דמויות ססגוניות, יוצאי חבר המדינות, התקבצו במפלגת הימין של מיכאל קליינר. אביגדור ליברמן כבר לא ימין
משמאל: מיכאל קליינר, אריה מרום ויאנה חודריקר. "אנחנו הימין האמיתי היחיד", אומר קליינר
תצלום: אלון רון
תשכחו את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על העולים מחבר המדינות. תשכחו את ההנחה שהם חילונים גמורים, תשכחו את ההערכה שהם אמנם ימניים אך פרגמטיים, ותתחילו לחשוב במונחים של טלנובלה. מלכת יופי, עולה מאוקראינה, שנישאה לאחיינו של הבאבא סאלי; עורך דין שאביו היה גנרל בצבא האדום בימי סטלין והוא, יהודי חרדי, מסתייע בכל מהלכיו בהנחיות שהוא מוצא בין דפי "איגרות קודש", של הרבי מלובביץ'; וזמרת שהיתה לפוליטיקאית ושנשואה לאסיר ציון שנגזר עליו עונש מוות בשל ניסיון לחטוף בלנינגרד מטוס כדי לבוא לישראל.
הדמויות האלה התקבצו במפלגת חרות בראשותו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל קליינר. זו הפעם השנייה שקליינר, ארבע קדנציות חבר כנסת מטעם הליכוד, מנסה להיבחר בראש רשימת חרות. בבחירות 2003, שבהן התמודד ברשימה משותפת עם ברוך מרזל, קיבל יותר מ-40 אלף קולות, מעט פחות מן הדרוש לעבור את אחוז החסימה.
עיקרי התוכנית שלו הם: ארץ ישראל השלמה, כולל זכות השיבה לגוש קטיף וכולל ירדן - אם זו תעז לפתוח במלחמה נגד ישראל, עידוד הגירה פעיל של ערביי ישראל, החמרה של חוק השבות והקמה של משרד ממשלתי לענייני דמוגרפיה. "אנחנו הימין האמיתי היחיד", טוען קליינר. "כל שאר המפלגות מדברות היום על ויתורים טריטוריאליים. גם אביגדור ליברמן הוא כבר לא ימין. אם הרוסים יידעו עלינו, רבים מהם יבואו אתנו". כמה ציני: העולים של קליינר, שמקרוב באו, מבקשים להדיר מכאן אזרחים ותיקים מהם בהרבה. בדרכי נועם, כמובן, שהרי בארץ ישראל קם עם נדיב. התוכנית כוללת הענקת סל הגירה הזהה לסל הקליטה שמקבלים העולים. מי כמוהם מכיר את חבלי ההגירה.
מלכת היופי והדוגמן
שלא כמו בבחירות הקודמות, הפעם קליינר בונה הרבה על העולים. הד"ר אליעזר פלדמן, חוקר דעת קהל ברחוב הרוסי, אומר שזה לא מופרך. "יש שוק לעמדות קיצוניות כאלה ברחוב הרוסי", מסביר פלדמן, "יש המתנחלים העולים, ויש כל מיני אנשים עם רעיונות משיחיים, שהגיעו לישראל כדי להציל אותה מן הישראלים הוותיקים שאיבדו את הדרך. אני מעריך את השוק הזה בכ-20 אלף איש". כבר עתה, בלי פרסום ובלי קמפיין, מפלגת חרות מופיעה לעתים בשאלות הפתוחות בסקרים שעורך פלדמן ברחוב הרוסי. עם זאת, עדיין קשה לאמוד את כוחה האמיתי.
בראש מטה העולים של חרות, מספר ארבע ברשימה, עומדת יאנה חודריקר. חודריקר נבחרה למלכת היופי של ישראל ב-1993, שנתיים בלבד אחרי שעלתה מאוקראינה. היא בהחלט ממליצה על זכייה בתואר יופי כשיטת קליטה: "בחסות התואר הסתובבתי בעולם והשוויתי את החיים שם לחיים בישראל", היא משחזרת בפגישתנו במשרדי חרות. "קיבלתי הצעות לעבוד בניו יורק, אבל חזרתי לכאן. בפועל, בחרתי בישראל פעם שנייה".
היא למדה ביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, אך החליפה את החוג וסיימה תואר ראשון במינהל. בין לבין, פגשה את הדוגמן קובי כנפו. סבו של כנפו, הרב יצחק אבו חצירא, היה אחיו של הבאבא סאלי. כנפו, בוגר ישיבה, נחשב באותם ימים ל"כבשה השחורה של המשפחה", כדברי אשתו. הם נפגשו באודישנים ואירועים של הברנז'ה ונישאו. כנפו חזר לחבוש כיפה ויש להם שני ילדים.
במערכת הבחירות של 1999 סייעו שניהם לליברמן, שהתלהב מן החיבור ביניהם. "יש לאיווט בעיה לא פתורה עם הזהות שלו", מאבחנת חודריקר, "הוא נורא רוצה שהחברה הישראלית תקבל אותו באופן מוחלט". אבל עכשיו חודריקר הולכת עם קליינר. "בזמנו אהב ליברמן לומר ש'מימינו רק הקיר'", היא מנמקת את בחירתה, "עכשיו, מימין לו נמצאים אנחנו. הרי גם הוא כבר הצהיר שבשם השלום יהיה מוכן להתפנות מביתו בהתנחלות נוקדים. אנחנו מציעים לערביי ישראל פתרון הוגן - סל הגירה זהה בשוויו לסל הקליטה שלנו. הסכום הזה מקנה במדינות ערב רמת חיים הרבה יותר גבוהה מזו שהוא מקנה בישראל".
המשיח יסדר
עו"ד ארקדי פוגץ', מספר שמונה ברשימה, לא מתעסק בקטנות כאלה. מבחינתו, המלך המשיח, הרבי מלובביץ', כבר יסדר הכל. כל מה שנותר לפוגץ' עצמו לעשות, זה לציית להוראות שמעביר לו הרב ולקבל את ברכתו. גם לחרות הגיע על בסיס ההכוונה והברכה. הוא שאל שאלה, טמן אותה בין דפי "איגרות קודש" של הלובביצ'ר וקיבל תשובה ברורה.
באופן מקרי, הדפים שבהם טמן את שאלתו הם איגרת שכתב הרבי מלובביץ' למנחם בגין בי"א בניסן תשכ"ב (1962). התאריך הוא גם יום הולדתו של הלובביצ'ר, יום שבו פועלים כוחות חזקים מן הרגיל. בגין היה איש פוליטי ומייסד חרות. ואם לא די בכך, שורה אחת באיגרת אומרת במפורש: "יהי רצון שתהי החירות בכל השטחים והעניינים..." גם ספקן גדול היה משתכנע. ופוגץ' איננו ספקן.
מן הצילומים הישנים שמחזיק פוגץ' במשרדו בתל אביב נשקפת דמות שונה לגמרי מזו של העו"ד החרדי המטפל בתיקים עצובים בענייני אפליה וקיפוח של עולי חבר המדינות. בצילומים מטג'יקיסטאן, שממנה עלה ב-1989, הוא נראה עדיין אדם חילוני, שהיה גם תובע פלילי בפרקליטות המדינה הסובייטית. אביו היה קומוניסט, גנרל גדול שסטלין קטע את הקריירה הצבאית שלו כשנודע לו שהקצין הבכיר ערך ברית מילה לבנו. אמו היתה חברה בשומר הצעיר. אבל שניהם היו אנשים מאמינים.
קודם שעלה לישראל, כיהן פוגץ' שמונה שנים כראש הקהילה היהודית בדושנבה, בירת טג'יקיסטאן. ב-1992, כשפרצה שם מלחמת האזרחים, פנה לראש הממשלה אז, יצחק שמיר, וביקש שיציל את הקהילה. שמיר נענה. במבצע שפרטיו טרם פורסמו, החל לצאת מדי שבוע מטוס לרפובליקה המוסלמית ולהוציא ממנה את היהודים. פוגץ' תולה את תקוותיו האלקטורליות בקהילה הזאת, שעמה הוא שומר על קשרים הדוקים. "פרוגרמה פוליטית?" הוא הוגה את המלים כמעט בבוז, "על זה תדברי עם קליינר. לי אין פרוגרמה, רק דרך וברכה של הרבי. קליינר חבר שלי, אבל לא הוא יסדר את העניינים, גם עם שמונה מנדטים. המלך המשיח יסדר את העניינים".
קליינר גורס, מן הסתם, שבכל זאת כדאי לעשות משהו תוך כדי המתנה למשיח. העולים מרוסיה נהפכו ליעד מרכזי שלו ולא רק הם, אלא גם אלו המכונים "יוצאי ק-ג-ב" - קווקזים, גרוזינים ובוכרים. לראשונה הוא הקים מטה עולים ולקח דובר מיוחד לתקשורת ברוסית. בישיבת מטה העולים השבוע דיווח קליינר, שמסקר שהזמין אצל רפי סמית עלה ש-60% מציבור העולים תומכים ברעיון של עידוד "הגירה מרצון". 4% אמרו שהם בטוחים שיצביעו לחרות ועוד 4% אמרו שהם שוקלים את האופציה. "מה שהכי חשוב זה להסביר לעולים שליברמן כבר לא ימני", אמר קליינר בישיבת המטה. "אם נצליח להעביר את המסר הזה, יגדל הסיכוי שלנו".
את לריסה גרשטיין כבר לא צריך לשכנע. היא היתה סגנית ראש עיריית ירושלים כשאהוד אולמרט היה בתפקיד, בעבר תמכה בליברמן ועכשיו היא עוזרת לקליינר. "ליברמן השתנה", הוא אומרת לקונית. בעלה, אסיר ציון הנודע אדוארד קוזניצוב, חתם לא מזמן על מכתב תמיכה בליברמן מטעם אינטלקטואלים דוברי רוסית. קוזניצוב עשה היסטוריה כאשר עמד ב-1970 בראש קבוצת "לנינגרד", שביקשה לחטוף מטוס כדי לערוק לישראל. עונש המוות שנגזר עליו הומר במאסר, שממנו השתחרר אחרי 11 שנים.
גרשטיין עצמה מנווטת בין פוליטיקה לקריירה של זמרת, מאז עלתה לישראל לפני 30 שנה מהרפובליקה המוסלמית קירגיזיה. "הסכסוך אכן הולך לסיום", היא אומרת, "אבל הסיום הוא סוף המדינה. כל מה שאנחנו עושים זה להרוויח זמן אל מול התחזקות האיסלאם הנאצי. צריך לדבר על זה בלי תקינות פוליטית, בלי מלים מכובסות כמו ?שטחים' במקום ?אדמה', או ?הפרות סדר' של ערבים במקום ?פוגרום'. אני לא קיצונית, המצב הוא קיצוני".
היועץ האסטרטגי של חרות, איליה וסילב, בטוח שהסיכויים לא רעים. יש לו הסבר לסיכוי של קליינר בציבור הדוברים רוסית: לא רק ה"ימניות" המובנית של העולים, אלא גם שנאת הזרים המיובאת, שעליה הוא מדבר בגלוי. "בציבור הרוסי, האלמנט של קסנופוביה חזק גם בהתייחסות לערבים", הוא מנתח. "הם גם לא כל כך מבינים את ההבדל בין פלשתינאים לערביי ישראל. ההבחנה הזאת לא ברורה לרוסי הפשוט".
חוץ מזה, הוא בונה על צעירים דוברי רוסית, גילאי 18-25, שכל מה שקורה מאז שנת 2000 הוא להם המפגש הראשון עם מלחמה. "אצל הישראלים, גם הצעירים, המלחמה מוטבעת בזיכרון הקולקטיווי", מסביר וסילב. "לרוסים, השירות הצבאי הוא מפגש פיסי ראשון עם הערבים והשנאה. זהו הפוטנציאל הכי גדול שלנו". הסיכוי שקליינר יגיע לכנסת פחות הזוי מהמצע שלו. הטלפון במשרדי חרות אינו חדל לצלצל. רק בימים האחרונים הצטרפו לתנועה 250 מתנדבים.
<<
