בשבוע שעבר השיק אריק לפטר חיפושית מרוץ, שאותה בנה במוסך הביתי עם ארבעה חברים. עוד כמה שיפורים, והיא תגיע מ-0 ל-100 קמ"ש ב-4 שניות
אריק לפטר (חבוש קסדה וגם בתמונה למטה) חוגג את השקת פורמולה-וי. "זאת מכונית הפורמולה הזולה בעולם", הוא אומר
תצלומים: לימור אדרי
הרבה אנשים בונים בחצר ביתם כלי רכב ממונעים. יש כאלה שלוקחים מנוע של מכסחת דשא ישנה ובונים אתו קרטינג מקרטעת, אחרים מפליגים עם הדמיון למחוזות רחוקים יותר. אך דבר אחד משותף לכולם - החלום לבנות מכונית לבד במוסך הביתי הוא שגרם להם לפרק מנועים, להקריב חיפושיות ישנות ולרתך צינורות עקומים.
אריק לפטר, בן 29, הוא מהנדס מכונות בתעשייה האווירית. ביום-יום הוא מתכנן חלקים למטוסי בואינג, אבל בתקופה האחרונה הוא שירטט, ריתך, חתך וחיבר במוסך הביתי שלו את הפורמולה-וי הראשונה תוצרת ישראל.
"מגיל קטן החלום שלי היה לבנות מכונית עם השם שלי", הוא מספר. "בכל פעם שאמרתי לאנשים בארץ שאני רוצה לבנות מכונית פורמולה קיבלתי תגובות כמו 'אתה לא נורמלי', 'אין דברים כאלה פה'. אז אמרתי 'אין? אני אהיה הראשון'".
ההגדרה של מכונית פורמולה היא "מכונית חד-מושבית עם גלגלים שבולטים משלדת
המכונית". טורניר הפורמולה-וי החל בגרמניה בשנות ה-60 ומתחרות בו מכוניות פורמולה שנבנו מרכיבי הליבה של החיפושית הישנה (VEE מציין את השם Volkswagen). כדי לבנות את יצירת החלומות שלו "שחט" אריק חיפושית מודל 73' של חבר ללימודים שנקנתה ב-2,000 שקל. מהמנוחה נלקחו המנוע, הגיר והפרונט. השאר נבנה לבד, וחלקים רבים יוצרו על ידי חרט מדרום תל אביב ששמו ויטאלי זסלבסקי.
"זאת מכונית הפורמולה הזולה בעולם", אומר לפטר בגאווה. "אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלתי בזמן העבודה היתה מיקום המנוע. בחיפושית הוא ישב מאחורי הסרן האחורי וכעת הוא יושב בין הסרנים. הייתי חייב להפוך את המנוע, הגיר והדיפרנציאל ב-180 מעלות, אחרת הייתי מקבל מכונית מרוץ בעלת ארבעה הילוכי רוורס".
כבר בגיל 14 כתב לפטר מכתב להנהלת ג'נרל מוטורס ובו צירף תוכנית מפורטת למכונית חדשה שתכנן בעבור חברת הענק. הוא התייחס לפרויקט ברצינות רבה, GM לא. את החלום לבנות פורמולה הוא ניסה לממש ללא הצלחה עוד כתלמיד תיכון. לאחר הצבא נסע לעבוד כמאבטח בשגרירות ישראל ברומא, שם עשה קורס בנהיגת פורמולה פורד. בשנה הרביעית שלו כסטודנט להנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב החליט לנסות בשנית להגשים את חלום הפורמולה. הוא טס לאנגליה ונפגש עם יצרן הפורמולה-וי הבריטי אלן וודוורד. "לתדהמתי, הוא אמר לי 'קח נייר ועיפרון, אתה יכול להעתיק את השלדה'. כל השרטוטים שהיו לו היו ידניים. באנגליה החבר'ה בונים בלי לשרטט ובלי לבצע חישובים. אצלי נעשתה קצת יותר עבודה על התכנון".
במשך שנה תירגם לפטר את שרבוטי העיפרון מאנגליה לתוכנת שרטוט מקצועית. כשסיים את התכנון, מיהר לשבור כמה תוכניות חיסכון. בליל חורף גשום של ינואר 2005 נעשתה במוסך שלו היסטוריה. לפטר ושותפו דני ברנר הצליחו לרתך שני צינורות ראשונים לשלדה.
צוות לפטר-ברנר מונה חמישה אנשים. כולם חברים, כולם עובדים בהתנדבות, ורק אחד יזכה לנהוג. "כיסא המכונית יצוק בדיוק למידות שלי, כך שאף אחד חוץ ממני לא יכול לנהוג בה", צוחק לפטר. בחודשיים האחרונים הוא לקח חופשה ללא תשלום מהעבודה כדי לעמוד בלוח הזמנים ולהספיק לאליפות הפורמולה באנגליה. "האדם שממנו הושפעתי הוא איירטון סנה", הוא מספר. "הוא גיבור ילדותי, בגללו נמשכתי לתחום הזה בצורה כל כך קיצונית והחלטתי שזה יהיה התחום של החיים שלי".
את בניית המכונית חילקו לפטר ושותפיו לשלושה שלבים: שלב א' מכונה "שלדה מתגלגלת": המנוע והגיר מחוברים באופן ראשוני לשלדה, כך שניתן לדחוף את האוטו ביד ("שלב הקורקינט" קורא לו לפטר). כעת נמצאת המכונית בשלב ב', שבו מותקנות כל מערכות הרכב המתקדמות - בלימה, דלק, חשמל, כיבוי אש וכו'. שלב ג' מוקדש לשיפורים: כוח המנוע מוכפל ומגיע ל-90 כ"ס ומוכנסים שיפורים במתלים. אחרי השלב הזה הפורמולה אמורה להגיע ל-100 קמ"ש בתוך 4 שניות.
כמה זה עולה? "אם לא לוקחים בחשבון את שעות העבודה, עד היום הוצאתי על המכונית כ-100 אלף שקל", אומר לפטר.
לפני כשבוע, ביום הולדתו של איירטון סנה, שנהרג במסלול המרוצים בסן מרינו ב-1994 (הוא היה בן 34), הושקה הפורמולה-וי במשטח ההחלקה בבית הספר "מסלולים" באשדוד. עם גיאומטריית מתלים שתוכננה אי שם בשנות ה-30 של המאה הקודמת ומנוע שצורך דלק 96 אוקטן ושמן 20/50, התייצבו החברים בהתרגשות על המסלול. כמה דקות לאחר מכן הולבשה על המכונית חופה לבנה שיובאה מאנגליה ועליה דגל ישראל. לפטר לבש סרבל חסין אש והתיישב במושב. ניסיון ראשון להניע, המכונית מגמגמת והמנוע כבה. ניסיון שני, והפורמולה משתעלת ופולטת עננים שחורים.
הצוות המקצועי לא נכנע וממהר לחבר כבלים ולפרק את מערכת החשמל. גם זה לא עוזר. לאחר מכן מתברר שיש תקלה במערכת החשמלית, שפגעה במשאבת הדלק. "לך תסמוך על הסינים", אמר אחד הטכנאים בשעה ששלף את הנתיך החשמלי הסורר. ניסיון נוסף והפורמולה-וי מניעה ונוסעת. היא עושה אמנם רק שתי הקפות, אבל בוני המכונית, שחיכו עם השמפניה, לא היו זקוקים ליותר מזה. "מה שאתם רואים כאן זה לא מכונית, זה מטוס, ואני טייס הניסוי", אמר לפטר. "באיטלקית לא אומרים נהג מרוצים, אומרים פילוטה די פורמולה אונו".
כעת הוא צריך לגייס 100 אלף דולר מספונסרים כדי שיוכל להתחרות באליפות הפורמולה, שכבר החלה באנגליה ותימשך שבעה חודשים. "אני אופטימי", הוא אומר. "אני רוצה לנסוע לאנגליה ולעשות עונה או שתיים בפורמולה-וי ואחר כך לטפס למעלה. אם חנוך ניסני עשה את זה בגיל 42 בפורמולה 1, יש לי עוד 12 שנה".
אתר הבית של לפטר: www.aric.20m.com.
תודה, נסתדר בלעדיך
כשהיה בן 18 כתב אריק לפטר מכתב לקבוצת ויליאמס, ובו הביע את חששותיו ממבנה הכנף האחורית במכוניתם. נהג המרוצים איירטון סנה התלונן אז על בעיות יציבות קשות ולא רצה לזנק למרוץ האחרון. שבוע לפני מותו בתאונה קשה על המסלול התקבל מוויליאמס מכתב תשובה: "תודה על העצות האווירודינמיות, נסתדר בלעדיך". לאחר מותו של סנה הוחזרה הכנף הישנה לשימוש.
פורמולה-וי של אריק לפטר
צמיגים: קדמיים - 120/590-15; אחוריים - 135/620-15
בסיס גלגלים: 2,262 מ"מ, אורך: 3,453 מ"מ, גובה: 920 מ"מ
משקל עצמי יבש: 360 ק"ג (מינימום לפי תקנון המרוצים)
משקל רטוב כולל נהג: 465 ק"ג (אם צריך, מוסיפים משקולות)
מנוע: שנת ייצור 1973. הספק בסוף שלב ב' - 44 כ"ס; מומנט 9.5 קג"מ. הספק בסוף שלב ג' - 98 כ"ס; מומנט לא ידוע
ביצועים לאחר שלב ג': מהירות מרבית 200 קמ"ש, תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-4 ש'