בבחירות לפרלמנט הסקוטי תתמודד בחודש הבא מפלגה ששואפת להשיב לחיים את רעיון הדמוקרטיה הישירה, ולאפשר לאזרחים להשתתף באמצעות האינטרנט בהצבעה על כל הצעת חוק במדינה. האם הדמוקרטיה האלקטרונית תיקח את הכוח מהפוליטיקאים ותחזיר אותו לעם?
איור: אורי צור
שני אלפים ומחצה חלפו מאז הצטופפו אזרחי אתונה באסיפות העם בכיכר העיר, והצביעו על יציאה למלחמות, על מינוי שליטים ועל תוכניות הבראה כלכליות. כמעט כל החלטה שהיתה קשורה באופן ניהול המדינה הוגשה אז להכרעת העם, והדמוקרטיה הישירה הזאת בעצם חייבה את האזרחים - ליתר דיוק, את אלה מהם שהיו בעלי זכות בחירה, כלומר לא נשים, לא עבדים ולא ילדים - לגלות מעורבות בענייני המדינה ולהקדיש שעות ארוכות לוויכוחים בעניינה, לגיבוש דעות ולהצבעות. עם המעבר למדינות המודרניות, שאוכלוסייתן גדולה עשרות מונים מזו של הפוליס היוונית, נעלמה הדמוקרטיה הישירה כמעט לחלוטין, ואת מקומה תפסה הדמוקרטיה העקיפה, דמוקרטיה של נציגים.
"ברית האנשים", מפלגה סקוטית חדשה שקמה בחודש שעבר, שואפת להחזיר עטרה יוונית עתיקה ליושנה. במרכז המצע שלה היא הציבה את הרעיון של השבת השלטון לעם ומתן אפשרות שווה לכל אזרח מגיל 16 להצביע על כל הצעת חוק במדינה. האמצעים ליישום השיטה אמורים להיות האינטרנט ומערכת הטלפונים. לפי תוכניתה של המפלגה, הצעות החוק שיאושרו בפרלמנט הסקוטי יועברו להצבעה במשאלי עם, שייערכו באמצעים אלקטרוניים ובתדירות גבוהה. דעות וטיעונים בעד הצעות החוק ונגדן יפורסמו באינטרנט ובכלי התקשורת, וכך, בחסות הרשת הווירטואלית, תשוב אסיפת העם של אתונה לגדולתה ועמה הדמוקרטיה הישירה.
את הדוגמה האישית נתנה ברית האנשים עצמה, כאשר קיימה, לראשונה בעולם, את טקס הכרזת המפלגה באינטרנט. האתר שבו הוכרזה המפלגה (www.peoples-alliance.org.uk) מאפשר לגולשים להתפקד לשורותיה ולהציע את מועמדותם לתפקידים פוליטיים בפרלמנט הסקוטי. בעתיד, מבטיח מצע המפלגה, היא תפעל לכך שהאזרחים יוכלו להעלות הצעות חוק משלהם באמצעות האינטרנט, ובכך להגדיל את השפעתם על התנהלות המדינה, על חשבון כוחם של הפוליטיקאים.
ואולם, חצי הביקורת כלפי המפלגה הימנית-קיצונית נורו כבר ביום ההשקה. חלקם הופנו כלפי מייסדה, המיליונר רוברט דורוורד, שעשה את הונו בעסקי ארגון לוויות שמנהלת משפחתו והתפרסם בשנה שעברה כאשר הציע שאת השירותים הציבוריים בסקוטלנד יפעיל הצבא; האשמות הוטחו גם במצע המפלגה, שכולל בין היתר כתיבת חוקה למדינה, הפחתה ניכרת של מספר חברי הפרלמנט, ביטול המיסוי הפרוגרסיווי וצמצום משמעותי של מערך הרווחה; וספקות הועלו גם בנוגע להיתכנות הרעיון של העברת השלטון לעם באמצעות האינטרנט. למרות התגובות הצוננות - ואף שרבים מתייחסים אליה כאל לא יותר מרעיון אזוטרי, דוגמת מפלגת נהגי המוניות - ברית האנשים מתעתדת להתמודד בחודש הבא בבחירות לפרלמנט הסקוטי ולפעול לקידום רעיון הדמוקרטיה האלקטרונית.
באינטרנט, שמשחר ימיה נתפשה כמדיום דמוקרטי המאפשר לכל גולש להשפיע ולפעול, פועלות קבוצות נוספות שקוראות לדמוקרטיה ישירה. הקבוצה הקנדית למען דמוקרטיה ישירה (בכתובת www.npsnet.com/cdd), למשל, מסתמכת על משאל עם שנערך בקולומביה הבריטית ב-1991 ובו הביעו 83% מהתושבים תמיכה בהפיכת משאלי עם לשיטה קבועה להכרעה בסוגיות בעלות חשיבות. לטענת חברי הקבוצה, משאל עם אמנם יכול להכביד על קופת המדינה - הם מציינים כי עלות משאל כזה מגיעה לכ-0.7 דולר קנדי לבוחר - אך אפשר להפחית עלות זו במידה ניכרת באמצעות מעבר לשימוש באמצעים אלקטרוניים, דוגמת האינטרנט.
גם בישראל פועלים גופים הקוראים למעבר לדמוקרטיה ישירה ואלקטרונית. לפני הבחירות האחרונות הכריזה מפלגת עלה ירוק על פרויקט "טכנו-דמוקרטיה", שיאפשר לאזרחים להצביע באמצעות האינטרנט ולהשפיע על פעולות השלטון. זאת, לא רק כדי לבחור במועמדים לכנסת בבחירות הכלליות, אלא גם כדי להכריע בשאלות עקרוניות, כמו יציאה מהשטחים והתרת השימוש בסמים קלים.
אף שהאינטרנט זרוע באתרים הקוראים להשבת השלטון לידי התושבים ולהפקעתו מידי הפוליטיקאים, רעיון הדמוקרטיה האלקטרונית נמצא עדיין בחיתוליו. בשתי מערכות הבחירות האלקטרוניות הגדולות ביותר שהתקיימו עד כה באינטרנט - לבחירת נציגי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית ולבחירת חמישה חברי דירקטוריון באיגוד האינטרנט להקצאת שמות ומספרים (ICANN) - לא השתתפו יותר מכמה רבבות בני אדם (שתי ההצבעות התקיימו בשנת 2000). נראה כי עדיין רחוק היום שבו יתקיימו בחירות כלליות ומשאלי עם דרך הרשת.
יש גם מי שמצביעים על הסכנות הטמונות ברעיון הדמוקרטיה האלקטרונית, ובהם ארגוני שמאל שחרדים ממניפולציה שלטונית בניסוח משאלי העם ומניצול ציני של החלטות פופוליסטיות. הארגון האמריקאי למען דמוקרטיה ייצוגית (www.afrd.org) מביע חשש שמעבר לשיטה של משאלי עם תכופים באמצעים אלקטרוניים יביא לרמיסה מוחלטת של זכויות המיעוטים, שקולם לא יישמע. חשש נוסף הוא מפני הפער הדיגיטלי. מעוטי יכולת, שידם אינה משגת לקנות מחשב, לגלוש באינטרנט או ללמוד כיצד להשתמש בכלים הללו, יתקשו להצביע בעזרתם באופן קבוע. עקב כך, קולם יישמע פחות מזה של אזרחים מהמעמד הבינוני ומעלה, והשפעתם תהיה נמוכה יותר. איוון רביץ, מנכ"ל האתר vote.org, מסביר כי שימוש בהצבעה טלפונית במקביל לזו האינטרנטית יוכל לפתור את הבעיה, וכי עד שהמחשבים והאינטרנט ייהפכו לנחלת הכלל, חיוג טלפוני למספרי חינם יוכל לאפשר גם לנטולי המחשב להצביע.
בבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית נסער הציבור האמריקאי בגלל כמה חורים כפולים שנוקבו בכרטיסיות ההצבעה בפלורידה. השימוש בכרטיסיות, אמצעי מתקדם כביכול שאמור היה לשכלל את הליכי ההצבעה וספירת הקולות, יצר מחלוקות והעלה חשש לתרמיות ולהטיית תוצאות הבחירות. מומחים מזהירים כי מעבר להצבעה אלקטרונית עלול להקשות על אבטחת הבחירות עוד יותר.
הד"ר אבי פולהם ממעבדות AT&T בניו ג'רזי חקר את הנושא וקבע כי בהתחשב בכך שהשרתים כיום אינם מאובטחים מספיק ורשת האינטרנט חשופה להתקפות של האקרים, אין כל דרך לאבטח כרגע ביעילות בחירות אלקטרוניות. אמנם קיימות עשרות חברות שמציעות תוכנות וחומרות המיועדות במיוחד לאבטחת מידע ולבחירות אלקטרוניות, אך אלו עדיין לא עמדו במבחן המציאות. פולהם מסביר שהאקרים פועלים בדרך כלל מתוך רצון לעשות כותרות ולהתפרסם, ולכן כל ניסיון לערוך בחירות באינטרנט בהיקף גדול עלול למשוך אליו את כל אליטת הפושעים הדיגיטליים.
