הפגנה אנטי ישראלית במנילה שבפיליפינים, אתמול. פקיד ישראלי בכיר: אתה רואה את הכתבות נגד ישראל ומקבל חום
תצלום: אי-פי
"אני מבין למה יצאתם למבצע בעזה וגם רבים מחבריי מבינים ואפילו תומכים, אבל לפני כמה ימים התחלתם לחצות קווים אדומים". כך אמר לפני כמה ימים שגריר אירופי שמוצב בישראל, ידיד גדול של ישראל. "גם אנחנו רוצים לפגוע בחמאס, גם אנחנו לא היינו יושבים בשקט אם היו יורים עלינו טילים", הוסיף. "היה ברור לנו שבכל מבצע בעזה ייפגעו חפים מפשע והיינו מוכנים לקבל את זה עד גבול מסוים, אבל בימים האחרונים נראה שהפעילות שלכם יוצאת משליטה והפגיעה באזרחים היא אדירה".
הקש ששבר את גב הגמל, עבורו, היה דיווח של הצלב האדום מעזה לפיו ילדים קטנים נמצאו פצועים ליד גופות אמותיהם מתחת להריסות בתים ברצועה ודיווחים אחרים על אזרחים שגססו בשטח כשהאמבולנסים של ארגוני הסיוע לא היו יכולים להתקרב אליהם בשל הקרבות.
"בדו"חות של הארגונים הבינלאומיים בעזה מדברים על 200 ילדים הרוגים", אמר. "אני לא יודע איך להסביר את הדברים האלה לעצמי, לא כל שכן לממשלה שלי", הוסיף. "הפעולה שלכם ברוטלית ואתם לא מבינים כמה נזק זה גורם לכם בעולם. לא מדובר רק בטווח המיידי. זה נזק לשנים. זו ישראל שאתם רוצים להיות?".
מסר דומה עלה גם בשיחה שקיים הנשיא פרס עם משלחת שרי החוץ האירופים שבאו לפני שבוע ימים לירושלים. "יש לכם זכות להגנה עצמית, אבל מה שקורה בעזה זו חריגה מכל פרופורציה", אמרה לפרס נציבת יחסי החוץ באיחוד האירופי, בניטה פררו ולדנר. "אני אומרת לך, כבוד הנשיא, הדימוי של ישראל בעולם נהרס".
על אף שבישראל זוכה הנושא לעיסוק מועט, באירופה, במדינות ערב ואפילו בארה"ב הסיפור המרכזי של הלחימה בעזה הוא האזרחים הרבים שנפגעו בלחימה. לפי דו"חות האו"ם מדובר בקרוב ל-300 אזרחים, מתוך יותר מ-900 הרוגים פלשתינאים. דעת הקהל במערב חשופה לתמונות ולמראות מעזה, שבמלחמות קודמות כמו בקוסובו או אפגניסטאן, כלל לא הגיעו לשידור - אותן תמונות, אגב, כמעט שאינן משודרות בתקשורת הישראלית.
עם תחילת הקרבות הנחה משרד החוץ את הנציגויות בחו"ל לשגר מדי יום לירושלים דו"ח תקשורת בנושא מבצע "עופרת יצוקה". בימים הראשונים הדו"חות היו דלילים, בין השאר בגלל החגים הנוצריים, אך לאחר מכן התמלאו בדיווחים על עשרות כתבות שליליות שתיארו את הפגיעה הישראלית בחפים מפשע בעזה. "אתה רואה את הדיווחים בבוקר ומקבל חום", אמר פקיד ישראלי בכיר, אחד מנמעני הדו"חות.
בספרד, לדוגמה, דרשה קבוצת ארגונים בלתי ממשלתיים שתרמו כספים רבים למפלגתו של ראש הממשלה ושר החוץ להחזיר את השגריר הספרדי מתל אביב במחאה על "פשעי המלחמה שמבצעת ישראל". ביוון, טורקיה, בריטניה ומדינות נוספות היו הפגנות המוניות מול שגרירויות ישראל.
דיווחים מודאגים מגיעים גם מארה"ב. להפגנת התמיכה בישראל שהתקיימה בניו יורק לפני כמה ימים באו עשרת אלפים איש בלבד, בהשוואה לעשרות ואולי מאות אלפים בעצרות תמיכה בשנים קודמות. "זו בושה", אמר פקיד ישראלי בכיר. "זה רק מראה מה עומק הבעיה שלנו".
דיפלומט ישראלי בכיר, שמשרת באחת הנציגויות בחוף המזרחי של ארה"ב, תיאר כיצד בראיונות לתקשורת האמריקאית הוא נשאל שוב ושוב על פשעי מלחמה שמבצעת ישראל בעזה או על תגובה לא פרופורציונלית לירי הקסאמים. "הפגיעה באזרחים בעזה גורמת נזק עצום שרק ילך ויגדל בכל יום שהמבצע נמשך", אמר הדיפלומט.
לא מדובר בבעיה הסברתית בלבד. קשה עד בלתי אפשרי להסביר את הפגיעה באזרחים. המאמצים של משרד החוץ ומטה ההסברה הלאומי להדגיש כי החמאס משתמש בתושבים כמגן אנושי, הצליחו רק למזער מעט את הנזקים לטווח המיידי. עם זאת, הבעיה היא הנזק לטווח הבינוני והארוך, שעלול לבוא לידי ביטוי גם בהתגברות האנטישמיות והדה לגיטימציה של קיומה של ישראל כמדינה יהודית ברחבי העולם.
במשרד החוץ מסמנים כעת את ועידת "דרבן 2" נגד הגזענות, שתתקיים בחודש אפריל בז'נווה, כנקודה שבה יובהר עד כמה נפגע מעמדה של ישראל בעולם. לפני המבצע גייסה ישראל מדינות רבות נגד הוועידה, בטענה שהיא תהפוך לבמה לאנטישמיות. המועצה לזכויות אדם של האו"ם, שמארגנת את הוועידה, הבטיחה שתעשה הכל כדי שהוועידה תהיה מאוזנת.
כעת, חוששים במשרד החוץ, תהיה הוועידה קרב שבו התבוסה לישראל כמעט מובטחת מראש.