השבוע התכנסה ועדת הכספים בכנסת לדון בנושא שהיא לא מרבה לדון בו - עוזרות בית. ליתר דיוק, הדיון התמקד בתשלומים לקרנות פנסיה בעבור עובדים בשכר נמוך - ולמעשה, באי תשלומים. אי תשלומים משום שמתברר שאחרי שנים שבהן הממשלה התנגדה לחוק פנסיה חובה, אחרי שסוף-סוף השתכנעה בחשיבות הדבר, אחרי שההסתדרות והמעסיקים הגיעו להסכם על פנסיה חובה ואחרי שהממשלה נתנה להסכם תוקף של צו החל על כל המשק מינואר 2008 - אחרי כל אלה קשה למצוא מי שמוכן ליישם את ההסדר שנועד במיוחד למועסקים בשכר נמוך ולעסקים קטנים.
"מאמצינו, כמייצגי מעסיקים, לאתר קרן פנסיה למתן כיסוי פנסיוני לעובדים הללו עולים בתוהו", כתבה באחרונה חנה ג'נו מלשכת יועצי המס לוועדת הכספים. לפי הסכם הפנסיה, ב-2008 יופרשו 2.5% משכר העובדים וב-2013 יופרשו 15% - שני-שלישים על ידי המעסיק ושליש על ידי העובד.
ג'נו מספרת שחברות הביטוח שמפעילות את מרבית קרנות הפנסיה במדינה אינן מעוניינות להתעסק עם פרמיה של 100 שקלים לחודש או פחות. "זה נראה להם מעט, בקושי מכסה את הפקת ומשלוח הדו"ח הרבעוני לעמית ואת דמי הניהול, 6%", היא אומרת.
עמי כהן, ראש אגף פנסיה בהסתדרות, סבור שזו גישה מוטעית - בין השאר משום שיותר מ-40% מהשכירים במשק משתכרים עד 4,000 שקלים בחודש ו-100 שקלים בחודש הם לא מעט כסף, במיוחד לאור העובדה שבשנים הבאות יגדל הסכום. לדעתו, הבעיה היא לא בעובדי שכר נמוך אלא בעוזרות בית, מטפלות וכל עובד במשרה מפוצלת, כמו מנקה של חדרי מדרגות, למשל, דבר שמחייב את הקרנות לגבות כסף משניים, שלושה או יותר מעסיקים בעבור עובד אחד. "הקרנות לא מעזות להגיד שהן לא מבטחות, כי הן לא רוצות להסתבך עם הממונה על הביטוח, אז הן ממסמסות את הבעיה. למשל, הן מבטיחות להתקשר חזרה למעסיק שפונה אליהן, ולא חוזרות", אומרת ג'נו. "נוצר מצב שהמעסיק מפר את צו ההרחבה שלא באשמתו".
כהן סבור שהקרנות גם משתמשות בהצהרת הבריאות שבה מחויבים מצטרפים לקרנות כתירוץ לדחות עובדים המועסקים אצל יותר ממעסיק אחד. "יש לי הרגשה שמישהו עם שכר של 15 אלף שקלים היה מתקבל גם עם בעיה בריאותית קטנה", הוא אומר. ייתכן שהבעיה תיפתר בעוד שנה-שנתיים כאשר שיעור ההפרשות יגדל ולמבטחים יהיה יותר כדאי. אבל ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) לא מוכנה לחכות. בחודשים האחרונים קיבלה פניות, במיוחד ממעסיקות של עוזרות בית, שנתקלו בבעיה כשביקשו להפריש לביטוח פנסיוני לעובדות שלהן. "מערימים קשיים דווקא בפני האוכלוסייה שההסכם הזה הכי חשוב לה", אומרת יחימוביץ'. נציגי איגוד חברות הביטוח ומשרד המפקח על הביטוח באוצר אמרו בדיון בכנסת שאינם מכירים בעיות כאלה. בוועדת הכספים לא התרשמו מההכחשות והקימו תת ועדה, בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד), שתגבש פתרונות. יחימוביץ' חושבת שלא יהיה מנוס מהפעלת לחץ על המפקח על הביטוח כדי שיפעיל לחץ על חברות הביטוח לשתף פעולה עם ההסדר.
ילדים זה פוליטיקה
משחק הקצבאות מכור
השבוע התכנסה ועדת שרים לעניין קצבאות הילדים, בראשות יו"ר ש"ס אלי ישי ובהשתתפות שר האוצר רוני בר-און ושר הרווחה יצחק הרצוג. הנוכחים ידעו שהמשחק מכור ובכל זאת שיחקו אותו.
פקידי האוצר הציגו סל שירותים והסבירו את יתרונותיו על פני הגדלת הקצבאות - שיפור רווחתם של ילדים עניים והקלה על הוריהם לצאת לעבודה: צהרונים, גנים חינם לבני 3-4, הרחבת ההזנה בבתי ספר ועוד. עלות הסל - 260 מיליון שקלים. "מאיפה הכסף?" שאל ישי. "מהכספים הקואליציוניים של ש"ס לשנה הבאה", ענה בר-און, שכנראה יודע על המצב הקואליציוני בשנה הבאה משהו שאחרים אינם יודעים. הרצוג ומנכ"לית הביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני הציגו חמש חלופות להגדלת קצבאות הילדים, שבבסיסן רעיון של חיסכון שישמש את הילדים בהגיעם לגיל 21. ישי לא נראה נלהב. בר-און אף העיר לו כשיצא להתראיין לרדיו. ישי אמר שהכל טוב ויפה אבל קודם כל הוא רוצה תוספת לקצבאות.
"צר לי שתוכניות רציניות וחשובות לא זכו להתייחסות רצינית וייפלו בשל אינטרסים פוליטיים", אמר הרצוג בכנס של הביטוח הלאומי והאוניברסיטה העברית על ביטחון סוציאלי. שלא כמו בוועדה של ישי, בכנס דנו ברצינות בהשפעת קצבאות הילדים על צמצום העוני. דומיניסיני אמרה שהקצבאות משפיעות על הגברת הילודה והגדלתן לא תמגר את העוני. "אולי זה נשמע פטרנליסטי", אמרה, "אבל בלי שנבנה לילד חיסכון לחינוך גבוה וניתן לו כלים לעולם העבודה, לא נפתור את בעיית העוני הבין-דורי".
מנהל המחקר של המוסד, ד"ר דניאל גוטליב, חושב שיש דווקא ערך בהגדלת הקצבאות משום שקיצוצן פגע ביכולתן של משפחות לספק לילדיהן חינוך והעשרה. פרופ' ג'וני גל אומר שסל שירותים אינו עדיף על הגדלת הקצבאות משום שלא כל משפחה יכולה לצרוך את השירותים ולכן עדיף לתת לה כסף והיא תחליט מה לעשות בו. הוא מספר על מודל חדש שצובר פופולריות ואף זוכה לתמיכה מהבנק העולמי שנקרא קצבה "על תנאי" - המשפחה מקבלת אותה בתנאי שהיא שולחת את ילדיה לבית ספר או נותנת להם חיסונים, למשל.
השבוע החלה עמותת אל-מנראה, ובעברית "מגדלור", להפיץ תקליטור שמפרט בערבית את זכויותיהם של העיוורים וכבדי הראייה בישראל. התקליטור מסתמך על מדריך שאותו מפיק השירות לעיוור במשרד הרווחה. הוא הוקלט בהתנדבות על ידי שדרנית קול ישראל הוותיקה, אימאן אל-קאסם. את המימון סיפק הדוד סאם.
בין השאר מסביר התקליטור מה על עיוורים לעשות כדי להשיג תעודת עיוור, אילו הנחות מגיעות להם ברכישת בית או כלב נחייה והיכן נמצאות ספריות ומועדוני ספורט לעיוורים. במגזר הערבי חיים 5,700 עיוורים וכבדי ראייה.
1 | קשה למצוא חברות ביטוח שמוכנות ליישם את הסדר הפנסיה למועסקים בשכר נמוך ולעסקים קטנים
2 | השבוע התכנסה ועדת שרים לעניין קצבאות הילדים. הנוכחים ידעו שהמשחק מכור ובכל זאת שיחקו אותו
3 | התקליטור של עמותת מגדלור מסביר מה על עיוורים לעשות כדי להשיג תעודת עיוור וכלב נחייה
<<
