פרופ' אמנון פזי, מתמטיקאי, נשיא האוניברסיטה העברית יו"ר הות"ת, 1936-2006
הפרופ' אמנון פזי
תצלום: דגלס גתרי
אמנון פזי, שהלך לעולמו אחרי מחלה קשה, נולד בחיפה וגדל בקרית ביאליק. פזי היה לא רק תלמיד מצטיין אלא גם אלוף הארץ בריצת 60 מטר. הוא התקבל לעתודה האקדמית, ואחרי שסיים לימודי מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים הצטרף לצוות פיסיקאים שעסק בראשית המיזם הגרעיני של ישראל, באתר "הגבעה" ליד רחובות. ב-1958 הוא יצא לפאריס ללמוד את רזי הגרעין, ועם פיסיקאים צעירים אחרים עבד בפרויקטים של הוועדה הצרפתית לאנרגיה אטומית.
עם שובו לישראל, ב-1961, הוא גר בבאר שבע עם אשתו בתיה, אם ילדיו אהוד, יעל ומיכל, ועבד בכור שהוקם בדימונה עד להפעלתו הניסיונית בקיץ 1963. אז חזר לירושלים וכתב עבודת דוקטורט אצל הפרופ' שמואל אגמון. אחרי השתלמות בסטנפורד ובאוניברסיטת ניו יורק, שם חבר למתמטיקאים המובילים בעולם, חזר לישראל והתקבל למכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית, בניגוד לציפיותיו. חברו ללימודי המתמטיקה, נשיא האוניברסיטה העברית היום, פרופ' מנחם מגידור, סיפר שאמנון חשב שמכון מצטיין שכזה לא יקבל מתמטיקאי בינוני כמוהו.
הפרופ' פזי היה לראש המכון, כיהן כרקטור וב-1987, כשהאוניברסיטה נקלעה למשבר הפיננסי החמור בתולדותיה והנשיא דן פטנקין התפטר, הוא נקרא להחליפו ולהציל את המוסד. הפרופ' עמנואל סיון מהאוניברסיטה העברית מספר איך חילק אמנון את מאות הפרופסורים חברי הסנאט לקבוצות של שמונה, והשקיע שעות ארוכות בשכנוע כל קבוצה בחשיבות צעדי ההבראה הקיצוניים שעמד לנקוט. הפרופ' ש.נ. אייזנשטט נזכר ש"הופעתו השקטה, האמיצה של אמנון פיזרה את תחושת האין אונים והמבוכה". לפרופ' אליהו פרידמן, לשעבר דיקאן הפקולטה למדעי הטבע, אמר הפרופ' פזי שכדי לנהל אוניברסיטה דרוש כושר גופני, שיאפשר להעביר בשעת לילה מאוחרת את ההחלטות החשובות כשהשאר מותשים.
המבחן הבא של הפרופ' פזי היה ב-1994, כשאנשי הסגל האקדמי הכריזו על שביתה ממושכת והוא, אז יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (הות"ת), התנגד לתביעותיהם. הפרופ' חנוך גוטפרוינד, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית, אומר ש"שוב התגלה אמנון בזוהר מנהיגותו, היה עקבי בעמדתו, בלי להתחשב במחיר האישי של אובדן אהדה בציבור שלו". אחר כך הסתער על מערכת ההשכלה הגבוהה, ולדברי גורי זילכה, מנכ"ל הות"ת אז, הוא הכשיר אותה לקליטת אוכלוסיית הסטודנטים שגדלה בקצב מדהים. בתקופתו התרחבו מאוד אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, וקמו המכללות החדשות. הפרופ' יהושע יורטנר, לשעבר נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, ציין שפזי "פתח את המערכת בפני שכבות שלא השתמשו בה בעבר, תוך קידום המחקר המדעי ושמירה קפדנית על עצמאות וערכי מערכת ההשכלה הגבוהה".
הפרופ' פזי היה נציג ישראל בארגון לביקורת נשק ולמניעת הפצת נשק לא קונוונציונלי, ועד לאחרונה השתתף בוועדה בראשות דן מרידור לבדיקת תפישת הביטחון של מדינת ישראל. מרידור מספר שהקפיד לבוא לישיבות השבועיות של הוועדה, אפילו ממיטת חוליו, וש"למרות שהיה אחד מגדולי המעמיקים והמבינים בענייני הביטחון, מעולם לא התגאה בכך".
הד"ר אלי לויטה, סגן יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, אומר שהפרופ' פזי הרבה להשתתף בפורומים מדעיים שייעצו למערכת הביטחון, וראה בקירוב מחדש של הקהילה המדעית אל תחומי הביטחון את אחד הנכסים החשובים שעומדים לרשות החברה הישראלית. הפרופ' אהוד דה-שליט, ראש המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית, פנה בהספדו לקהל הרב שבא ללוותו את הפרופ' פזי בדרכו האחרונה: "יש עמנו, אפילו בקהל הזה, עוד אנשים טובים ונפלאים. אולי צוואתו הבלתי כתובה של אמנון הנה: אל תשבו בחיבוק ידיים, קומו ועשו מעשה, איש איש בתחומו. המדינה זקוקה לכם".
<<
