ככל שהאולימפיאדה מתקרבת, מגלים כלי התקשורת המערביים עוד ועוד מגבלות מדאיגות שמציבים הסינים. באן.בי.סי השקיעו 900 מיליון דולר ברכישת הזכויות למשחקים, אבל עוד לא יודעים מה יקרה כשינסו לשדר אירועים חריגים
מבקר בבייג'ין מצלם את האיצטדיון האולימפי ואת המתחם שמכיל את הבריכה האולימפית. למרבה מזלו, לא נצפה באזור דגל של טיבט
תצלום: אי-פי
ניו יורק טיימס
כבר כמה שנים שרשת אן.בי.סי מתכננת בדקדקנות את הכיסוי של אולימפיאדת בייג'ין, על שלל ענפי הספורט ועמדות השידור. אלא ש-17 ימים בלבד לפני תחילת המשחקים, רבים מבכירי הרשת מודאגים מהאפשרות שסין לא תאפשר להם לשדר אירועים לא מתוכננים, כמו הפגנות פוליטיות או מחדלים שונים מצד המארגנים והממשל.
אחת השאלות ההיפותטיות נוגעת לטקס הפתיחה ב-8 באוגוסט. מה יעשו המארגנים אם אחד מאלפי הספורטאים המשתתפים יניף את דגל טיבט או יישא שלט בגנות המשטר הקומוניסטי בסין? אם אן.בי.סי תתעקש לצלם אירועים שיביכו את הממשל הסיני, עלולים האחרונים לפגוע בשידורים, אך אם תבחר להתעלם, היא תספוג ביקורת נוקבת על כניעה לסינים.
בנוסף, בעלי הרשת, קונצרן ג'נרל אלקטריק, נמצא בתהליך של התרחבות גדולה בשוק הסיני, ממכירות בשווי מיליארד דולר ב-2000 לעשרה מיליארד השנה. אפילו 900 מיליון הדולר ששילמה אן.בי.סי עבור זכויות השידור נראים כמו כסף קטן, אך לסטיב קאפוס, נשיא חטיבת החדשות, אין ספק: "אם יהיו אירועים כאלה, ברור שנכסה אותם".
לא חוק ולא סדר
מאז זכתה סין ב-2001 באירוח האולימפיאדה, הבטיחו ראשיה כי גופי התקשורת יזכו במהלך המשחקים לחופש פעולה זהה למשחקים קודמים. אלא שבמהלך החודשים האחרונים הבטחות אלו עומדות בסתירה לכללים נוקשים בקבלת הוויזה, לסחבת בקבלת תעודות העיתונאי ולדאגות בקשר לצנזורה.
לפני שבועיים נפגשו ראשי אן.בי.סי עם נציגי הוועד האולימפי הבינלאומי וממשלת סין, ושמעו מהסינים כי יורשו לשדר מכיכר טיינאנמן בבייג'ין, אבל רק בין שש לעשר בבוקר ובין תשע ל-11 בלילה. נציגי גופי התקשורת - שכללו אנשים מהבי.בי.סי ומרשתות בקנדה, אוסטרליה ודרום אפריקה - הצהירו שאינם מסתפקים בכך. לטענת משתתפים בפגישה אף נופף אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי וסגן נשיא באן.בי.סי, באצבעו כלפי הנציג הסיני והצהיר: "יש לנו עוד חודש. ניאבק בהחלטתכם עד הסוף".
אלא שהזמן אינו עומד לצדם של גופי השידור, ובעוד 17 ימים יעמדו עיתונאים מרחבי העולם בפני הסביבה המוגבלת ביותר באולימפיאדה בעת החדשה.
באותה פגישה הצהירו הסינים כי יתירו שידורים חיים מחוץ לאולמות התחרויות והקלטת דיווחים באופן חופשי לחלוטין, גם מכיכר טיינאנמן. הצהרות אלו זכו לתגובות ספקניות מצד גופי השידור המערביים, לה שותף בכיר בוועד האולימפי הבינלאומי.
"אם היינו יודעים לפני שבע שנים שיהיו מגבלות על צופים שיגיעו לסין כדי לצפות באולימפיאדה, מגבלות של זמן שידור מכיכר טיינאנמן או ליווי של אנשי ביטחון סינים לעיתונאים, ספק אם היינו מאשרים את בייג'ין כמארחת", אמר הבכיר.
המשרד
אן.בי.סי מתכוונת להעביר 3,600 שעות שידור מבייג'ין ומקווה לכסות את ההשקעה העצומה בהכנסה של מיליארד דולר מפרסומות. קאפוס סבור שהמשחקים שפכו אור על סין, על הבעיות הסביבתיות שלה וסוגיית זכויות האדם, ושזו תהיה האולימפיאדה הכי מעניינת מבחינה חדשותית. "אנחנו מעודדים מההתקדמות שחלה בעניין חופש הסיקור", מצהיר קאפוס בדיפלומטיות זהירה, "ומהאפשרות לשיתוף פעולה בנושא". "ברור שבייג'ין איננה אתונה", מוסיף אחד משדרי הרשת. "כמה חופש פעולה נקבל? זאת נוכל לדעת רק כשננחת בסין".
בשל הפרש 12 השעות בין ארצות הברית לסין, תהיה "טודיי", משדר הבוקר של אן.בי.סי, התוכנית המובילה של הרשת מהאולימפיאדה, ובמהלך המשחקים ישדרו מנחיה מבייג'ין. גם השדר הבכיר של הרשת, טום ברוקאו, ומנחי תוכניות החדשות והאירוח הליליות יעבירו שידורים מבייג'ין.
אן.בי.סי נאלצה לדלג מעל משוכות לא פשוטות רק כדי למצוא לעצמה שטחי משרדים בבייג'ין ולהזמין קווי טלפון ולוויין. עיתונאים מהמערב אף העלו סברה כי למרות ההבטחות, הממשל הסיני הערים קשיים ביורוקרטיים כדי להרפות את ידיהם ולמנוע סיקור חופשי מהמתרחש.
כאשר כל צוות החדשות של אן.בי.סי יתמקם בסין, כל המצבים ההיפותטיים שהועלו ירוכזו לשאלה אחת: מהו ספורט ומהן חדשות? הפיד הראשי מכל הענפים מופק על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי וסין, אבל לאן.בי.סי יהיו מצלמות משלה בכל מקום ואלו יוכלו לכסות התפתחויות ספונטניות. במקרים הללו, אן.בי.סי נושאת באחריות מה לשדר לצופה. השאלה אם יתנו לה את הזכות לשאת באחריות.
