ועדה בינמשרדית והמועצה לשלום הילד יחליטו מה הגולשים יראו באינטרנט
מאת ערן גבאי
אם יאושר, החוק לצנזור תכנים באינטרנט יעלה לספקיות האינטרנט כ-10 מיליון שקל. הקנס שישלמו הספקיות על הפרת החוק: כ-300 אלף שקל. בכירים במשרד התקשורת: "אין 100% הצלחה בסינון"
תצלום: בלומברג
הצנזורה באינטרנט בישראל תחל בעוד כשנה. הצעת החוק של ח"כ אמנון כהן (ש"ס) לגבי צנזורה על האינטרנט אושרה אתמול בוועדת השרים לחקיקה. היא תועבר כעת לוועדת הכלכלה וממנה להצבעה בכנסת. בכירים במשרד התקשורת מעריכים כי אם תאושר הצעת החוק יידרשו 7-10 חודשים כדי להיערך ליישומה.
ספקיות האינטרנט ייאלצו להשקיע 10 מיליון שקל אם יאושר החוק - כך עולה מנתונים שהעבירה חברת סיסקו למשרד התקשורת והגיעו לידי TheMarker. על החברות נאסר לגלגל את העלות על הצרכן. בנוסף, הספקיות התחייבו לגבות את אותו מחיר בעבור חבילות אינטרנט הפתוחות לכל התכנים וחבילות מצונזרות.
החוק נועד להגן על ילדים מפני צפייה בתכנים אלימים ופורנוגרפיים באינטרנט. על פי הצעת החוק, כל מנוי שיצטרף לאחת מספקיות האינטרנט יישאל אם הוא מעוניין בהפעלת מערכת סינון
ללא תשלום, שלא תאפשר לו ולילדיו לצפות בחומרי תועבה. לקוח שלא יהיה מעוניין במערכת הסינון יצטרך להזדהות כמבוגר.
הצעה זו הועלתה על ידי משרד המשפטים, כשדווקא משרד התקשורת התנגד לה תחילה, אך הסכים לקבלה לבסוף. כל צרכן אינטרנט יוכל להחליט אם סינון התכנים יתבצע במחשב שבביתו או אצל ספקית האינטרנט.
מנויים קיימים יקבלו מכתב שבו יובהר להם כי אם תוך 60 ימים לא יודיעו שאינם מעוניינים במערכת הסינון היא תופעל כברירת מחדל. הצעת החוק תחול גם על טלפונים סלולריים.
במשרד התקשורת עמדו על כך שמהצעת החוק יוסרו דרישות רבות שהופיעו בהצעה המקורית. בין הדרישות שהוסרו: זיהוי גולש המעוניין לצרוך פורנוגרפיה או אלימות קשה באמצעות טביעת אצבע; קביעת חסימה גורפת לפורנוגרפיה קשה, אלא אם המנוי ביקש לאפשר לו לחזות בה; והטלת אחריות פלילית על ספקיות האינטרנט אם לא יבצעו את ההוראות.
עם זאת, נראה כי אם ספקית אינטרנט לא תסנן תכנים כפי שייקבע יוטלו עליה קנסות. במשרד התקשורת מדברים על קנסות נמוכים, ככל הנראה כ-300 אלף שקל בגין כל הפרה שתאותר. קנסות אלה רחוקים מאוד מאלה שהוטלו על חברות תקשורת שהעבירו שיחות אירוטיות בניגוד להוראות ונאלצו לשלם מיליוני שקלים.
מי יקבע מה לסנן?
השאלה המסקרנת ביותר היא מי יקבע מהו תוכן בלתי ראוי והיכן עובר הגבול בין פורנוגרפיה קלה לבין פדופיליה או סטיות קשות. ובכן, נקבע כי את כללי הסינון תקבע ועדה שבה ישתתפו נציגים של משרדי החינוך, המשפטים והתקשורת ושל המועצה לשלום הילד. הכללים ייקבעו בהתאם לתקן אירופי קיים, המבוסס על צעד דומה שבוצע באוסטרליה.
במשרד התקשורת דוחים על הסף את הטענות כי שר התקשורת, אריאל אטיאס, ירחיב את ממדי הסינון מפני שהוא אדם דתי. במשרד מדגישים כי לאטיאס, כמו לכל שר תקשורת שיבוא אחריו, לא תהיה השפעה על החלטות הוועדה הבינמשרדית.
במשרד התקשורת מודעים לכך שהחוק יעורר ביקורת בשל פגיעה לכאורה בחופש המידע, בפרטיות ובצנעת הפרט. הם גם יודעים כי הצעדים המוצעים בחוק נוגדים את רוח האינטרנט ובוצעו רק בכמה מדינות, שלרובן ישראל אינה רוצה להידמות. בכירים במשרד מודים כי "לא ניתן לחסום או לסנן ב-100% תכנים פורנוגרפים, פדופיליה, אלימות או רעות חולות אחרות, אבל אין הצלחה של 100% בשום דבר. בסופו של דבר צריך לקבל החלטות, ואם אין לנו את העוז לעשות זאת אנחנו חוטאים לתפקידנו. מדובר בתקנות ערכיות".
איך שומרים על צנעת הפרט?
במשרד התקשורת לא סבורים כי הדרישה להזדהות פוגעת בצנעת הפרט, וטוענים כי גם כיום אדם מזדהה בפני נותן השירות אם הוא מעוניין לצרוך פורנוגרפיה. במשרד מדגישים כי לא ייאספו כל תיעודים לגבי מנויים שנרשמו לחבילות הגלישה הפתוחות, וכי תיעוד שכזה יהיה רק אצל ספקיות האינטרנט, שגם היום יכולות תיאורטית לעקוב אחר הרגלי הצריכה של מנוייהן.
במשרד התקשורת מצדיקים את החוק החדש באמצעות מחקרים המורים כי כ-60% מבני 9-18 בישראל נחשפו לפורנוגרפיה ברשת, אף שרובם לא התכוונו לצפות בתוכן כזה, אלא הגיעו אליו במקרה. 44% מההורים לא ידעו שילדיהם נחשפים לתכנים פורנוגרפיים ברשת. בכ-47% מחדרי הילדים יש חיבור לאינטרנט וכ-40% מהילדים מספרים שהם מעבירים פרטים אישיים לזרים ברשת.
אטיאס קיבל אתמול מחבריו בממשלה רוח גבית למהלך. הוא מודע לכך שהוא יזכה לביקורות וייאלץ להתמודד עם גופים חילוניים, שיעלו בחודשים הקרובים הסתייגויות רבות למהלך בטענה לפגיעה בזכויות יסוד בסיסיות. עם זאת, הוא חדור אמונה בחשיבות המהלך. במשרד התקשורת סבורים שהטלת המגבלות מאזנת בין חופש הביטוי ופרטיותו של הגולש לבין הצורך בהגבלת הגישה של קטינים לתכנים פורנוגרפיים.
<<
