הסניגורית של עבד א-ראזק פראג', עיתונאי פלשתינאי שמוחזק במעצר מינהלי 44 חודשים, ניסתה להבין מהתובע הצבאי מה כל כך מסוכן בו. התשובה לפניכם
פראג'. הצו הוארך בפעם ה-12
לפני כשנתיים, כשהיה בן 10, ביקש באסל מאביו, עבד א-ראזק פראג', להתחיל להתפלל. זה היה אחרי הפעם הרביעית או החמישית או השישית - מי זוכר - שמפקד צבאי באזור יהודה ושומרון הוציא נגד פראג' צו מעצר מינהלי, כלומר האריך שוב את צו המעצר הראשון, שהוצא נגדו ב-24 באפריל 2002. "אללה מעניש אותך על שאינך מתפלל", אמר באסל לאביו, הכלוא בקציעות שבנגב. האב המודאג, חילוני בכל רמ"ח איבריו, ביקש מאחיו הצעיר להסביר לבאסל שאין קשר בין המעצר הממושך שלו, ללא משפט, לבין יחסיו עם אללה. "יש הרבה אנשי חמאס שמתפללים כל יום ובכל זאת הם עצורים כמו אבא במעצר מינהלי, כלומר מעצר שאין לדעת מתי יסתיים", הסביר הדוד לילד.
מאסר שנגזר בתום משפט תוחם ומגדיר זמנים, ציפיות, אשליות. לא כך במעצר מינהלי: "בהתחלה המפקד הצבאי מוציא לפי המלצת השב"כ החלטה להעביר את העצור למעצר מינהלי לשישה חודשים, כי הם חושדים שהוא מהווה סכנה לביטחון האזור והציבור", כתב פראג' במאמר שהתפרסם ב-12 בדצמבר ב"אל קודס". "העצור חושב לעצמו, ?אין זה אסון, זו תקופה קצרה וקצובה, במהרה היא תעבור ואחזור חופשי למשפחתי...' הרי יש תאריך קבוע מראש לשחרור. הוא יודע שזה תאריך וירטואלי, אבל בינו לבין עצמו מתרחש דו-שיח מתמשך. ?אולי הם הגיעו למסקנה שאני כבר לא מהווה שום סיכון לא לביטחון שלהם ולא לביטחון אזרחיהם?'"
המאמר פורסם עשרה ימים לפני שהשופט הצבאי רס"ן מייקל בן דוד אישר את הצו המינהלי מס' 12 שהוצא נגד פראג', בן 42, כלכלן שעבד במשך שנים כעורך לילה בעיתון "אל קודס" וביום ניהל פרויקטים בארגון לא ממשלתי לפיתוח חקלאי. צו ההארכה האחרון הוצא ב-20 בנובמבר 2005. בסך הכל פראג' כבר כלוא 44 חודשים בלא משפט. הניסוח סטנדרטי: "מטעמים של ביטחון האזור וביטחון הציבור המפקד הצבאי מצווה על הארכת מעצרו של פראג'... בגין היותו פעיל חז"ע (חזית עממית) המסכן את ביטחון האזור וביטחון הציבור".
לפי נתונים שמסר צה"ל ל"המוקד להגנת הפרט", נכון ל-28 בדצמבר היו כלואים בישראל 749 עצירים מינהליים פלשתינאים במתקני כליאה של הצבא: 89 ב"עופר", 658 בקציעות, ועוד שניים בתאי מעצר בבסיסים צבאיים בגדה. במאמר מ-7 באוקטובר כתב פראג' כי 135 מהעצירים המינהליים היו כלואים כבר שנתיים ו-22 יותר משלוש שנים.
אישור הצו המינהלי החדש או המחודש מתקיים במסגרת שנקראת "ביקורת שיפוטית", אחריה יש זכות ערעור. התובע, רב"ט??? זאהר סלאח, הודיע בישיבת "הביקורת השיפוטית" ב-30 בנובמבר על "קבלת מידע מודיעיני חסוי (נגד פראג', ע"ה), מידע אשר מחזק את החומר הקיים... מן הצדק לאשר את צו המעצר המינהלי משום שנשקפת מסוכנות מן העצור".
עו"ד תמר פלג, מהמוקד להגנת הפרט, מייצגת את פראג'. בדיון במעצר מינהלי, בהעדר פרטי אישום, עדים וראיות, הסניגור חוקר את התובע. התובע מופיע במשפט כנציגו של המפקד הצבאי שחתם על הצו, אך מתפקד למעשה כנציג השב"כ. אין זה מתפקידו להיחקר, מסבירה פלג ובשאלותיה אליו היא ניסתה לקבל רמז כלשהו על מה מצוי בחומר החסוי. וכך נכתב בפרוטוקול הדיון:
פלג: חלקו הגדול של החומר מתייחס לחז"ע ולא למרשי, לא למעשיו, לא לדבריו. נכון?
התובע: לא, לא נכון.
ש: אין בכלל חומר על החז"ע?
ת: כן, יש חומר מפורט הנוגע למשיב וחוץ מזה קיימת גם הערכה של תמונת המצב בשטח וככל שזו נוגעת לארגון החז"ע.
ש: מדובר על דעות שונות או זרמים שונים בארגון, על חילוקי דעות על דברים עקרוניים כמו בחירות או פיגועים?
ת: יש, הכל יפורט בחסוי.
ש: האם מופיעה אצלכם העובדה שהוא עיתונאי?
ת: לא.
ש: האם מופיעות אצלכם ידיעות על... מאמרים פוליטיים שפירסם בעיתון ?אל קודס', ואם כן, האם ידוע לכם תוכנם?
ת: לא.
ש: האם ידועות לכם דעותיו של מרשי ופעילותו של מרשי בקשר לבחירות?
ת: ישנן ידיעות והן יפורטו בחסוי...
ש: אני אומר לך מהו יחסו לבחירות: הוא תומך בבחירות ואף מבקש להתמודד בהן. במהלך חקירתו הועלו נגדו כל מיני חשדות, וממילא מאז שהפך לעציר מינהלי אין טענה שיש לו זיקה לפעילות אלימה...
ת: אנו חוזרים אחורה לחומר החסוי, אך זה יפורט בחסוי.
ש: אני אומרת שמרשי אינו תומך בארגון, אתה לא יכול לאשר את זה?
ת: יפורט בחסוי.
ש: במקרה זה אתה פשוט אינך יודע משום שלא למדת כראוי את החומר החסוי. תרשום לפניך שהתשובה הנכונה היא שהוא מתנגד לשימוש באלימות במסגרת הסכסוך הישראלי-פלשתיני ובפרט הוא מתנגד לפגיעה באזרחים.
פלג טענה בסיכומיה שפראג' יושב "בגלל פיגועי עבר של החזית, שאין לו יד בהם" ולא בגלל מעשים שלו. היא הביעה צער שהשב"כ לא יודע שמדובר בעיתונאי, ותהתה איך אפשר להעריך מסוכנות של אדם בלי לדעת מה כתב במהלך המעצר המינהלי. השתתפות בתהליך הבחירות - ובמסגרת רחבה של ארגוני שמאל-דמוקרטי, שבה תמך מרשה - מעידה לדברי פלג על רצון להשתלב בתהליך חברתי-אזרחי. פראג' עצמו אמר לשופט כי הוא תומך בשלום על יסוד החלטות האו"ם בנוגע לסכסוך הישראלי-הפלשתיני.
אבל בן דוד לא השתכנע. בהחלטתו מ-22 בדצמבר כתב: "קיימתי דיון חסוי במעמד נציג שירות הביטחון הכללי המכונה ?דן'... הוא פירט בפני את מכלול החומר הנוגע למשיב ואת החששות המשמעותיים לביטחון האזור לו ישוחרר לעת הזאת. עקב חשש לפגיעה בביטחון מקורות מידע או בשיטות פעולה של השב"כ, לא ניתן לגלות פרט כלשהו מן המידע החסוי שהוצג לי".
אמנם בן דוד קיצר את משך הצו משישה לארבעה חודשים, אבל מסקנתו חד משמעית: "המידע החסוי ביסוד מעצרו המינהלי של העצור חמור, כולל אף חומר עדכני ביותר ומבוסס על מקורות מגוונים ומהימנים. ממכלול המידע שהוצג בפני עולה חשד, כי העצור ימשיך ויפעל נגד ביטחון האזור, לו ישוחרר... בחינת אופי פעילותו של העצור מלמדת כי יש בסיס להערכה, שהסיכון הנשקף מן העצור לא יקטן בחודשים הקרובים". בהחלטות קודמות בעניינו של פראג', שופטים אחרים - כמו סא"ל שלומי כוכב ורס"ן מנחם ליברמן - נקטו לשון מאוד מאוד דומה, כמעט שטאנצית, על "שיקולים ענייניים של שמירת ביטחון האזור והציבור" או "חומר חסוי שאין לחושפו".
על תפקיד השופט הצבאי בתהליך המעצר המינהלי כתב פראג': "ניסיון העצירים המינהליים מוכיח בלא כל צל של ספק שתפקיד מערכת המשפט בכל הקשור בהם הוא אך ורק ?לכאורה', ותפקידה של מערכת זו הוא לייפות הליך שבו השב"כ הוא הגורם היחיד בעל ההשפעה". המאמר שהתפרסם ב"אל קודס" הוא אחד מאותם מאמרים שהגישה פלג לעיון השופט ונציגי השב"כ. "... אנשי השב"כ קבעו לפעמים בפני העצורים את תקופת המעצר שלהם תוך כדי חקירתם. היו מקרים שאנשי השב"כ אמרו מפורשות לעצורים שהם יישארו במעצר לפחות חמש שנים. קרי, אלו אנשי השב"כ שקובעים את דין העצירים, ובלי להעמידם לדין. ותפקיד השופט במקרים כאלה הוא לתת איצטלה משפטית לפסק ולגזר הדין של אנשי השב"כ".
פראג', יליד מחנה הפליטים ג'לזון, ממשפחה שמוצאה מלוד, מקפיד לשלוח מאמרים פוליטיים ולפרסמם ב"אל קודס". ב-12 בדצמבר, 10 ימים לפני אישור השופט את הארכת הצו ה-12 במספר, כתב פראג': "כשרק ימים ספורים מפרידים בין העציר ובין מועד סיום תקופת הצו והיציאה לחופשי, עיניו נעוצות תמיד בשער הברזל, הוא מחכה ומחכה, מברר את מהותו של כל נייר שנכנס למחלקה. ?יכול להיות שזה צו חידוש מעצרי?' המשפחה מתחילה לדאוג, כל יום מתקשרים לשאול ?האם חידשו לך את הצו?' ?עד עכשיו לא', הוא עונה, ?אבל אל תצפו להרבה, האפשרות שיחודש קיימת עד השעה האחרונה'".
