ליברמן ונתניהו. בליכוד לא רוצים להתעמת עם מפלגת ימין
תצלום ארכיון: חיים צח / באובאו
למרות זליגת המצביעים מהליכוד ל"ישראל ביתנו" הניכרת בסקרים האחרונים, בליכוד מקפידים שלא לתקוף את המפלגה שעל פי כל ההערכות תהיה שותפה בממשלה אם הליכוד ירכיב אותה. במפלגה גם נמנעים באופן מוחלט מאמירות נגד יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן.
ההחלטה שלא לתקוף את ליברמן נבחנת מדי יום במסגרת דיוני הצוותים האסטרטגיים בליכוד, ובשלב זה קיימת תמימות דעים בנוגע לכך. תחת מגבלה זו מנסים למצוא בליכוד דרכים פחות ישירות כדי לשמור על מצביעיהם מפני זליגה לכיוון ליברמן. אחת הדרכים היא הדגשת המסר לפיו נתניהו הוא המועמד החזק ביותר לראשות הממשלה, ויש להמשיך לחזק אותו כדי למנוע את ראשות הממשלה מציפי לבני. המסר המשלים לכך הוא: ליברמן שותף טבעי ובכיר בממשלת נתניהו העתידית.
בכירים בליכוד הסבירו כי זליגת הקולות מהליכוד לישראל ביתנו אינה דרמטית ולפיכך, אינה מצריכה התייחסות מיוחדת "בשלב הזה". ואולם, לדבריהם "בהחלט נשאלת השאלה מהי תקרת הזכוכית של ליברמן. כי אם הוא ממשיך לגדול, רוב הקולות האלה באים מאתנו וצריך למצוא דרכים למנוע את הזליגה מבלי לתקוף".
מניע נוסף להחלטה הוא הימנעות מפתיחת חזית משנית, בעיקר נגד מפלגה ששייכת לגוש הימין. מבחינת הליכוד החזית העיקרית היא קדימה ולשם תופנה רוב האש. בעיקר נכון הדבר לקמפיין ברחוב הרוסי, שם ליברמן הוא הפופולרי ביותר, ואחריו נתניהו. בליכוד מקפידים שלא להיראות כמי שמנסים "לגנוב" לליברמן קולות. "אנחנו לא מתחרים עם ליברמן במגזר הרוסי. המצב שלנו שם הוא טוב מאוד", הסבירו גורמים במטה הבחירות בליכוד.
בין אם מדובר בהסכם לא כתוב בין נתניהו לליברמן או במהלך טקטי של כל אחת מהמפלגות ללא תיאום ביניהן, אין ביטחון שהסדר זה ישרוד עד לבחירות. זאת, אם אחד הצדדים יפר אותו והשני ייגרר אחריו. בקדימה ממתינים להתפתחות מסוג זה, שמשמעותה חזית נוספת לנתניהו, בדיוק כפי שקדימה נאלצת לחלק את המאמץ בין שתי חזיתות: נגד הליכוד, שהנו היריב העיקרי ונגד מפלגת העבודה שהתחזקה.
