בכירים בממשל הישראלי שהופיעו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת נהגו להסביר שוב ושוב שלסורים אין עניין בשלום אלא רק במשא ומתן. אז איזה דבר השתנה ובגללו ישראל מוכנה לנהל משא ומתן עם הסורים? האם השתכנעה ישראל שהסורים רוצים שלום? לאו דווקא. עכשיו, כך מסביר יו"ר סיעת בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה, גם לישראל יש עניין לנהל משא ומתן.
דרמטית ככל שהיתה הודעת לשכת ראש הממשלה על המשא ומתן עם סוריה, לפחות בטווח הקרוב היא לא תחולל שום שינוי פוליטי. ראשית, הנחת היסוד במערכת הפוליטית היא שכעומק החקירות, עומק המשא ומתן, כלומר שמדובר במהלך משפטי ולא מדיני. שנית, כמו שאומרים בקדימה "אחרי שסוחר הרהיטים (בנימין נתניהו, ש"א) הלך עם סוחר התמרוקים (רון לאודר, ש"א) למכור את הגולן, גם לנו מותר". כלומר, תקדימים למשא ומתן עם סוריה כבר יש הרבה. לכן, בזמן שמדברים על הגולן אלי ישי, מבהיר שש"ס ממשיכה לדרוש שלא ידברו על ירושלים ויגדילו את קצבאות הילדים. קואליציה של 64 היתה לאולמרט לפני ההודעה על השיחות, ויש לו עכשיו גם אחריה.
כרגע, כל מה שהושג זה משא ומתן, לא שלום. אבל האם יפרוץ השלום? ישראל כץ מהליכוד הזדרז להזכיר שיותר מ-61 חברי כנסת חתמו נגד נסיגה מהגולן. כץ מתמחה בהחתמת מסמכים כאלה. אבל האמת היא שח"כ שמתנגד להסכם שלום עם סוריה לפני שיש הסכם לא בהכרח יתנגד אחרי. ובדיוק בשביל זה הומצא הפתרון של משאל העם. ואם זוכרים שגם נתניהו ניהל משא ומתן עם הגולן, אז בכלל לא בטוח שאולמרט חייב להיות ראש ממשלה כדי שהמשא ומתן הזה יסתיים. גם ראש ממשלה אחר מקדימה יכול להחזיר את הגולן. גם נתניהו.
