אסטרונומים גילו קבוצת כוכבי-לכת בעלת מאפיינים דומים למערכת השמש שלנו - רק בחצי הגודל
הדמיה של מערכת הכוכבים שהתגלתה. צעד נוסף בדרך לזיהוי פלנטות שבהן יכולים להתקיים חיים
אוניברסיטת צ'ונגבוק, דרום קוריאה
במרחק 5,000 שנות אור מכדור הארץ, אי שם לכיוון מרכז גלקסיית שביל החלב, זיהו מדענים שמש לא מוכרת, שסביבה כמה פלנטות (כוכבי לכת). אתמול פורסם בכתב העת המדעי Science, כי מערכת השמש החדשה, שהתגלתה ע"י צוות בינלאומי בהשתתפות אסטרונומים מאוניברסיטת תל אביב, היא בעלת התכונות הדומות ביותר למערכת השמש שלנו שהתגלו עד כה.
רובם המוחלט של הכוכבים הנראים בכיפת השמיים הם למעשה שמשות, הדומות לשמש שלנו, אם כי רובן גדולות הרבה יותר. כיוון שפלנטות אינן פולטות אור, והן קטנות מאוד באופן יחסי, עד לאחרונה לא ניתן היה להבחין בהן בטלסקופים, וניתן היה רק להעריך שהן שם. מסיבה זו, עד לפני כ-15 שנה, לא הכירו האסטרונומים אף פלנטה מחוץ למערכת השמש. רק בשנים האחרונות, פותחו טכניקות חדשות שמאפשרות לזהות גם כוכבי לכת. באופן כזה, זוהו כבר כ-300 כוכבי לכת, וכ-30 מערכות שמש - כלומר שמשות המוקפות
פרופ' מעוז, אחד החוקרים
אוניברסיטת ת"א
בפלנטות.
עד כה, רוב מערכות השמש שהתגלו נראו שונות מאוד ממערכת השמש שבה נמצא כדור הארץ. לעומת זאת, מערכת השמש שהתגלתה כעת דומה למדי למערכת השמש שלנו מבחינת המשקלים והמרחקים היחסיים בין הפלנטות. המאסה של כוכב האם (השמש) היא כמחצית מהמאסה של השמש שלנו, והוא מוקף בשתי פלנטות הדומות לצדק ולשבתאי, שגם להן מאסה של כחצי מצדק ושבתאי "שלנו". מרחקיהן של שתי פלנטות אלה מכוכב האם הוא כחצי מהמרחק של שבתאי וצדק מהשמש.
לדברי הפרופ' דן מעוז, אחד האסטרונומים הישראלים שהשתתפו במחקר, הנתונים שנאספו במצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל אביב במצפה רמון היו חיוניים לתגלית. "אנחנו היינו היחידים שראו את החתימה של הפלנטה שמקבילה לצדק, כי כשהוא נתן את האות שלו היה יום בשאר הטלסקופים, ואי אפשר היה לצפות בו".
האופן שבו התגלתה מערכת השמש החדשה מעניין לא פחות מהתגלית עצמה. כשהגה אלברט איינשטיין את תורת היחסות הכללית, ב-1915, הוא טען שגופים ביקום גורמים לעיקומו של המרחב עצמו, וגורמים גם לאור לנוע במסלול עקום - בדומה לעדשה. טענה זו הדהימה את עולם המדע, ונחשבה בעיני חלק מהחוקרים למופרכת. אלא שבעשורים הבאים, הוכחה תיאוריית "העידוש הכבידתי" באופן תצפיתי. צוות האסטרונומים שגילו את המערכת החדשה התבססו על התיאוריה של איינשטיין. לדברי הפרופ' דן מעוז, "הרעיון הוא שאנחנו מסיקים את תכונות המערכת ע"י ניתוח העיוות שהמערכת גורמת למקור אור שנמצא מאחוריה. העיוות הוא תוצאה של העובדה שהמערכת פועלת כ'עדשת כבידה' - המאסה שלה ממקדת את האור שמאחוריה, כמו שאיינשטיין חזה. בשנתיים האחרונות, התגלו בשיטה הזאת כמה כוכבי לכת".
כל עוד השתמשו החוקרים בטכניקות ישנות יותר, לא התגלתה במערכת השמש החדשה פלנטה קטנה בגודל של כדור הארץ. אך לדברי הפרופ' מעוז, הטכניקה החדשנית שבה השתמשו יכולה עקרונית לאפשר גם זיהוי של פלנטות כאלה. לדברי מעוז, זהו צעד נוסף בדרך לזיהוי פלנטות שבהן יכולים להתקיים חיים. "לפני שאנחנו מחפשים חיים אנחנו צריכים למצוא תנאים שמאפשרים חיים. אנחנו יודעים שיש מערכות שמש דומות לשלנו. תוך זמן קצר נדע אם יש עוד כוכבי לכת שהם כמו כדה"א".
עידוש כבידתי ?
מערכת השמש החדשה וכוכבי לכת רבים נוספים, התגלו באמצעות תיאוריה של אלברט איינשטיין מ-1915. הוא טען שגופים ביקום גורמים לעיקומו של המרחב עצמו, וגורמים גם לאור לנוע במסלול עקום - בדומה לעדשה. כך, הצליחו החוקרים לנתח את העיוות שהמערכת גורמת למקור אור מאחוריה, ולזהותה
