המפכ"ל בדימוס אסף חפץ מצא תחביב. הוא משמש בהתנדבות כעורך הראשי של מגזין הנשק והירי "קליבר קרבי". "זה לא באמת בהתנדבות", מתקן חפץ. "לא משלמים לי אבל התפקיד מסייע להמשך היתפסותי בציבור כאיש ביטחון וכמומחה בתחום".
במסגרת זו החל חפץ בקמפיין להגמשת הקריטריונים למתן רישיונות נשק לאזרחים, ופרש את חזונו שבעתיד "יהיו מטווחים בכל פרשת דרכים ובכל תחנת דלק שלישית". יש לו גם נימוק מקורי עם ניחוח ליברמני-טרטמני: "למרות שרובם המכריע של האזרחים הערבים הנם שומרי חוק, העבר מלמד אותנו שהמצב הזה יכול להשתנות... אזרחים שיחזיקו נשק יצרו הרתעה, ויוכלו גם להגיב, כי לכוחות הביטחון לוקח זמן להגיע לזירות אירועים".
כלומר שאזרחים יטלו את החוק לידיים?
"כוונתי שאזרחים אחראים ובעלי כישורים יחזיקו בנשק, למשל יוצאי יחידות קרביות".
בכל שנותיך במשטרה בכמה מקרים אזרחים סייעו למניעת אירועי פשיעה וטרור?
"יש את המקרה המפורסם של השגריר אלי כהן שירה במחבלים".
זה היה בשנות ה-80. משהו אחר?
"אני כרגע לא זוכר".
בארצות הברית, שמתירה נשיאת נשק על ידי אזרחים, יש למעלה מ-11 אלף מקרי מוות מירי בשנה, זאת לעומת 381 בלבד בגרמניה, או 165 בקנדה. לפני חמש שנים, בעקבות הטבח בבית ספר התיכון בעיירה קולומביין, קולורדו, עשה מייקל מור סרט תיעודי מטלטל על הקשר בין האלימות הרצחנית בחברה האמריקאית, זמינות הנשק החוקי והלובי האימתני של תעשיית הנשק במדינה. לפני שנתיים, שלוש שנים אחרי הסרט, רצח נער בן 17 ממינסוטה שמונה אנשים באקדח שגנב מסבו והתאבד. אבל המפכ"ל בדימוס חפץ נחרץ: "אין שום קשר בין זמינות וכמות הנשקים לבין כמות האלימות בחברה. להיפך".
<<
