הסופר ואיש משרד החוץ לשעבר אביגדור דגן הלך לעולמו אתמול בביתו שבירושלים, והוא בן 94. דגן היה איש רוח ואידיאליסט יהודי ציוני.
הוא נולד בצ'כוסלובקיה ב-1912 תחת השם ויקטור פישל. בצעירותו למד משפטים ומדעי המדינה בפראג וערך את השבועון הציוני "ז'ידובסקי ז'פראווי". כמו כן שימש שם מזכיר הסיעה היהודית בבית הנבחרים. ב-1939, לאחר שהגרמנים כבשו את פראג, יצא דגן ללונדון, שם עבד עם שר החוץ הצ'כי הגולה יאן מסריק.
ב-1949 עלה לישראל והחל לעבוד במשרד החוץ הישראלי. הוא שימש ציר ביפאן, בורמה ויוגוסלוויה וכיהן כשגריר ישראל בפולין, נורווגיה ואוסטריה.
את דרכו הספרותית החל בפראג ובלונדון, שם פירסם כמה ספרי שירה. ספר שיריו "מנגינות עברית" זכה בפרס ספרותי בצ'כיה, והפואמה שלו "הכפר המת", שנכתבה בעקבות החרבת הכפר לידיצה בידי הנאצים, תורגמה לכמה שפות. את ספריו כתב בצ'כית, ורבים מהם תורגמו לעברית. בצ'כיה, שם הוא עד היום סופר מוכר ובעל מעמד, הוא ידוע בשמו ויקטור פישל. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בצ'כיה הודפסו כל ספריו מחדש.
ספריו של דגן עוסקים בנושאים יהודיים וישראליים. השואה ומלחמת העולם השנייה היו נושא מרכזי בכתיבתו (הוא איבד את רוב בני משפחתו בשואה, למעט אחיו הצעיר גבריאל). הרומן הראשון שלו, "שיר הרחמים", נאסר לפרסום בצ'כיה הקומוניסטית ב-1948 (הספר תורגם לעברית ב-1951). הרומן השני שלו, "בינת השכוי", יצא לאור בשווייץ וגרמניה. ב-1978 הוא תורגם לעברית והביא את דגן לתודעת הקוראים בישראל.
ספרו השלישי, "ליצני החצר", שעובד להצגה על ידי קבוצת התיאטרון "פסיק" הירושלמית, תיאר ארבעה אסירים יהודים באושוויץ שנבחרו על ידי מפקד המחנה לשמש לו ליצני חצר. גם ספרו "הדוד ארתור" עסק בחוויות מן השואה ועובד לתיאטרון.
כמו כן פירסם שני ספרים פוליטיים - "שיחות עם יאן מסריק", שזכה לתפוצה נרחבת בצ'כיה, ו"מוסקווה וירושלים". ספרים נוספים שלו שתורגמו לעברית: "קפקא בירושלים", "הרובע החמישי", "מינואט", "סיפורים ירושלמיים", "רחוב ושמו ממילא", "השען מסמטת המזלות" ו"כתב אישום". ב-1997 העניק נשיא צ'כיה וצלאב האוול לדגן אות הצטיינות על כתיבתו.
<<
