משרד הפנים רוצה להנפיק תעודות זהות ובהן טביעת אצבעות ותצלום ביומטרי של כל אזרח כדי למנוע זיוף תעודות והתחזות. הממשלה אישרה את ההצעה פה אחד בישיבתה ביום ראשון, אך עוד לפני שלב החקיקה כבר קמה צעקה על הפגיעה המוגזמת בפרטיות.
קשה להבין מדוע דווקא טביעת אצבע, שהיא אמנם ייחודית ולכן מאפשרת זיהוי מוחלט, מעוררת התנגדות בחברה שבה רוב המידע האישי הוא בר השגה, בין באמצעות בית המשפט ובין בדרכים לא חוקיות. קופות החולים נוצרות במחשבים את כל הסודות הרפואיים של הציבור, רשויות המס והבנקים מחזיקים במידע הכספי, החברות הסלולריות יודעות עם מי דיברנו, מתי ואיפה, וחברות האשראי יודעות מה הרגלי הצריכה ומסלול הנסיעה והבילוי בארץ ובחו"ל של מחזיקי הכרטיסים.
אי אפשר למנוע קיום מאגרי ידע בעלי פוטנציאל של פגיעה בפרטיות; יש להמציא אמצעים טכניים וחוקיים לחסימת זרימת המידע מגורם אחד למשנהו. המידע האישי המאפשר לחברות מסחריות להטריד אזרחים בטלפונים ובמיילים הוא פולשני ומעיק יותר מכל שימוש שתעשה המדינה בטביעת אצבעות.
דווקא מאגר של טביעת אצבעות ותצלומים מקודדים, להבדיל ממאגרים אחרים, יכול להועיל לאזרח יותר מאשר לפגוע בו. הזיהוי הוודאי יכול לסייע לאתר חשודים במהירות, אף שלא די בטביעת אצבע אחת לשם כך. היתרון בתעודות ביומטריות אינו רק בפענוח פשעים אלא במניעתם שכן תעודות מזויפות משמשות גורמים פליליים בעבירות מכל הסוגים.
ההתנגדות העיקרית היא לבניית מאגר המידע ולא להנפקת תעודות ביומטריות. החשש משימוש לרעה במידע הוא מוצדק, ויש לקבוע בחוק עונשים חמורים למי שינצל אותו לרעה. עם זאת קשה להבין למה דווקא טביעת אצבע, המסגירה מעט מאוד מידע פרטי, נחשבת חציית קו אדום מבחינת החדירה לפרטיות. נגישות למידע רפואי או פיננסי ומעקב אחרי שיחות פרטיות הם בעייתיים יותר מבחינה זו.
הטענה כי רק מדינות טוטליטריות לוקחות טביעת אצבעות מאזרחיהן כבר אינה נכונה, אם כי אין עדיין מאגרים. באנגליה עוברים בהדרגה לתעודת זהות ביומטרית, בצרפת יש דרכון ביומטרי, ובארצות הברית כל עובד מדינה נדרש לתת טביעת אצבע. בישראל כבר יש מאגר טביעת אצבע של כל מי שהתגייס לצה"ל מאז 1973. ההיתר להשתמש בו תלוי בהחלטת בית המשפט ונעשה במקרים ספורים. גם גישה למאגר החדש תתאפשר רק בהוראת שופט.
כמו בכל חקיקה הפוגעת במידה מסוימת בזכות יסוד יש לבחון את הנזק לעומת התועלת. מניעה ודאית של זיוף תעודות זהות ודרכונים היא סיבה מספקת לקבל בברכה את החידוש. אם יש אמצעי טכני פשוט וזמין, היכול למנוע מגורמים עוינים כניסה לישראל ואפשרות לנוע בה באין מפריע וגם להחליף אמצעים גרועים ופוגעניים יותר כמו האזנת סתר, חקירה בעינויים, מעצר ובילוש - יש לברך על קיומו ולמהר להשתמש בו בתבונה.