותו מאיפה הוא יודע, את זה הבנתי שהוא יודע דרך זה שהוא מאזין לכהן, לשיחות הטלפון שלו".
במהלך המשפט קורנשטיין ופרקליטו חשפו סתירות בעדותו של חדד. כך, למשל, התברר שממכשיר "המרכזייה" בחדרם, לא ניתן היה להאזין כלל לקו הטלפון של יוסי כהן בשל מיגבלות טכניות. שופט בית משפט השלום דב מגד קבע במהלך המשפט ביחס לגירסת חדד כי "לא יהיה זה ראוי, לסמוך ולבסס עליה ממצא מרשיע ולכן אתעלם מגרסתו".
כפי שטען קורנשטיין, יוסי כהן אכן ידע בדיוק מה הוא חושב ואומר עליו. מהעדויות עולה כי ימים ספורים לאחר תום צו האזנה לבבלי, פנה חדד אל כהן וסיפר לו שמכשיר האזנה בחדרם עדיין מקליט את בבלי. "באחד הימים, לא זוכר תאריכים, ניגש אלי גדי חדד", סיפר כהן בעדותו, "ומסר לי שההאזנה עדיין עובדת ולא הופסקה. הוא ביקש ממני לצאת ולשוחח איתי מחוץ למתקן המשרדים של הלשכה, ושניפגש במגרש הכדורסל שנמצא מעבר לכביש... לשאלתך אם גדי חדד פנה אלי ואמר לי שהנאשם אומר עלי שאני לא ישר ואני מקבל שוחד ואני מושחת, חדד אמר לי גם שקורנשטיין אמר לו שאני אפול". במלים פשוטות, עוזרו של איש ההאזנות קורנשטיין פנה לראש לשכת המודיעין כהן מאחורי גבו של קורנשטיין, והזהיר אותו שהמחלקה לחקירות שוטרים עשויה לעקוב גם אחריו.
חדד לא הסתיר מבית המשפט כי סיפר את הדברים לכהן. "במהלך העבודות שעשינו עם מיקי (סבן) קורנשטיין דיבר איתו על הרלמ"ב שלנו יוסי כהן, שהוא עושה כל מיני דברים וכדאי לשים עליו האזנה לטלפון... קורנשטיין לא אהב את יוסי כהן, הוא אמר שהוא מקבל שוחד ואף יותר מזה. נכון שאני סיפרתי על זה ליוסי כהן. לשאלתך האם היתה קומבינה איך מסלקים את הנאשם? אני משיב שלא היתה".
מח"ש עוברת צד
12 יום לאחר הפגישה במגרש הכדורסל בין חדד לכהן, פנה כהן למיקי סבן, מפעילו של קורנשטיין במח"ש. "אמרתי לו, שעל פי מה שנאמר לי על ידי חדד, ההאזנה נמשכת, וביקשתי הנחיות, הוא אמר לי לבדוק אם ההאזנה עדיין עובדת ולדווח לו".
באישון ליל, הגיעו כהן, חדד ואמנון איצקוביץ קצין המודיעין של המרחב, למשרדו של קורנשטיין. כהן וחדד נכנסו ללשכה, ראו לטענתם שמכשיר ההקלטה מחובר עדיין לקו הטלפון של בבלי והכניסו לתוכו קלטת. באותו זמן פרץ איצקוביץ לחדרו של בבלי, בהוראתו של כהן ושוחח עימו, שיחה קצרה בת מספר מלים, מהטלפון שבחדר. השיחה הוקלטה בקלטת שבמכשיר ההקלטה. למחרת עלה כהן לירושלים, למשרדי מח"ש והגיש את הקלטת כראייה לכך שמכשיר ההקלטה על השלוחה 4469 עדיין עובד.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון מכנה עו"ד רובינשטיין את אותו ארוע במשרד כפעולה פרטיזנית. "שלושה היו מעורבים באותו 'ניסוי' הקלטה לילית", כותב רובינשטיין, "נצ"מ יוסי כהן, גבי חדד ופקד איצקוביץ, אשר מיד עם הכניסה למשרד, הורחק על ידי כהן וחדד, אשר לכל אחד מהם עניין להפללתו של המערער ובהרחקתו מהיחידה. בית המשפט טעה כאשר לא נותר עם הספק, מה בדיוק אירע בליל ה-23.2.00 עת נכנסו אנשי המשטרה למשרדו של הנאשם ולדבריהם, די היה בהכניסם קלטת למכשיר הקלטה כדי שתוקלט שיחת טלפון מהמשרד של בבלי".
לאחר שקיבלו קורנשטיין ופרקליטו את חומר החקירה, הכולל את הקלטות שנתפסו בביתו, הם עברו על הקלטות, שיחה שיחה, וטענו בפני בית המשפט כי הקלטות "מבושלות" ומהוות "הכלאות" של שיחות שונות, בהם מדבר בבלי עם אנשים שונים, מזמנים שונים - כולם טרם פג צו היתר בית המשפט להאזנת הסתר. "האזנתי לשיחה", מסכים השופט מגד באחד המקרים, "ונוכחתי שמדובר בהכלאה שבין שתי שיחות".
במקרים אחרים ניסה קורנשטיין להוכיח על פי תוכן השיחות שהן נערכו לפני ה-8 באוגוסט 2000, התאריך בו פג תוקף צו בית המשפט להאזנת סתר. לדוגמה, באחת השיחות מתנהלת לכאורה שיחה בטלפון סלולרי בין בבלי לבין פקידה בשם רחל בן חמו ממשרד המודיעין בבאר שבע. קורנשטיין וסניגורו עו"ד רובינשטיין הצליחו להוכיח כי בן חמו כבר לא הועסקה שם בספטמבר 2000. מכאן, שההאזנה בוצעה כשעוד הותר לקורנשטיין לצותת לבבלי.
לטענת קורנשטיין הקלטות המפלילות הושתלו בביתו. במהלך חג סוכות, ימים ספורים לפני שנעצר, מספר קורנשטיין, עוזרו, חדד, ביקש לקפוץ אליו לכוס קפה. הביקור לא עורר את חשדו, אבל היום הוא משוכנע כי באותה ההזדמנות חדד הטמין את הקלטת במגירה בחדר השינה. בעדותו ציין קורנשטיין כי החוקרים באופן תמוה ידעו להגיע ישירות לחדר השינה ולחפש את הקלטות במגירות. "החיפוש היה ממוקד, ארך זמן קצר מאוד", סיפר בעדותו, "למרות שאני גר בבית מרווח". לדבריו, נהג להשאיר את צרור מפתחותיו על שולחנו במשרד, כך שאם מישהו רצה לקחת או לשכפל, היה יכול.
"הבית שלנו מלא בקלטות", הוא מוסיף השבוע, "אשתי גננת, וכל הבית מלא בקלטות עם סיפורים ושירי ילדים. הם ניגשו ישר לקלטת שהם רצו, במגרה, ליד המיטה, בחדר השינה".
כשנשאל על כך חדד בבית המשפט השיב: "ידעתי את כתובתו הפרטית של הנאשם... הייתי בביתו של הנאשם כמה פעמים. יתכן שזה קרה גם לפני שהוא נחקר במח"ש. לשאלתך אם אני יודע מי כיוון את חוקרי מח"ש לחדר השינה של הנאשם, אני משיב שישאלו את מח"ש".
"לא סתם הגעתי לביתו של הנאשם כדי לערוך חיפוש", העיד איש מח"ש אלכס אור, שערך את החיפוש. "נמסר לי מידע מה הם הדברים שאני אומר לחפש בביתו של הנאשם... על פי מידע שמסר לי ורצברגר, קודם לחיפוש בביתו של הנאשם היו אמורות להיות בביתו קלטות שקשורות לכאורה בהאזנת סתר לבבלי".
"אני איש משטרה ולא מהיום", פנה קורנשטיין אל השופט. "ומישהו הפנה את אנשי מח"ש לביתי לאחר שהושתלו הקלטות הללו וזה אותו אחד שחשש לעורו, וזה אותו אחד שקיבל את הדיווח מגדי חדד בתאריך 12.10.00 ורק אחרי שבועיים הוא דיווח על כך למיקי סבן. אנשי מעקב טכני - במיוחד כאלה שמסייעים למח"ש - רצוי להיפטר מהם".
הכרעת הדין
בהכרעת הדין שניתנה באפריל 2004 קבע השופט מגד כי קורנשטיין אכן ביצע האזנת סתר אסורה אבל זיכה אותו מעברת מרמה והפרת אמונים. מגד - סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, הנשוי לחנה מגד, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות בעיר - קבע כי הודאתו של קורנשטיין בחקירתו הראשונה במח"ש, היא הודאת אמת ועל כך מתבסס פסק הדין שנתן. "יש בה היגיון", הוא כותב על ההודאה, "והיא אותנטית ומשכנעת... דומה שחש הקלה לאחר שפרק את המשא הכבד שרבץ עליו".
בנימוקיו כותב השופט כי כשנחקר קורנשטיין גם בחשד שהאזין לשוטרים אחרים בתחנה, השיב בלשון חדה שלא עשה כן. "אתה מדבר שטויות", אמר לחוקר. השופט מציין כי האבחנה הברורה בין ההודאה בהאזנת סתר לבבלי לעומת ההכחשה לגבי האחרים עוברת כחוט השני בשתי חקירותיו. "עצם העובדה שהנאשם התעקש על גירסתו ולא נסוג מעמדתו", מסביר השופט, "עומדת בסתירה (לטענתו המאוחרת של קורנשטיין) כי מדובר בהודאת שווא".
למרות שחדד הודה כי הזהיר את כהן מפני קורנשטיין, למרות שעדותו התגלתה כבלתי אמינה, ולמרות סימני השאלה סביב החיפוש המהיר והתכליתי שערכה מח"ש בביתו של קורנשטיין, דחה השופט את טענתו של קורנשטיין כאילו נפל קורבן לקנוניה. "לגירסתו זו", כתב מגד בהכרעת הדין, "לא נמצאו תימוכין בראיות, והיא אינה מקובלת עלי. שוכנעתי כי הנאשם לא אמר אמת בבית המשפט, בניסיון להתחמק מאימת הדין. בצר לו נקט אמצעי הגנה שכיח והפך ממתגונן לתוקף. לאנשים שביקשו כביכול להפלילו, אפילו לא ניתנה ההזדמנות להגן על שמם הטוב, ולמרות שנחקרו באריכות, הם לא עומתו מול טענותיו אלה".
השופט מגד לא התייחס בהכרעתו לטענות קורנשטיין ופרקליטו כי הקלטות בושלו ולמעשה הוקלטו טרם פג צו היתר שנתן בית המשפט להאזנה. בפסק הדין החליט שלא להרשיע את קורנשטיין בפלילים והסתפק בעונש ללא הרשעה. "סטיגמה של פליליות", הוא מסביר, "מחמירה עימו יתר על המידה, נוכח נסיבות המעשה". מגד חייב את קורנשטיין בביצוע 200 שעות עבודה לתועלת הציבור.
"התזה של מנדי היא ש'הלבישו לי תיק'". מסביר פרקליטו עו"ד מנחם רובינשטיין. "אנחנו מתארים מי הלביש את התיק, האינטרסים, המניע. הכל היה. בית המשפט היה צריך להתמודד עם זה. שתי שאלות היו צריכות להיות פה, האם אכן בושל והולבש על מנדי קורנשטיין תיק, והשאלה השנייה, האם יש מספיק ראיות להרשיע אותו. התשובה לשאלה השנייה היא פשוטה. אין מספיק ראיות בכדי להרשיע אותו. השופט הלך בדרך מהירה. טכנית: האם אני יכול לקבל את ההודעה של מנדי בחקירה שלו, ואז צריך לחזק אותה ב"דבר מה". הוא הלך בצורה הקלה. את השגיאה הזו עשו בברנס, ועד היום אוכלים שם את הכובע. אנחנו בדקנו את הקלטות והראינו, שיחה שיחה, בצורה הכי ברורה שני דברים: שלא יכול להיות שהקלטות האלו שהוא האזין להן בזמן אסור, הן קלטות שהוקלטו בזמן האסור. והראינו שהקלטות בושלו, פוברקו בחיווט גס. בחובבנות. הכל מפורט. אך בית המשפט העדיף להתעלם מכך".
במאי השנה דחה הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בראשות אב בית הדין יהושע פלפל, את ערעורו של קורנשטיין. השופטים הסכימו עם השופט מגד וקבעו כי הודאתו של קורנשטיין במשטרה היא הודאת אמת. לאור ההכרעה הזו, פנה קורנשטיין בבקשת עירעור לבית המשפט העליון. בינתיים אין כל ביטחון שערעור כזה אכן יינתן לו.
הסוף?
בינתיים קורנשטיין בבית, אופה עוגות ואוכל את הלב. כבר חמש שנים הוא מתקשה למצוא עבודה, ובאחרונה החל לעבוד במסגרייה. חבריו במשטרה הפנו לו עורף. כך גם מפקדיו. מאנשי מח"ש יותר לא שמע. "חברים יש רק בקופת חולים", הוא אומר. "את צריכה להבין איך זה עובד במערכות האלו. אנשים שעבדו איתי לאורך השנים מפחדים להתקשר אלי. עצם זה שהם באים איתי במגע זה לא טוב. את יודעת, זה עלול לפגוע בסיווג הביטחוני שלהם, זה עלול לצייר אותם כסוג של משתפי פעולה. ומיקי סבן? מיקי סבן. למה שהוא ירים אלי טלפון? ברגע שהרימו אליו טלפון ואמרו לו 'מנדי ממשיך להקליט', הוא היה צריך, מבחינה מקצועית, להגיד 'חבר'ה, ת'קפיאו מצב. אני מביא צוות בדיקה ממדור טכנולוגיה ומביטחון בזק ונעשה בדיקה מקיפה בעניין'. במקום זה הוא נתן הוראה לפרוץ למשרד שלי, שמו קלטת, פרצו למשרד של בבלי, דיברו מהטלפון ואם זה מקליט - אני אשם.
"אני לפעמים מרגיש שיש לי גוש שחונק אותי באזור החזה והבטן. היית צריכה לראות את השמחה לאיד. למחרת היום שנעצרתי אסף יוסי כהן את כל אנשי הלשכה, הבלשים, הפקידות. ואמר שחדד חשף פרשיה חמורה שבה מנדי צוטט לאנשים במטה. כל הפקידות כבר החלו לשחזר עם מי הן דיברו, וכל אחד טפח לחדד על השכם. העדות של חדד היא עדות מפחידה. לאנשים עברו תרחישים חבל על הזמן.
את יודעת למה התגייסתי למשטרה? אני האמנתי שיחידה כמו ששירתי בה צריכה להיות שמורת טבע. מקום נקי. בלי שחיתות. מה אני אגיד לך. היום אני בצדו השני של המתרס. אני עדיין לא מאמין ולא מעכל שזה קורה. חשבתי שאני בצד של הטובים". *
תגובות
יוסי כהן: זו הדרך שלו להתמודד
בספטמבר 2002 פנה קורנשטיין באמצעות פרקליטו והגיש תלונה למח"ש נגד סגן ניצב יוסי כהן. בגוף התלונה גולל קורנשטיין חמישה מקרים בהם התעורר חשד, לכאורה, כי כהן עבר על החוק.
התלונה הזו, כך נראה, לא הניבה מאומה. במכתב ששלח לכהן הרצל שבירו, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, הוא מעדכן אותו כי החליט לסגור נגדו את התיק מ"חוסר אשמה".
בתגובה על טענות קורנשטיין אומר השבוע יוסי כהן: "קורנשטיין לא מפסיק לפרסם אותי כקצין מושחת עם טענות מפה ועד טוקיו. טלנובלה שלמה. הוא שלח הכל למח"ש ושם נחקרתי. אני מחזיק מסמך של מח"ש שמזכה אותי מחוסר אשמה. הוא עורך היום מסע נקמה שגרם לי נזק. בגלל חקירת מח"ש עוכבתי בקידום ולא קודמתי בדרגה".
מה לגבי הטענה שהיה לך אינטרס להרחיק אותו מהיחידה ולכן הולבש לו תיק?
"הוא מנסה להסיט את האשמה. כאשר העובדות נגדו בבית המשפט היו חזקות ומרשיעות זו הדרך שלו להתמודדות. הוכח שהוא שוטר שסרח והוא מנסה להסיט את האש ממנו. אני החזקתי ממנו כשוטר מצויין, איש מקצוע מעולה".
גדי חדד סירב להשיב לשאלות "הארץ". מדוברות משטרת מרחב נגב נמסר: "כל התלונות של קורנשטיין טופלו ונחקרו על ידי מח"ש ונידונו בית המשפט".
באשר לחשדות נגד השוטר אהרון בבלי, לו האזין קורנשטיין, נמסר ממשרד המשפטים כי לאחר בחינת חומר החקירה מצאה פרקליטות מחוז דרום שנסיבות העניין אינן מצדיקות את העמדתו של השוטר לדין פלילי. דוברת מרחב הנגב מסרה כי אהרון בבלי איננו משרת יותר במשטרת ישראל.
מח"ש: אין ממש בטענות
תגובת דובר משרד המשפטים, בשם המחלקה לחקירות שוטרים: "מנדי קורנשטיין בחר להכחיש את החשדות שיוחסו לו לאורך משפטו, ואף העלה את טענותיו נגד הפגמים - כביכול - שנפלו בחקירתו. בית המשפט דחה חד משמעית את טענותיו וקבע כי ביצע את העבירה. גם ערעורו נדחה על דעת שלושת שופטי ההרכב, פה אחד. דומה, כי הדבר מדבר בעד עצמו.
"בהתייחס לטענתו לפיה ההודעות שמסר הוצאו ממנו, לכאורה, תחת איום במעצרו, ראוי להדגיש כי הודעות אלה הוגשו במהלך המשפט, בהסכמתם של קורנשטיין וסניגורו, ומבלי שנטענה כל טענה נגד קבילותן. זאת ועוד, קורנשטיין מסר במהלך חקירתו שתי הודעות. בעת מסירת הודעתו השנייה, בחלוף כחודש ימים ובלא שהיה צפוי כלל למעצר, לא חזר בו מהדברים שמסר בהודעתו הראשונה, ולא העלה כל טענה נגד החקירה. טענות אלה צצו בראשונה רק אגב ניהול ההליך המשפטי, וכאמור, בית המשפט דחה אותן באופן מוחלט.
"בעניין חקירת מח"ש בתיק יוסי כהן: נערכה חקירה עניינית שהחלה באוקטובר 2002 והסתיימה במאי 2003. נמצא כי לא בוצעו עברות פליליות והתיק נסגר מחוסר אשמה".
<<
