 |
|
 |
| שוטרת מג"ב בודקת פלשתינאים, שלשום בחברון. חלק מהחסימות הוסרו על ידי תושבי הכפרים |
|
|
תצלום: רויטרס |
|
| מקורות בצה"ל אישרו אתמול טענות של ארגוני האו"ם, שלפיהן רוב חסימות העפר שהוחלט על הסרתן במסגרת ההקלות לפלשתינאים בגדה המערבית כבר לא היו קיימים ביום קבלת ההחלטה. במקביל, החליט סגן שר הביטחון, אפרים סנה, להקפיא את יישום הצו שאוסר על ישראלים להסיע פלשתינאים בשטח הגדה.
ביום שלישי שעבר הודיע צה"ל שהסיר 44 חסימות עפר בקרבת כפרים בגדה המערבית. זאת, בעקבות התחייבות של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ליו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), להקל על חופש התנועה בגדה.
ואולם, מקורות בצה"ל הודו אתמול שרוב חסימות העפר שלכאורה הוסרו, "הוסרו עוד לפני החלטת הדרג המדיני על הקלות, או נפרצו מקודם על ידי פלשתינאים והוחלט שלא להקימן מחדש". הדברים מאשרים טענות שהעלו לאחרונה ארגונים של האו"ם, שלפיהן רוב החסימות שלכאורה הוסרו, כלל לא היו קיימות בשטח בחודשים האחרונים.
באחד המקרים ביקש ארגון של האו"ם מנציגי צה"ל, פירוט של חסימות העפר שהוסרו בכפרים שליד שכם. הצבא העביר רשימה של 12 חסימות שנפתחו באזור שמדרום לצומת תפוח. בין המקומות שהוזכרו: לובן א-שרקייה, ביתא ג'מעין, א-סוויה, יאסוף, תורמוסיע, פינג'יל, יתמא, קבלאן, תלפית ועוצרין. ואולם, בבדיקה שערך הארגון התברר שבכפרים יתמא, קבלאן ותלפית לא היו חסימות עוד לפני ההחלטה על "הסרתן". בשאר הכפרים, סוללות העפר נותרו במקומן.
בתגובה לטענות נמסר מדוברת צה"ל: "בתקופה האחרונה הסיר צה"ל 44 חסימות במטרה להקל על תנועתה של האוכלוסייה הפלשתינית באזור יהודה ושומרון. ההקלות מיושמות בהתאם להערכת המצב". בשנים האחרונות הציב צה"ל קרוב ל-400 חסימות עפר ומחסומי קבע בגדה.
לפני כשבוע וחצי פרסם "הארץ" בדיקה שערך בחלק מ-16 המחסומים שבהם דיווח צה"ל על הקלות בחיפוש במכוניות של התושבים הפלשתינאים. הבדיקה העלתה שההקלות כמעט ואינן מורגשות ובחלק מהמקרים כלל לא מבוצעות. גורמים במערכת הביטחון טענו שההקלות נכנסו לתוקף, אף שבכמה מקרים דיווח צה"ל על הקלות במחסומים שלא היו מאוישים כבר לפני ההכרזה על הקלות.
אתמול, בעקבות דיון שקיים סגן שר הביטחון אפרים סנה, חזרה בה מערכת הביטחון מכוונתה להפעיל את הצו שאוסר על אזרחים ישראלים להסיע במכוניותיהם פלשתינאים בתחומי הגדה.
בדיון, שבו השתתפו נציגי צה"ל, המשטרה והשב"כ, הובאה עמדת פרקליטות המדינה שלפיה לא ניתן יהיה להגן על הצו בבג"ץ. הצו פורסם ב-19 בנובמבר בידי אלוף פיקוד המרכז, יאיר נוה, ואמור היה להיכנס לתוקף ב-19 בינואר. ואולם, בשבוע שעבר הודיע נוה על הקפאתו לאחר שכמה ארגונים לזכויות האדם ובהם "יש דין" ו"בצלם" עתרו נגדו לבג"ץ.
נוה יזם את הצו בניסיון להיאבק בהברחת שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) בכלי רכב של אזרחים ישראלים (לרוב, ערבים-ישראלים). בשנים האחרונות העלו תחקירים של השב"כ וצה"ל שבפיגועי התאבדות רבים נעזרו המחבלים במוביל ערבי-ישראלי. ארגוני זכויות האדם טענו שמדובר בהחלטה גזענית שיוצרת מציאות של אפרטהייד בשטחים.
סנה הורה אתמול על דחייה נוספת ביישום הצו, והנחה את גופי הביטחון לגבש חלופות אחרות למאבק במבריחי שב"חים. מקורות ביטחוניים אמרו שהמשמעות המעשית של ההחלטה היא ש"הצו הזה עבר מן העולם".
הביקורת על הצו עוררה אי נוחות אצל שר הביטחון, עמיר פרץ. יועצו המדיני של פרץ, חגי אלון, אף הודה לפני כחודשיים בדיון בעניין במרכז פרס לשלום שהצו "בעייתי מבחינה מוסרית" ושצריך למצוא דרכים ראויות יותר להתמודד עם הסיכון הביטחוני שנובע מהברחת פלשתינאים לתחומי הקו הירוק. |
