ל. פרנק באום החליט ב-1900 לכתוב אגדה לילדים בני דורו, שתהיה נקייה מ"מעשי רצח ואכזריות, דמויות מעוררות אימה, רגשנות זולה, רומנטיקה או נישואין"; אז הוא כתב את "הקוסם מארץ עוץ". מאז זכה הספר לעשרות עיבודים לתיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, ועדיין קשה לפענח את סוד קסמו. עם פרסום התרגום החדש לעברית, מנסה נעמה גרשי להבין מה בעצם הופך טקסט שנכתב לילדים למרתק ולמשמעותי כל כך גם למבוגרים
איור מתוך הספר
הקוסם מארץ עוץ, הספר המוער ל. פרנק באום. תירגמה מאנגלית: גילי בר-הלל סמו, הוצאת אריה ניר, 304 עמ', 98 שקלים
זה לא פשוט בכלל לכתוב על "הקוסם מארץ עוץ". נדמה כי כבר הלכו בדרך זו אל הספר רבים כל כך לפני, עד שאיני יכולה לומר עוד דבר אלא לחזור על צעדיהם או למפות את הדרך שאותה עשו. והדרך הזו רחבה ומתפצלת ומוארת באור החזק של ההפקות התיאטרוניות, הקולנועיות והטלוויזיוניות שנעשו לספר, של המאמרים הרבים על המשמעויות מאחורי כל אחת מהדמויות ומאחורי הסיפור, של מועדוני המעריצים הגדולים שהוקמו לכבודו ועדיין פעילים ושל המטען התרבותי הגדול כל כך המלווה כל אזכור של שם, כל תיאור של הדמויות.
אני ניגשת לספר, וראשי כמובן מלא פיסות-פיסות של אינפורמציה, חלקן מהסדרה שליוותה אותי כילדה במהלך קיץ שלם, חלקן מהסרט ורובן מהאזכורים התרבותיים שאינם חדלים להתייחס לספר הזה גם ממרחק של יותר ממאה שנים. אני יודעת כי לא ניתן להסיר את מטען הידע הזה ולגשת אל הספר בידיים ריקות, לקרוא אותו כמו המבקרים האמריקאים שאהבו אותו כל כך בתחילת המאה שעברה. אני מרגישה גם, כי להוסיף שביל נוסף של הבנה או פרשנות לאלה שכבר נחרשו לא תוסיף לקוראים דבר. אני מבקשת לכן לקרוא את הספר כיציאה למסע. מסע אחורנית מהמטען התרבותי העשיר והמופלא המלווה את הספר - אל ההתחלה, אל הסופר ל. פרנק באום, ואל הטקסט המאויר שפירסם בשנת 1900.
אני מחפשת את הקשר בין הדימוי המופלא ומלא הקסם שאני אוצרת במחשבתי לבין הטקסט עצמו והאיורים המקוריים. מה הופך טקסט שנכתב לילדים לטקסט משמעותי וקנוני כל כך גם עבור מבוגרים? מה יש בו בסיפור שמשך רבים כל כך להמשיך ולספרו, להמשיך להרחיבו ולעשות בו שימושים רבים ומגוונים כל כך?
"חבטה העירה את דורותי משנתה, חבטה כה פתאומית וכה חזקה, שאלמלא שכבה על מיטה רכה היתה עלולה להיפגע. כך גרמה לה הטלטלה לעצור את נשימתה לרגע ולתהות מה קרה: וטוטו הצמיד את אפו הקטן והקר אל פניה וייבב באומללות. דורותי התיישבה והבחינה שהבית חדל להתנועע: גם חושך לא שרר עוד, כי קרני השמש המאירות נכנסו מבעד לחלון והציפו את החדר הקטן. היא קפצה מהמיטה ועם טוטו בעקבותיה רצה ופתחה את הדלת" (עמ' 27).
הסערה לוקחת את דורותי הרחק מקנזס ומדודתה אל ארץ עוץ. דורותי מבקשת לחזור הביתה. היא יוצאת למסע אל הקוסם מארץ עוץ הנורא והחזק ואל עירו המופלאה עיר האזמרגד. היא אינה יודעת דבר על טיבו של הקוסם, טיבה של העיר ועל יכולתו להיענות לבקשתה. נאמר לה כי הוא "קוסם גדול" ו"כוחותיו עולים על כוחותיהם של כל השאר גם יחד". אין ברשותה מידע נוסף, מלבד ההמלצה הניתנת לה ממכשפת הצפון לפנות אליו. איש מהאנשים שאותם היא פוגשת בדרך לא ראה את הקוסם או נעזר בכוחותיו. אך כולם שמעו על יכולותיו ובטוחים כי התשובה לבקשותיהם תימצא אצלו. דורותי יוצאת לאמת את ההבטחה שניתנה לה לגבי כוחותיו המופלאים.
אני מרגישה קצת כמו דורותי בבואי לחפש את התשובה לשאלותיי בטקסט המקורי. מונחית על ידי ההילה והשם הגדולים אל עבר דבר מה שאיני יודעת ממש את טיבו. והטקסט, כמו הקוסם שאותו פוגשת דורותי בעיר האזמרגד, מסרב, או אינו מסוגל לספק את התשובה. אינו עומד בציפיות הגדולות שנכרכו סביבו. השפה פשוטה מאוד, עדינה, כמעט ללא משחקי מלים. דיבורן של הדמויות ברור מאוד ובהיר. והתיאורים מדויקים, ממוקדים, כמעט אפשר לומר פונקציונליים. גם הדמויות שנחרתו חזק בזיכרון הילדה שלי, אינן ניחנות בעומק ובמורכבות. כל אחת מהן רוצה מאוד בדבר אחד, מונעת שוב ושוב על ידי אותם רצונות ואותן תכונות וחוזרת עליהם בדברה. הדיאלוגים קצרים מאוד. מתמקדים ברצונות ובמכשולים. כך גם ההרפתקאות, הבנויות כולן במתכונת דומה: בפני החבורה עומד מכשול; אחד מבני החבורה מוצא דרך להתגבר עליו בכוחותיו - והחבורה נחלצת וממשיכה. הדמויות הרבות והמשונות שאותן פוגשת החבורה בדרכה חסרות כמעט אפיונים וייחוד וגם הקונפליקטים נפתרים באותה מהירות שבה הם עולים.
"'אני הוא עוץ, הגדול והנורא' אמר האיש הקטן בקול רועד. ?אבל אל תפגע בי - בבקשה - ואני אעשה מה שתרצו' חברינו הביטו בו בהפתעה ובאכזבה. ?חשבתי שעוץ הוא ראש גדול' אמרה דורותי. ?ואני חשבתי שעוץ הוא אשה יפהפייה', אמר הדחליל. ?ואני חשבתי שעוץ הוא חיה איומה', אמר איש הפח. ,'ואני חשבתי שעוץ הוא כדור של אש', אמר האריה. ?לא, כולכם טעיתם', אמר האיש הקטן בהכנעה. ?רק העמדתי פנים'. ?העמדת פנים!' קראה דורותי. ?אתה לא קוסם גדול?' ?הס יקירתי', אמר, ?אל תדברי בקול רם כל כך, שלא ישמעו אותך - וזה יהיה סופי. אני אמור להיות קוסם איום ונורא'" (עמ' 186).
דורותי וחבריה מגלים לאכזבתם כי עוץ אינו אותו קוסם נורא ורב כוח שעליו מדברת ללא הרף כל ארץ עוץ. הם גם מגלים כי עיר האזמרגד היא עיר ככל הערים. יפה, אך נטולת ייחוד והילה. "'מה, הדברים פה אינם ירוקים כולם?' שאלה דורותי. ?לא יותר מאשר בכל עיר אחרת', השיב עוץ, ?אבל כשמרכיבים משקפיים ירוקים, נו, הרי הכל נראה אז ירוק'" (עמ' 189). גם העיר וגם הקוסם מופלאים מפני שהם צבועים בצבעים שכאלה. הקוסם, בשל התרחקותו מנתיניו והתחפושות שאותן הוא מרבה ללבוש, ועיר האזמרגד, מפני שכל המתבונן בה עושה זאת תמיד כשהוא מרכיב משקפיים ירוקים לעיניו.
הדורותי חושפת את היעדר הקסם במקום שאליו הגיעה, כדי להיעזר בקסמיו. הקוסם הזקן והחכם מגדיל ומסביר: "'איך אפשר שלא להיות נוכל', אמר לעצמו, ?כשכל האנשים האלה מאלצים אותי לעשות דברים שכולם יודעים שאי אפשר לעשותם? היה קל לשמח את הדחליל ואת האריה ואת איש הפח, כי הם דימיינו שאני יכול לעשות הכל'" (עמ' 202). ההונאה שבבסיס אחיזת העיניים שמייצר הקוסם אינה עומדת רק על כישורי ההמצאה המופלאים ועל שכלו החד. היא עומדת קודם כל על רצונם של תושבי ממלכת עוץ, ושל חבריה של דורותי, לשתף עם זאת פעולה, להשתתף במשחק ולקבל על עצמם את הקסם המדומה.
אני חושבת על הספר. באום מדבר על כך שרצה לכתוב אגדה לילדים בני דורו, שתהיה נקייה מ"מעשי רצח ואכזריות, דמויות מעוררות אימה, רגשנות זולה, רומנטיקה או נישואין" (עמ' 113). אגדה סימטרית שבה שולטים חוקי הצדק וההיגיון, ואיש אינו נענש בה על לא עוול בכפיו. הוא ניסה לכתוב אגדה אמריקאית שתתאים לצרכיו ולאמונותיו של הציבור שאליו כתב. "ארץ עוץ" נכתבה לציבור שהאמין בצדק, בעבודה קשה, בכוחה של החשיבה וביכולתו של האדם להשתנות ולמצוא בתוכו את הכוחות לשינוי.
"הקוסם מארץ עוץ" מאפשר למי שאוהב את ביתו, למרות חסרונותיו, לצאת למסע בארץ דמיונית ויפה שההבדל בינה לבין ביתו אינו בתכנים, בחוקים ובערכים, אלא בתפאורה - בצבעים היפים ובדמויות המוזרות והמפתיעות. "ארץ עוץ" מאפשרת לקורא לעשות טיול במקום זר אך דומה ומוכר מאוד ולחזור אחר כך הביתה מלאי חוויות אך גם מסופקים ושבעי רצון, בטוחים בערכיהם.
מה הופך טקסט שנכתב לילדים למרתק ומשמעותי גם למבוגרים? אני מניחה כי זו היכולת של הטקסט להוציא אותך מהבית ולעולם לא להחזיר אותך לאותו מקום. לשנות דבר מה בחשיבתך, להראות משהו שישנה את האופן שבו תמשיך להסתכל על הדברים. לערער את תחושת היציבות והביטחון בכך שיש דרך אחת נכונה להתבונן על הדברים ולהבינם. הקריאה מחדש ב"קוסם מארץ עוץ" לא הצליחה לעורר מחדש את אותו קסם שהתעורר בי כשהייתי ילדה. אני רציתי להמשיך ולהתרחק אל תוך ארץ עוץ, ואילו דורותי התעקשה רק לחזור. התעקשה לא לאפשר לי לחוש את אותה חרדה קלה ואותו כאב קטן בתחתית הבטן שהרגשתי כשצנחתי מטה מטה אל תוך מחילת הארנב.
ובכל זאת, אני בטוחה כי ילדים יפיקו הנאה רבה מהקריאה בספר, מהתרגום העדין והמדויק ומהציורים המקוריים והיפים של דנסלו, שהצליח להפיח חיים ולהעניק נפח והשראה לדמויות, לעתים אף יותר מהטקסט עצמו.
מאמרים ושירים מאת נעמה גרשי התפרסמו בכתבי העת "מעין" ו"מטעם"
<<
