בכירים בשב"כ גילו ביום שלישי שעבר, בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, את העובדה שהשירות והמשטרה מקיימים לחשודים בעבירות ביטחון "חקירות משותפות ומעורבות, באותו מתקן ולפעמים באותו חדר. לכל גוף החלק שלו. החקירה היא מקשה אחת". אנשי השב"כ חוקרים חשודים אלה לצורך סיכול, ואנשי המשטרה גובים מהם הודאות.
היועץ המשפטי של הוועד נגד עינויים, עו"ד אליהו אברם, אמר ל"הארץ", שבבית המשפט נוהגת המדינה לטעון שלא משנה מה היו התחבולות והלחצים שהופעלו על הנחקר בחקירת השב"כ, כי זו "חקירה נפרדת עם שני שלבים. בוועדה הם טענו שהתמונה אחרת לחלוטין, שהחקירה משותפת".
אברם טען שתיעוד חקירת המשטרה הוא שלב קריטי, כי הוא מאפשר לבחון "האם הנחקר חבול". הוא הודיע שיפיץ את פרוטוקול הישיבה ברשת הקשר של עורכי הדין העוסקים בעבירות ביטחון, כדי שיוכלו להשתמש בה בניסיון לפסול הודאות.
ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דנה ביום שלישי שעבר בבקשת הממשלה להפוך את הוראת השעה (חוק זמני), המעניקה למשטרה פטור מתיעוד חקירות חשודים בעבירות ביטחון, לחוק קבוע. לפי החוק השב"כ אינו חייב לתעד חקירות, כך שהשאלה שנדונה היתה אם המשטרה תתעד את הזמן שבו החשודים בידיה, לגביית הודאות. הוועדה החליטה לא להפוך את הוראת השעה לחוק קבוע, אלא להאריך אותה בארבע שנים.
בתגובה לדברי השב"כ, שזו חקירה משותפת, התריע יו"ר ועדת חוקה, מנחם בן ששון (קדימה), על האפשרות שנוצר "קוקטייל של גופים חוקרים". לדבריו, הכנסת מטילה בכוונה הגבלות על גופים חוקרים שונים. "אם אתם עושים מיקס, זה יכול ליצור מערכת סמכויות שהמחוקק לא התכוון לה".
אנשי השב"כ טענו, בתגובה, ש"שום דבר לא חדש. חלק מהסיכול הוא להכניס אנשים מאחורי סורגים". הסיבה לשילוב המשטרה בחקירות, טענו, היא מומחיותם באיסוף ראיות. השילוב, אמרו, עומד מדי יום למבחן בבתי המשפט. |
<<
