* בית הספר הדמוקרטי "קהילה" הצליח במאבקו לקבלת רישיון, על אף שאת "תוכניות הליבה" מלמדים שם בחצר * ולמה משרד החינוך, שמטיף שנים לשילובם של תלמידי החינוך המיוחד במערכת הרגילה, לא מוצא את התקנים לכך
בית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל אביב. הפעם הראשונה שנקבעת עמדה ברורה בשאלה מהי ליבה
תצלום: אלון רון
למעט מקרים יוצאי דופן, פקידי ממשלה מפגינים נאמנות למקום העבודה שלהם. אנשי משרד החינוך אינם שונים בכך מעמיתיהם, ונוטים על פי רוב שלא לאוורר בשיח ציבורי פתוח קשיים או כישלונות שבתחומי אחריותם. אף אחד לא אוהב להסתכן בנזיפה מצד הממונים. ועם זאת, לפעמים גם נחשפים מאחורי הקלעים של המציאות המכובסת, למשל דרך דיונים בוועדות ציבוריות. עדותה של הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוך, חוה פרידמן, בפני הוועדה לבחינת הטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, היא דוגמה לכך.
הוועדה הציבורית, שבראשה עומדת שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, הוקמה על ידי שרת החינוך, יולי תמיר, בספטמבר האחרון. מנדט הוועדה הוא, בין השאר, לבחון את "אופן הקצאת תקציב משרד החינוך בכל הנוגע לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים" וכן "לשרטט תוכנית פעולה לטיפול בתלמידים אלה, תוך קביעת סדרי עדיפויות לפעולה בתחום". בוועדה חברים גם ראשי ארגוני הורים ופקידים בכירים במשרדי החינוך והאוצר.
לפני כשלושה שבועות הופיעה פרידמן בפני הוועדה. אחרי דבריה, אי אפשר לטעות או לטעון לחוסר ידיעה: משרד החינוך, לאורך השנים, לא הצליח להתמודד עם הדרישות המורכבות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ובמיוחד עם אלה המבקשים להשתלב במסגרות חינוך רגילות. פרידמן מדגישה פעם אחר פעם את הפער הנורא שבין התפישה המקצועית והמדיניות הרשמית של משרד החינוך, לבין היכולת ליישם אותה. "התקנים לא באו בצד החקיקה (המדברת בזכות השילוב, א"ק). הפערים הם מטורפים. הילדים המשולבים במערכת הרגילה חסרים את כל המרכיבים שאמורים להיות שם, לטובת הילדים".
באגף שפ"י (שירות פסיכולוגי-ייעוצי) במשרד החינוך עובדים כ-1,400 פסיכולוגים חינוכיים בכ-250 רשויות מקומיות שונות. הפסיכולוגים מועסקים על ידי הרשויות, אך כפופים מקצועית למשרד החינוך. בנוסף לשורה ארוכה של תפקידים וסמכויות, ממלאים הפסיכולוגים תפקיד חשוב גם באיתור ילדים עם צרכים מיוחדים, ובהחלטות על שילובם בבתי ספר רגילים ומידת הסיוע שיקבלו.
כאשר נשאלה פרידמן על ידי אחד מחברי הוועדה אם ילד בעל צרכים מיוחדים המשולב בגן רגיל אכן מקבל את התמיכה לה הוא זקוק, היא עונה בכנות ש"בשורה התחתונה, במצב של היום, הוא יקבל שירות מאוד חלקי - מבחינה כמותית ולטעמי גם איכותית". מיד אחר כך היא מוסיפה כי מאז התיקון לחוק החינוך המיוחד שהתקבל לפני כחמש שנים, המדבר בין השאר על זכאותו של תלמיד משולב לקבל שירותים פסיכולוגיים, נוספו רק עשרה תקנים לכל הארץ.
אבל הבעיה מתחילה בשלבים מוקדמים הרבה יותר. לפי פרידמן, "אין מערך סינון והערכה מספק בחינוך הרגיל", ויתרה מזאת - אין גם "מערך מתאים למתן מענה בחינוך הרגיל (לילדים בעלי צרכים מיוחדים, א"ק) לפני ההפניה ל'ועדת השילוב'. ואם חוזר מנכ"ל משרד החינוך מתייחס לדרישה הלגיטימית והמתבקשת שייעשה מאמץ מאוד גדול לעבוד עם הילדים בתוך המערכת הרגילה, אחת הדאגות היא שזה 'מן השפה אל החוץ'...".
פרידמן גם מאשרת עובדה הידועה לכל הורה שעבר את הדיונים בוועדות השילוב: לא רק שהמוסד החינוכי מסווג, בשלב הראשון, את קשיי התלמיד על פי יכולתו לסייע לו, אלא שגם הצוות הבין-מקצועי מתאים את מתן התמיכה לפי האפשרויות הנמצאות בבית הספר - ולא בהכרח לפי צרכי התלמיד.
פרידמן מדברת על היכולת החלקית לאתר את הילדים בעלי הלקויות כבר בגילאי הגן, על כך ש"כל דחייה בטיפול, פגיעתה קשה ביותר ולעתים איננה הפיכה". לדבריה, "אם רוצים דווקא לקחת את זה לחשיבה התקציבית, הרי שזה ממש כיסוי עיניים - משום שככל שאתה מקדים לאתר ולטפל, אתה גם חוסך כסף".
"זה כל הטמטום בשיטה הזאת", מעירה על כך יו"ר הוועדה דורנר. חבר נוסף בוועדה, מנכ"ל אקי"ם יוסי מלכה, מוסיף בהומור ש"בגלל שנציג משרד האוצר (סגן הממונה על התקציבים, רביב סובול, א"ק) ידע שתגידי את זה, הוא החליט לא להגיע היום. גם היום". סובול השתתף רק בחלק קטן מהישיבות. דורנר לא מתרגשת. "מקומו מובטח לו במבוא לדו"ח", היא אומרת. ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי בישיבות הוועדה "נוכח נציג אגף תקציבים, בין אם סגן הממונה על התקציבים או מרכז תחום החינוך מטעמו".
"משרד החינוך מאובן"
בשבוע שעבר פירסמה השרה תמיר את התקנות החדשות לתמיכה בבתי ספר במעמד "מוכר שאינו רשמי", לקראת יישום "חוק נהרי". במסגרת גיבוש התקנות, ניסו במשרד החינוך להגדיר, אולי בפעם הראשונה, מהו בית ספר ייחודי, כזה שיאפשר לקבוע כי ההורים השולחים אליו את ילדיהם עושים זאת בגלל מאפיינים שאינם נמצאים במקומות אחרים. הניסיון נכשל. לדברי תמיר, אם בחינוך החרדי עוד אפשר היה לשרטט בקווים כלליים את ההגדרה המבוקשת, המשימה בחינוך החילוני הציבה אתגר קשה יותר, כיוון ש"המאפיינים הרבה יותר גמישים ומשתנים".
נדמה כי הקשיים בהגדרה אינם מקריים. מדיניות משרד החינוך כלפי החינוך הדמוקרטי, שרבים ממוסדותיו נמצאים במעמד "מוכר שאינו רשמי", אינה ברורה. כך, מתנגשים לפעמים משרד החינוך ויוזמות מקומיות של חינוך דמוקרטי, כפי שקרה בבית הספר "קהילה" בתל אביב.
ב-2005 נפתח בית הספר. שתי הבקשות שהגיש לקבלת רישיון ממשרד החינוך נדחו. בשלב הראשון התבססה ההחלטה על נימוקים פורמליים. אולם גם כאשר תיקנו אנשי בית הספר, בראשות המנהלת לשעבר, יעל ביבר-אביעד, את כל הדרוש תיקון - המשיך משרד החינוך בסירובו להעניק רישיון. הנימוק המרכזי הפעם היה שבית הספר לא עומד בדרישות "תוכנית הליבה", המגדירות את חובת הלימוד ואת היקפה במספר מקצועות יסוד.
לפני כמה חודשים עתרו אנשי בית הספר פעם נוספת ל"וועדת הערר", הדנה בערעורים על החלטות משרד החינוך בנוגע למתן רישיון. החלטת הוועדה, בראשות השופט בדימוס דן ארבל, היתה חד משמעית: "רשאי משרד החינוך להתנות תנאים ברישיון לעניין 'תוכנית הליבה'", נכתב שם, "כל עוד לא יפגעו תנאים אלה פגיעה ממשית בעצם הרעיון העומד ביסוד שיטת בית הספר הדמוקרטי". משמעות ההחלטה, שהתקבלה לפני כמה שבועות, היא ש"תוכנית הליבה" מבטאת בראש ובראשונה עקרון - ואיננה מערכת פורמלית של שיעורים בעברית, אנגלית או מתמטיקה. החינוך הדמוקרטי רשם ניצחון. הרישיון וההכרה (המזכה בתמיכה תקציבית), כבר בדרך.
הטענה העיקרית של "קהילה" היתה שהם מלמדים את "תוכנית הליבה", אך לא לפי הכללים החלים בבתי הספר הרשמיים. בבית הספר פועלים מספר "מרכזי למידה", בהם בוחרים התלמידים לבקר במשך יום הלימודים, במקביל לשיעורים פרונטליים רגילים. הפעילות במרכזים נעשית בליווי אחד המורים. הדגש כאן הוא על בחירת התלמיד עצמו: יש "מרכז שפה", המוקדש לקריאה וכתיבה, בצמוד למרכזים לאנגלית, מדעים, אמנות או ספורט. ב"מרכז המוזיקה", הנמצא במרתף, מנגנת קבוצת תלמידים בכלי נגינה. גם חצר המשחקים הקטנה נחשבת ל"מרכז למידה". "המשחק הוא אחת הטכניקות הפדגוגיות החשובות ביותר בעבורנו", מסביר המנהל, יעקב גלפז, "בחצר הילדים מנהלים את הזמן שלהם ואחראים על מעשיהם".
"זו הפעם הראשונה ש'וועדת הערר' נקטה עמדה ברורה בשאלה מהי ליבה - וקבעה שילד לא חייב לשבת בשיעור פרונטלי", מתייחסת ביבר-אביעד למאבק סביב קבלת הרישיון, "ההחלטה פותחת פתח לאפשרויות פדגוגיות רחבות. משרד החינוך מאובן ומפחד לאבד שליטה, אבל הישועה באה מהצד המשפטי שמנער את המערכת".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי ההתנגדות להקמת "קהילה" נבעה מכיוון "שכבר קיים בי"ס דמוקרטי אחד על-איזורי, שנותן מענה לילדים", וכי המשרד פועל ליישם את החלטת ועדת הערר.
<<
