מאות ישראלים, שחלמו על אזרחות פולנית, נתלו בהבטחות שנתן להם עו"ד אילן צ'רסקי מרמת גן. חלקם מאסו בסחבת, פנו לעמיתו הפולני, וגילו שהם הפכו לנתבעים במסכת קפקאית. אפשר היה לצפות שהפרשה תסתיים עם מותו של צ'רסקי, אלא שאז יצאה האלמנה להגן על שמו בלי טיפת נימוס פולני
ללוקאש פיוטרובסקי, עורך דין פולני בן 34, מומחה למשפט אזרחי, היה בוורשה משרד לא גדול: כמה עובדים ולא הרבה יותר קליינטים. יום אחד, במאי 2005, מזלו עמד להשתנות. עורך דין מישראל, אילן צ'רסקי, בן 54, דפק על דלתו עם רעיון. תעבוד איתי ותהיה לך פרנסה לכל החיים, אמר. מה העבודה? התעניין פיוטרובסקי, לסדר לישראלים יוצאי פולין אזרחות פולנית, ענה צ'רסקי.
פולין הצטרפה שנה קודם לכן לאיחוד האירופי וקדחת של געגועים למולדת הישנה תפסה את הישראלים בגרון. צ'רסקי התחיל לפרסם את עצמו במודעות בעיתונים כמומחה להשגת אזרחות פולנית, והקליינטים התחילו להגיע.
"לי לא היה מושג בדברים האלה", אומר פיוטרובסקי בשיחת טלפון ממשרדו בוורשה, "אבל גם לצ'רסקי לא היה. שנינו התחלנו ללמוד הכל מהתחלה. ההסכם בינינו היה שהוא ישלח לי על כל מקרה דמי קדימה ותוספת הוצאות ובסיום, כאשר תושלם העבודה ותתקבל האזרחות, את יתרת הכסף".
צ'רסקי שילם לפיוטרובסקי 100 יורו להשגת אזרחות לדור ראשון (ילדי פולין) ו-50 יורו לדור שני ושלישי (בניהם ונכדיהם). בנוסף לכך ביקש פיוטרובסקי בין 50 ל-100 יורו לאדם לכיסוי הוצאות: תרגום לפולנית של המסמכים מישראל, צילומים, נסיעות, ביטול זמן ושונות.
צ'רסקי ופיוטרובסקי עבדו יחד שנתיים. פיוטרובסקי היה מרוצה. המשרד שלו צמח פלאים. בבת אחת היו לו מאות קליינטים. בשנתיים האלו סידר ל-800 לקוחות של צ'רסקי אזרחות פולנית ובסך הכל
עו'ד אילן צ'רסקי 2007. יותר מ-20 תלונות בלשכת עורכי הדין JAN ZAMOYSKI /צילום: AGENCJA GAZETA
עד היום לכ-1,500 ישראלים יש בזכותו אזרחות פולנית.
גם צ'רסקי התפרנס לא רע. על כל סידור אזרחות לדור ראשון גבה בין 1,200 ל-2,250 יורו ולדור שני ושלישי, בין 550 ל-650 יורו. "כעבור כמה זמן התברר לי שלא קיבלתי ממנו את כל המסמכים, אלא רק חלק מהם", אומר פיוטרובסקי, "וזה גרם לי ליותר עבודה כי הייתי צריך להתרוצץ בין המשרדים השונים ולבקש שימתינו עם הטיפול עד שיגיעו כל הדוקומנטים. אחר כך היה נראה שהוא לא עמד בעומס, שהיו אצלו כל כך הרבה קליינטים והיה כזה בלגן עד שבשלב מסוים הוא לא ידע מה יש לו ואיזה מסמך שייך למי, וזה גרם לאיחור בקבלת המסמכים".
בגלל חוק העדר
דוד אולומוצקי מכפר סבא ראה בנובמבר 2006 את המודעה בעיתון ופנה למשרדו של צ'רסקי במתחם הבורסה ברמת גן. "אשתי הפעילה עלי לחץ", הוא אומר, "היו כל מיני מודעות בעיתונים, של כל מיני חאפרים, ואז ראיתי את המודעה של צ'רסקי, ראיתי עורך דין, נראה לי רציני. התקשרתי, ושם מדברים יפה בטלפון ואומרים שזה יעלה 1,200 יורו. נראה לי מוגזם, אבל אמרתי עורכי דין, אני יודע? הלכתי לפגישה, ראיתי משרדים יפים, יותר מדי יפים, וזה עורר את חשדי. הביאו לי עורכת דין ואני הצגתי תעודת לידה אורגינלית עם שני בולים משצ'צ'ין, וגם תעודת לידה של אבא שלי. אז היא נותנת לי חוזה ואומרת 1,300 יורו. אמרתי: 'בטלפון אמרתם 1,200', אז היא אמרה, 'בסדר, ולילדים זה יעלה יותר זול, רק 650 יורו לילד'. אז אמרתי לה: 'תרשמי את זה גם בחוזה'. והיא רשמה שאני כאילו מבקש אזרחות גם בשביל הילדים שלי ואני בסך הכל רציתי שהיא תרשום שם את זה כאופציה עם המחיר, שמחר, לא יבוא מישהו, ויגיד משהו אחר.
"חתמתי על החוזה, אמרה שיקח חצי שנה ונתנה רשימה שלמה של מסמכים שאני צריך להביא ממשרד הפנים. שילמתי מקדמה של 400 יורו פלוס מע"מ. נתנה לי קבלה על המקדמה. כעבור שבוע היו לי ביד כל המסמכים והבאתי אותם למשרד של צ'רסקי".
אולומוצקי, בן 59, מהנדס, מומחה בהתפלת מי ים, עלה לישראל ב-57'. אמו נמלטה לרוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה, אביו נשלח לגטו ליד סוביבור. המשפחות משני הצדדים הושמדו. יחסו של אולומוצקי למולדת הישנה מעורב ברגשות אהבה-שנאה, משיכה ודחייה. עד שפולין הצטרפה לשוק המשותף.
"בבית הורי אף פעם לא דיברו על מה שהיה בשואה, ואני לא התלהבתי מהפולנים", הוא אומר, "יש לי משקעים. אמרתי שילכו לעזאזל, אבל אז חבר סיפר לי שהוא קיבל אזרחות ושמעתי שהרבה עושים את זה, שאלתי את עצמי בשביל מה זה טוב, אבל אז אשתי התחילה ללחוץ. יש לי בת שגמרה ללמוד אדריכלות נוף בטכניון ואשתי אמרה 'תן לה אופציה ללמוד בסורבון'. בשביל הילדה והבן, מהנדס בהיי-טק, שם מעבירים אנשים, שולחים אותם לעבוד במקומות אחרים בעולם, ולפעמים גם בשביל לא לעמוד בתור לבדיקת דרכונים. אני יודע, זה קטנוני".
ואולי גם מתוך תסביך היהודי הנודד, שתהיה עוד אזרחות לעת צרה?
"ממש לא. אולי יותר בגלל חוק העדר".
אולומוצקי נמצא בחברה טובה. רבים מהפולנים לשעבר הרגישו באותה תקופה, פחות או יותר כמוהו. מצד אחד ביקשו להחזיר לעצמם את הזכויות שנגזלו מהם בעת שהם או הוריהם עלו לארץ, מצד שני לא הרגישו נוח עם הלגיטימציה שהם נותנים בכך לפולנים. גאוותם, ההולכת לפניהם, לא ראתה בעין יפה את החיזור על הפתחים בשגרירות הפולנית ברחוב סוטין בתל אביב, שהעמידה אותם בתור ארוך ומייגע בגשם ובחמסין, והסוף של ההרפתקה לא תמיד נגמר בטוב. בתקופת כהונתו של הנשיא לך ולנסה היה קשה להשיג אזרחות פולנית ורבים מהפונים נתקלו בסירוב. מחליפו, אלכסנדר קוושינייבסקי, שהבין עד מהרה שההתקרבות למערב עוברת בישראל, הנהיג מדיניות ליברלית בנוגע להחזרת זכויותיהם של אזרחי פולין לשעבר. ברווח הזה בין הפרקטיקה לבושה נכנסו ופעלו עורכי דין זריזים שהבטיחו טיפול דיסקרטי.
צ'רסקי, שמת מסרטן בדצמבר האחרון, היה אחד מהם. "התקשרתי כמה פעמים לשאול מה קורה", אומר אולומוצקי, "אבל במשך תקופה ארוכה לא חזרו אלי. ביולי 2007 הודיעו שאישרו לי את האזרחות הפולנית. באוגוסט 2007 התקשרו אלי ואמרו שמסמכי האזרחות שלי הגיעו. באוקטובר באתי למשרד, קיבלתי את האזרחות, שילמתי את יתרת הכסף. שאלתי מה עלי לעשות כדי לקבל דרכון, הפנו אותי לשגרירות הפולנית בתל אביב עם רשימת המסמכים שעלי להביא, וביניהם תעודת הלידה המקורית. כשביקשתי שיחזירו לי את התעודה, אמרו שהיא נשכחה בפולין ושתוך שלושה ימים תגיע אלי".
תעודת הלידה לא הגיעה. אולומוצקי התקשר עוד מספר פעמים למשרדו של צ'רסקי ובאחת השיחות ביקש שיחזירו לו את הכסף ששילם. "אמרתי שבלי תעודת הלידה אין לי אפשרות לקבל את הדרכון. התרגשתי מאוד ואמרתי שככה מתנהגים נוכלים. הפקידה טרקה לי
עו'ד לוקאש פיוטרובסקי. חבל, הרווחנו יפה, אבל הוא נעשה תאב בצע
את הטלפון בפרצוף".
בנקודת הזמן הזאת, באוקטובר 2007, השותפות בין פיוטרובסקי לצ'רסקי עלתה על שרטון והעסק התחיל להסתבך. מאות מלקוחותיו של צ'רסקי קיבלו מפיוטרובסקי מכתבים רשמיים בזו הלשון: "זה מספר חודשים שעו"ד אילן צ'רסקי הפסיק להעביר אלי את שכר טרחתי ולא שילם את הוצאתי השוטפות הקשורות בין היתר בתרגום מסמכים, אגרות משרדים ממשלתיים ואגרות בית משפט. הסכום הכולל נכון להיום עולה על 300 אלף PLN (זלוטי חדש), שזה כ-75 אלף יורו. מאחר שאת רוב החוב כיסיתי מכיסי, נאלצתי בשלב זה להגביל את פעילות משרדי בבקשות לאישור האזרחות הפולנית".
זה גם הנוסח שנשלח על ידי פיוטרובסקי ללשכת עורכי הדין בישראל. בשלב זה ביקש צ'רסקי מאולומוצקי שיחתום על מסמך המבטל את יפוי הכוח שלו לפיוטרובסקי לטפל בענייניו בטענה שמשרדו יעבוד בפולין עם עורכי דין אחרים.
אולומוצקי, שאיבד לטענתו את האמון בצ'רסקי, לא הסכים. תחת זאת יצר קשר ישיר עם פיוטרובסקי, שילם לו, לבקשתו, 100 יורו, החוב של צ'רסקי בגין הטיפול במסמכיו, וקיבל ממנו בדואר את תעודת הלידה המקורית בחזרה. לאחר מכן סידר פיוטרובסקי אזרחות פולנית גם לשני ילדיו תמורת 400 יורו לכל ילד. אבל בזה עדיין לא תם העניין. "קיבלתי מצ'רסקי מכתב שבו הוא מבקש שאחתום על יפוי כוח לעורך דין חדש בפולין כדי להמשיך לטפל בענייני הילדים שלי. עניתי לו שלפי ההסכם שחתמתי איתו, הילדים הם אופציה".
צ'רסקי לא התרשם מהאופציה ומהבנתו המשפטית של אולומוצקי וביולי 2008 תבע אותו בסדר דין מקוצר, על 8,000 שקל בגין הפרת חוזה. "על זה שלא נתתי לו גם את הילדים", אומר אולומוצקי, שהגיש בקשה להתגונן וקיבל אותה מהשופטת כוכבה לוי בבית משפט השלום בתל אביב. דיון נוסף בעניינו יתקיים בסוף אפריל.
הבטיח הרים וגבעות
סיפורו של אולומוצקי מייצג את סיפורם של עשרות מלקוחותיו של צ'רסקי, שנפלו קורבן לסכסוך בין עורכי הדין ונכלאו בתווך. חלק מהם מתביישים לחשוף את זהותם האמיתית. מה יגידו השכנים כשישמעו שביקשתי אזרחות פולנית? אמרה גברת מאזור השרון.
ד"ק, רופא שיניים מחיפה, יליד פולין עלה לארץ ב-50', פנה למשרדו של צ'רסקי לפני שלוש שנים. "באתי עם שני הבנים שלי ועם אשתי", אומר ד"ק, "אשתי ביקשה את האזרחות, לה ולבנים. היא ילידת הארץ אבל ההורים שלה עלו מפולין לפני המלחמה. הוא סיפר שהעניין יהיה קצר מאוד, רק כמה חודשים, מקסימום שנה. הבטיח הרים וגבעות".
ד"ק לא השתכנע ולא הסכים לשלם דמי קדימה. במקום זה החתים את צ'רסקי על חוזה שבו כתוב שישלם רק במקרה של הצלחה. "אני אדם זהיר, קראתי היטב את החוזה, ראיתי שיש סעיף שכתוב בו שהוא לא מתחייב לזמן. שאלתי אותו מה זה? והוא אמר: 'זה סתם, אני בהחלט מתחייב ולכל הלקוחות שלי אני מסדר את זה מהר מאוד, יקח כמה חודשים עד שאשתך תקבל ואחר כך הבנים'. חתמנו על המסמך. הוא אמר: 'על דיברתי' ואני האמנתי לו. באותה פגישה עשה רושם אמין, לא עלה בדעתי שמשהו יכול להשתבש, במיוחד כשהוא לא ביקש תשלום תחילה. רק אחר כך הבנתי שזה חוזה דרקוני, שחייבים להמשיך את הקשר איתו עד הסוף. הזמן עבר ועבר, התחלנו להתקשר, ותמיד קיבלנו אותה תשובה, שהעסק מתברר בפולין, ורק דחיות והבטחות. 'כשזה ייגמר, נודיע לך', אמרו. עד שסבלנותנו התחילה לפקוע, התחלתי לפקפק באמינות העניין, והבנים התחילו ללחוץ. בשלב מסוים הגיע ממנו משהו לקוני, מכתב שאומר שלקוחות רבים פונים למשרדו, אז 'אל תתקשרו אלינו, כשיהיה מה להודיע, נודיע לכם'. עברו כמעט שנתיים, הייתי אובד עצות ופתאום קיבלתי מכתב מעורך דין פולני שבו הוא מספר שהעניין שלי לא מטופל מכיוון שצ'רסקי לא מעביר לו כספים כפי שהתחייב".
גם מד"ק ביקש צ'רסקי לבטל את יפוי הכוח לפיוטרובסקי. אך ד"ק סירב. "עניתי לו במכתב שאיני מבטל את יפוי הכוח לעורך הדין הפולני אלא למשרד שלו. בתגובה קיבלתי מכתב שאומר שאם כך, הוא יתבע אותי וידרוש ממני את כל הכסף, כאילו סיים את העניין".
ד"ק נתבע על ידי צ'רסקי על יותר מ-20 אלף שקל. בשנתיים שבהן החזיק צ'רסקי את המסמכים של אשתו, שינו הפולנים את החוק ואשתו ובניו לא יוכלו לקבל עוד את האזרחות הפולנית. ב-2007 התקבל בבית המשפט העליון בפולין פסק דין הקובע שמי שעזב את פולין לפני 51' ושירת בשירות סדיר או מילואים בצבא זר, תאבד אזרחותו הפולנית לתמיד. אביה של אשתו של ד"ק שירת בישראל במילואים. "אשתי קיבלה סירוב", אומר ד"ק, "פיספסנו את העניין בשלושה שבועות, בגלל השנתיים שהפסדנו אצל צ'רסקי".
כתב התביעה והכסף הרב שהוא יתבקש, אולי, לשלם, לא הרגיזו את ד"ק כמו שהרגיזה אותו הגלויה שנשלחה אליו ממשרדו של צ'רסקי. פרסומת עצמית לרגל פתיחת משרד עורכי דין בוורשה. "כל בר בי רב יכול היה ללמוד מזה על אופי השירותים שהוא מעניק לי", אומר ד"ק, "כל השכנים יכולים לקרוא בגלוי שפניתי בבקשה לקבל אזרחות פולנית".
מזל טוב, קיבלת אזרחות
צבי צאוזמר, בן 58, נהג אוטובוס במועצה האזורית מרכז ספיר בערבה, יליד לודז', עלה לארץ ב-57'. את הדרכון הפולני הוא ביקש לעצמו מטעמי נוחיות וקצת בגלל קנאת אחים. "לפני כמה שנים נסעתי עם אחי לפולין, טיילנו ועברנו את הגבול לגרמניה ואחי, שיש לו דרכון פולני, הראה את הדרכון שלו ואמרו לו: 'תעבור'. ראו את הדרכון הישראלי שלי ואמרו לי: 'תעמוד בצד', אז הרגשתי כמו שהערבים מרגישים אצלנו ופניתי לצ'רסקי. אחרי שנתיים הוא התקשר ואמר: 'מזל טוב', קיבלת אזרחות'. עכשיו אמרתי מגיע לילדים. באתי אליו, הבאתי את המסמכים, שילמתי 600 יורו לכל אחד משלושת הילדים וחתמתי לו על מה שהוא רצה. הוא אמר שתוך ארבעה חודשים הם יקבלו אזרחות. ואני מחכה ומחכה, מתחיל להתקשר אליו, להגיע אליו זה כמו להגיע לאלוהים, אף פעם לא פנוי, ותמיד אמרו לי: 'זה מתעכב אצל הפולנים, תחכה, זה יגיע'".
גם צאוזמר קיבל מכתב מפיוטרובסקי וכך נודע לו על הסכסוך. "אחי נסע לפולין, אמרתי לו 'תלך לפיוטרובסקי ותראה מה קורה שם'. בינתיים עברו שלוש שנים מאז שהתחלתי את הסיפור עם הילדים שלי. אחי הלך אליו וראה את כל המסמכים שלנו אצלו על שולחן. לא מעביר אותם כי ההוא חייב לו למעלה מ-75 אלף יורו. אחי סגר איתו שנמשיך אצלו בתהליך ושילם לו 150 יורו על כל ילד, בתוספת הוצאות, פחות מחצי ממה שביקש צ'רסקי. בינתיים צ'רסקי כתב לי שהוא אוסר עלי לדבר עם אף עורך דין אחר, ושהאזרחות של הילדים שלי כבר ממש אוטוטו מוכנה. עניתי לו שאחי היה אצל פיוטרובסקי ושהאזרחות כבר אצלנו. על זה קיבלתי תביעה משפטית, 12 אלף שקל על הפרת חוזה. נבזות כזאת. הוא החזיק אותי שלוש שנים, ועכשיו הוא תובע אותי על הפרת חוזה".
ש"ב מאזור השרון, ילידת פולין בת 78, עלתה לישראל ב-33'. לפני שלוש שנים פנתה לצ'רסקי. ביקשה אזרחות פולנית לעצמה, לשני ילדיה ולחמשת נכדיה. היא שילמה לצ'רסקי על החשבון 6,000 שקל. הוא החתים אותה על חוזה שבו מפורטים שמות ילדיה ונכדיה ועל יד כל שם נקוב הסכום ביורו שייגבה ממנה אם וכאשר הנ"ל יקבל את האזרחות. 650 לילד ו-550 לנכד. גם ש"ב היתה משוכנעת שהחוזה מגן עליה מפני עליית מחירים ולא מחייב אותה בכל תנאי. "ועכשיו הוא תובע ממני למעלה מ-30 אלף שקל על שקילקלתי לו את האפשרות להרוויח את הכסף הזה. אם לא הייתי עוזבת אותו, הוא היה מצליח בסוף. אולי בעוד חמש שנים".
לפני כשנה היא קיבלה מכתב, ואחר כך גם טלפון, מפיוטרובסקי שהבהיר שהאזרחות שלה כבר מוכנה אבל שלא יעביר אותה לצ'רסקי כי זה חייב לו כסף. "צילצלתי שוב למשרד של צ'רסקי", אומרת ש"ב, "ושאלתי למה זה לא מתקדם, אז כמו תמיד התשובה היתה שהשלטונות הפולניים מעכבים את זה. אז הבנתי שכנראה משקרים לי כי פיוטרובסקי שלח לי בינתיים בפקס את צילום האזרחות שלי, אני שלחתי את זה לשגרירות פולין בתל אביב ושם אמרו לי שהתעודה אותנטית. אצלי, הנקודה הכי חשובה שבגללה עזבתי את צ'רסקי היתה שהוא שיקר. במשך שנה וחצי אמרו לי במשרד שהשלטונות הפולניים עושים קשיים בזמן שהאזרחות שלי כבר היתה בידיים של פיוטרובסקי". גם ש"ב עברה לעבוד ישירות עם פיוטרובסקי. שילמה לו 300 יורו עבור האזרחות שלה, ועוד 400 יורו על כל ילד ו-160 על כל נכד. בימים אלה האזרחות של כולם בדרך לארץ.
למה בכלל היית צריכה אזרחות פולנית בגילך?
"בעיקר בשביל הנכדים, שאם בעתיד ירצו ללמוד באירופה. שמעתי מחברה שהבת שלה למדה באירופה ועשו לה המון בעיות והיתה צריכה כל פעם להתייצב ולהאריך את האישורים, וברגע שהיא קיבלה את הדרכון הפולני, כל זה פסק. אצלנו במשפחה נוסעים הרבה לחו"ל וזה נוח מאוד שלא צריכים לעמוד בתור, וגם טוב שיהיה עוד דרכון, לעת צרה, שלא תהיה צרה, אבל אנחנו יושבים כאן על הר של אבק שריפה, אז אם אני יכולה לצייד אותם, לכי תדעי מתי הם יצטרכו את זה, ואולי זה יועיל להם? זה בוודאי לא יכול להזיק. אני לא מתכוונת לחזור לשם, ותודה לאל לא סבלתי מכל הצרות ואין לי את המשקעים נגד הפולנים. אצלי זה רק פרקטיקה ולא יותר מזה".
גם רות גנדלר מקרית אונו, בת 63, ילידת שצ'צ'ין עשתה את זה בשביל הילדים. "יש לי ילדה שחיה שש שנים באיטליה והיא משלמת כל שנה 10,000 יורו דמי שהייה. בגללה הלכתי לעשות את זה כי ברגע שיש לה דרכון פולני היא פטורה מתשלום. גם הילדים האחרים שלי קיבלו אזרחות פולנית".
זה בוער בעצמותי
לקוחותיו של צ'רסקי חוזרים ותוהים מדוע לא זכו לפגוש אותו ואיך זה שאין להם מושג איך הוא נראה. בענייניהם תמיד טיפלו עורכות דין או פקידות מהמשרד. אולי הוא היה פנטום כזה, תהה מישהו, רוח רפאים. גם גנדלר, שהקשר איתה התחיל באוקטובר 2005, אומרת: "מישהו במשרד אמר לי שבשביל פגישה אישית הוא לוקח כסף בנפרד".
גנדלר לא מתפלאת. בנובמבר 2007, מבחינתה, הכל התפוצץ. "בהתחלה לא עלה בדעתי שיש שם איזו בעיה", היא אומרת. "חיכיתי וחיכיתי וכל שלושה חודשים הייתי מתקשרת ושואלת מה קורה והם היו אומרים: 'תשאירי טלפון ונחזור אלייך'. אחרי יום-יומיים היו חוזרים וכל הזמן אומרים 'צריך סבלנות'. בנובמבר 2007 קיבלתי מכתב מפיוטרובסקי ולא האמנתי. צילצלתי לצ'רסקי ואמרתי שאני רוצה לדבר עם אחד מעורכי הדין. הבחורה שם שאלה אותי 'למה? לפי ה'למה' הבנתי שהיא כבר יודעת, שאני יודעת. חשבתי שרק אני קיבלתי את המכתב הזה מפולין. לפנות ערב התקשרה מישהי וסיפרה על הסכסוך עם העורך-דין הפולני והוסיפה שזה לא ממש קשור אלי. כשלחצתי עליה היא אמרה 'זה כלום, ניקח עורך דין אחר, ותצטרכי להתאזר בסבלנות כי יכול להיות שהדברים יתעכבו ויצטרכו להתחיל דברים מסוימים מהתחלה'. התקשרתי לפיוטרובסקי והוא אמר לי שהאזרחות שלי מוכנה ומונחת על שולחנו מאוגוסט. באותו רגע, אם צ'רסקי היה לידי, הייתי חונקת אותו".
גנדלר שילמה לפיוטרובסקי את מה שצ'רסקי היה חייב לו ותוך יום קיבלה ממנו את האזרחות שלה. ילדיה קיבלו אותה תוך חודשיים וחצי.
לא היתה לך בעיה מוסרית לבקש טובות מהפולנים?
"לא היתה לי שום בעיה רגשית עם זה. עשיתי את זה רק בשביל הבת שלי. משהו פרקטי. ההורים שלי כבר נפטרו והיה להם אנטי גדול מאוד, והם מעולם לא חזרו לפולין. מגיע לנו שיחזירו את מה שלקחו בכוח ואם זה מביא תועלת לבת שלי, אז למה לא? הוא עשה מזה הון, אז מה קרה אם ברחו לך כמה לקוחות, זה כנראה שלא בגלל שהיית כל כך טוב. על כמה גרושים אתה עושה איתם חשבונות?"
גם גנדלר נתבעה על ידי צ'רסקי על סכום של כ-15 אלף שקל, בגין הנזקים שכביכול נגרמו לו. בתביעה נוספת היא נתבעה ביחד עם בעלה, חנוך גנדלר ועו"ד פיוטרובסקי, בבית משפט מחוזי בתל אביב, על סכום של שני מיליון ו-600 אלף שקל. בכתב התביעה נטען כי הם ניסו באופן פסול "לחסל את פעילותם ומטה לחמם של התובעים". גנדלר ובעלה נתבעים על ששיתפו פעולה עם פיוטרובסקי וניסו לשכנע לקוחות לעבור אליו. "אני לא מכיר אותו ולא יודע מי הוא", אומר חנוך גנדלר, "אני מעולם לא בכיתי, באתי מהשואה כילד, והרביצו לי בשוט, ואף פעם לא בכיתי, ופה, פעם ראשונה, בכיתי כשקיבלתי את התביעה הזאת כי אני חסר אונים. זה כואב ומרגיז שמנוול כזה בא וגונב מאנשים. זה בוער בעצמותי. לא ייאמן".
הנה נדרש כדלקמן
האימפריה של צ'רסקי החלה להיסדק. לקוחות לא מרוצים שהמתינו בסבלנות שנתיים ויותר, עזבו אותו בזה אחר זה לטובת טיפול מזורז וזול יותר אצל עו"ד פיוטרובסקי. צ'רסקי הרגיש שהוא מאבד שליטה. לקוחות רבים קיבלו ממנו מכתבי איום מתובלים בניסוחים משפטיים מפותלים. הוא האשים אותם בנטישה ובשכנוע לקוחות אחרים לעזוב אותו ולעבור לפיוטרובסקי. במארס 2008 שלח עו"ד רם דקל למספר לקוחות מכתב, בשמה של חברת א. צ'רשסקי ושות', בנוסח זהה. "למרשתי נודע כי הגעת להסדר עם עו"ד פיוטרובסקי שלפיו תשכנע את לקוחות מרשתי להתקשר ישירות עם עו"ד פיוטרובסקי לצורך המשך הטיפול בתיקי האזרחות הפולנית שלהם..."
ללקוח מירושלים כתב דקל: "עקב מעשיך כאמור לעיל נגרמו למרשתי עד כה נזקים בהיקף העולה על 250 אלף שקל". באותו יום קיבל לקוח מנס ציונה מכתב זהה שבו מעריך דקל את שווי הנזקים בלמעלה מ-600 אלף שקל. "כדי לייתר פנייה מיידית לבית המשפט בבקשה לצו מניעה נגדך", כותב דקל, "הנך נדרש כדלקמן: להמציא התחייבות בכתב להימנע מפנייה כלשהי ללקוחות מרשתי ולהמציא רשימה מלאה של כל הלקוחות שאליהם פנית כאמור, וזאת כדי לעמוד על היקפו המדויק של הנזק שנגרם למרשתי. בהתאם לאמור תשקול מרשתי את המשך צעדיה".
אמיר קנגון, איש עסקים בן 60 מתל אביב נתבע על ידי צ'רסקי על 9,000 שקל. "עלי, על אמא שלי, בת ה-90, ועל אחי", הוא אומר. הסיפור של קנגון דומה לזה של האחרים. גם איתו התמהמה צ'רסקי שנים, והשאיר תקוע אצל פיוטרובסקי. "יום אחד, אחרי ששמעתי מפיוטרובסקי את כל הסיפור, נכנסתי למשרד של צ'רסקי ושאלתי איזה עורכת דין: 'מה זה הסיפור הזה? למה אחרי כל הכסף ששילמתי לכם (3,000 שקל על החשבון) פיוטרובסקי מבקש ממני 150 יורו? למה אתם לא גומרים את זה?' אז היא אומרת לי: 'הוא בחור בן 28 ומטומטם'. שאלתי אותה: 'למה אתם עובדים איתו אם הוא מטומטם?'
"ביקשתי לראות את צ'רסקי באופן אישי והיא אמרה שאני צריך לשלם 200 יורו פלוס מע"מ בשביל לדבר עם צ'רסקי. כל הזמן חיכיתי לראות את הפרצוף של הטיפוס המאוס הזה. הגשתי תלונה ללשכת עורכי הדין ושם אמרו לי שאני לא היחיד, שיש הרבה אנשים שמתלוננים נגדו".
הקרע בין שני עורכי הדין החל ביולי 2007. "בהתחלה הוא שילם הכל די בסדר", אומר פיוטרובסקי, "אבל במשך הזמן הוא התחיל לשלוח לי את הכסף באיחור. הייתי צריך לכסות מכיסי את ההוצאות. בשלב מסוים אמרתי לו שאם הוא לא ישלם לי - ידעתי שהוא לוקח מהקליינטים כסף מראש - לא אהיה מסוגל לממן אותו ואת הקליינטים שלו. כשהוא התחיל לשאול אותי איך מסדרים את זה, ולאן הולכים עם ההוא, הבנתי שהוא מתכנן לעזוב אותי. אמרתי לו שאני לא מתכונן לגלות לו והוא אמר לי 'אז אני אקים משרד עורכי דין בפולין'. הוא עצר לי את כל הכסף והתחיל לפנות לקליינטים שלו שיבטלו את יפוי הכוח. הוא באמת פתח משרד בוורשה, אבל מתוך 800 קליינטים, 400 אמרו שלא רוצים לראות אותו יותר ועובדים עכשיו איתי. נכון להיום הוא נשאר חייב לי 80 אלף יורו. חבל. הרווחנו יפה, אבל הוא נעשה תאב בצע. רצה להרוויח עוד יותר".
עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה בוועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין טיפל בפרשת צ'רסקי אחרי שהתקבלו נגדו בלשכה למעלה מ-20 תלונות. "בדקנו כל תיק לגופו ובחלק מהתלונות מצאנו שיש ממש והתחלנו במסלול של הליך משמעתי לקראת העמדה לדין, פנינו אליו והוא ביקש שהות כדי לפתור את המחלוקת עם עורך הדין הפולני, הקצבנו לו זמן שיפתור את המחלוקת גם עם הלקוחות, אבל הוא נפטר והתיקים נסגרו".
גם במקרה של ד"ר דן אלדר מהרצליה, מומחה להיסטוריה של המזרח התיכון, התיק נסגר בגלל פטירתו של צ'רסקי. אלא שאלדר, לשם שינוי, לא היה נתבע, אלא תובע. הוא היה זריז יותר מלקוחות אחרים ולא חיכה שצ'רסקי יתבע אותו. בנובמבר האחרון הוא תבע את צ'רסקי בבית משפט לתביעות קטנות בהרצליה. ביקש סכום צנוע. רק את דמי הקדימה ששילם. בחודש שעבר נתנה השופטת חנה קלוגמן פסק דין המבטל את תביעתו של אלדר בגלל פטירתו של צ'רסקי. היא הסכימה עם טענותיה של באת כוחו של צ'רסקי ומנהלת משרדו, עו"ד עירית רביבו, שביקשה לסלק את התביעה על הסף. שלוש סיבות היו לרביבו: מותו של צ'רסקי, שלא מונה עדיין מנהל לעיזבונו של צ'רסקי והעובדה שמי שבעצם נתבע על ידי הלקוחות אינו צ'רסקי באופן אישי אלא חברת א. צ'רסקי ושות'.
שבוע קודם לכן ניצבו עו"ד רביבו ועו"ד עזר אברהמי, באי כוחו של צ'רסקי בבית משפט השלום בתל אביב בפני בעיה דומה. שם התברר עניינם של שבעה מלקוחותיו של צ'רסקי שנתבעו על ידו. הם יוצגו על ידי עורכי הדין אבידן רומנוב ואלי סלמן שטענו בין היתר, בפני השופט עודד מאור, בדיוק את מה שטענו רביבו ואברהמי בפני השופטת קלוגמן. אלא שהפעם הם עמדו בתוקף על המשך המשפט ומיצוי הדין עם שבעת הנתבעים, ומותו של צ'רסקי לא שיכנע אותם לבקש לסלק את התביעה על הסף.
באותו דיון אצל מאור הושגה פשרה. לשניים מן הנתבעים ניתנה רשות להתגונן, חמישה נתבעים יצטרכו בסופו של דבר לשלם ליורשי צ'רסקי בין אפס ל-60% מסכום התביעה.
מכל זה עולה תמונה עגומה על יחסי עורך דין-לקוח. האם הלקוח כבול לעורך דין, גם כשהאחרון מתמהמה במתן השירות? האם אין אפשרות להשתחרר מעורך דין כזה? "השופט מנחם קליין בבית משפט השלום בתל אביב נתן לאחד מנתבעיו של צ'רסקי רשות להתגונן וחייב את משרד צ'רסקי בהוצאות", אומר רומנוב.
ולמה עורך דין מסתתר מאחורי חברה, הרי זה שירות אישי?
"לפי חוק לשכת עורכי הדין מותר לעורך דין להתאגד לחברה לצורך שיקולי מס, אבל לא ראוי שהוא יסתתר מאחורי ישות נפרדת, אחרת איך הלקוח יודע שעורך הדין שלפניו הוא חברה ולא עורך דין?"
נוחי על משכבך
כמה לקוחות מיואשים של צ'רסקי הקימו אתר פעולה באינטרנט, "האמת אודות עו"ד אילן צ'רסקי". עד מהרה עברה השמועה מפה לאוזן. "בימים הקרובים נעדכן את האתר עם סיפורי האימה אודות לקוחות של אחד מעורכי הדין הגדולים בישראל המתמחים בטיפול באזרחות פולנית", כותבים המייסדים, "מטפל במרכאות משום שאנו לא ממש בטוחים שהנ"ל עושה משהו מלבד לגבות כסף".
הפתיח הפרובוקטיווי זכה עד מהרה לתגובות סוערות והדיונים באתר גררו מכתבים ותגובות נגד בטונים גבוהים ובלשון החורגת מכללי הנימוס הפולני. אלמנתו של צ'רסקי, לימור צ'רסקי-גור, לקחה בהם חלק פעיל ולא החמיצה אף הזדמנות להביע את דעתה על הלקוחות ומניעיהם.
"אתה משקר וסנילי", ענתה לראובן דונגי, אחד מהלקוחות שצ'רסקי תבע, "לא בן אדם. מידע אמין אודותיך עוד יפורסם באתר מיוחד לאנשים מהסוג שלך. אני מאחלת לך ולתומכיך ימים קשים". "הטמטום והרוע שלך דורשים סי-טי ראש בדחיפות", ענתה לרינת צ'רבינסקי. "רוצי לסניף הקרוב לביתך, אולי יגלו שיש לך מוח. חלילה". "היי שלום ונוחי על משכבך", איחלה לטל בנבנישתי, ניצולת שואה. הדיונים, הקללות והנאצות נמשכו גם אחרי פטירתו של צ'רסקי.
השבוע אמרה צ'רסקי שהתביעות נגד הלקוחות הוגשו בגלל הסכסוך עם עו"ד פיוטרובסקי ורות גנדלר, "ולא בגלל שהם החליטו יום אחד שהם לא רוצים לעבוד עם צ'רסקי, כי הוא לא עובד טוב. הם נתבעו בגלל שהם קיבלו הצעה יותר זולה ויותר מפתה משני נוכלים שיש נגדם תלונות גם בפולין".
לא מדובר ברות גנדלר דווקא אלא בלקוחות לא מרוצים רבים שהתלוננו.
"אני מכירה את הלקוחות שלי. אין להם טענות. ואלה שיש, נזרקים מבתי המשפט".
למה הטיפול לקח כל כך הרבה זמן?
"מה זה הרבה זמן? המשרד הזה קיים ארבע שנים. לקוח שיגיד לך שלא טיפלו בו הרבה זמן, זה מקסימום שנה וחצי וחושב שהמשרד מחכה רק לו להיות אזרח".
אבל רבים מהם טוענים שבעלך הבטיח להם שזה יקח מקסימום כמה חודשים?
"לא הבטיח לאף אחד וזה גם לא כתוב בהסכם. מעולם לא הבטיח, בטח ובטח לא אילן הפסימי, שהיה אומר לכל לקוח 'דע לך שהתיק שלך מאוד מאוד קשה'. גם אף אחד מהעובדים שלנו לא הבטיח. תגידי ללקוח שאומר לך שלא עשינו כלום בשבילו, שאני אשלם לו על כרטיס טיסה לפולין, כדי שיראה כמה דם ירקנו בגללם ולמה אילן מת בגללם מסרטן".
זה לא מה שהלקוחות שלכם אומרים.
"למה? כי מחפשים תירוץ לערוק לשורות לוקאש, והם ימכרו את הכבוד של אמא שלהם וישקרו לי בפרצוף, כי אני מחזיקה נגדם חומר שאותו אני אציג בבית משפט. במקביל לסיפורים שהם מספרים לי, הם הלכו וחתמו כבר על יפויי כוח ללוקאש".
זה אחרי שהם התייאשו מהטיפול שלכם.
"איך הם יכולים להתייאש ממני? מה, אזרחות מקבלים ביומיים? הם לא הכירו בכלל את לוקאש, הוא פנה אליהם בכתב".
למה הוא פנה אליהם?
"כי היינו בסכסוך".
לא העברתם לו כסף, לטענתו?
"את החלטת? את חושבת שהייתי יכולה לסגור שנת כספים אם הייתי נשארת חייבת למישהו? הוא חייב לי 50 אלף יורו בקבלות, והאידיוט הזה הוקלט. 'ככה אני עובד, לא מתאים לכם אל תעבדו איתי, לא על כל סכום אני מוציא קבלה'. לוקאש דרש מאיתנו כספים שכנראה הוא היה צריך אותם להוצאות, אבל לא הסכים להעביר על הכל קבלות, ואני החלטתי שעד שאני לא מקבלת קבלות על כל סכום, אני לא ממשיכה לעבוד עם הבן-אדם הזה".
בלשכת עורכי הדין מצאו שהתלונות נגד עו"ד צ'רסקי נכונות.
"אני מציעה לך להתקשר ללשכת עורכי הדין בפולין ולשמוע שם שעיקלו לו את הרישיון ושיש נגדו צו עיכוב יציאה מפולין".
ובישראל?
"אני לא מתעניינת בזה. אני לא עורכת דין וזה לא מעניין אותי מה שלשכת עורכי הדין אומרת, וזה גם לא עניין של לשכת עורכי הדין הסכסוך שלי עם לוקאש".
עו"ד פיוטרובסקי: "הכל שקר. הקונפליקט פרץ בגלל שברגע מסוים הם הפסיקו להעביר לי כסף, ולא בגלל שום קבלות. יש לי את כל הקבלות האלו אצלי ואני יכול להוכיח הכל. אני יודע שזה מה שהיא מספרת עלי, אבל אני לא מפחד ומשוכנע שעשיתי מה שהייתי צריך לעשות".
שללו לך את הרישיון?
"אני מכחיש קטגורית. איש לא לקח לי מעולם את הרישיון ולא ייקח. אם זה היה נכון לא הייתי יכול להמשיך לעבוד כפי שאני עובד. זה נכון שהם הגישו נגדי תלונה ללשכת עורכי הדין, בתגובה לכך שאני הגשתי את התלונה נגדם, ובאמת קראו לי לבירור. סיפרתי הכל והעניין נסגר".
עו"ד רונאל פישר, פרקליטה של משפחת צ'רסקי, הוסיף בתגובה, כי עו"ד צ'רסקי מעולם לא הבטיח לסיים את הטיפול בעניינם של לקוחותיו בפרק זמן מסוים, אלא נסמך לחלוטין על התנהלותם של שלטונות פולין.
הטענה כאילו כמה מן המסמכים הרלוונטיים לצורך פתיחת תיקי לקוחות לא הגיעו לפולין, סותרת את עצמה. תיק שאינו מחזיק את כל המסמכים הדרושים, אינו יכול להיפתח ושלטונות פולין דוחים אותו על הסף.
אשר לטענת הלקוחות על חוזים דרקוניים, הרי שכל החוזים שעליהם חתמו לקוחות מול המשרד היו זהים באופיים. כל אחד מהם יכול היה לבחור אם להיות רק הוא מטופל על ידי המשרד או לצרף גם את משפחתו, תמורת הנחה משמעותית. כמה לקוחות נהגו בנבזות וחתמו על הסכמים אלה בחוסר תום לב, כשכוונתם היתה ליהנות מן ההנחה לעצמם, אך לא לצרף את משפחתם. *
ללוקאש פיוטרובסקי, עורך דין פולני בן 34, מומחה למשפט אזרחי, היה בוורשה משרד לא גדול: כמה עובדים ולא הרבה יותר קליינטים. יום אחד, במאי 2005, מזלו עמד להשתנות. עורך דין מישראל, אילן צ'רסקי, בן 54, דפק על דלתו עם רעיון. תעבוד איתי ותהיה לך פרנסה לכל החיים, אמר. מה העבודה? התעניין פיוטרובסקי, לסדר לישראלים יוצאי פולין אזרחות פולנית, ענה צ'רסקי. 
כמה לקוחות מיואשים של צ'רסקי הקימו אתר פעולה באינטרנט, "האמת אודות עו"ד אילן צ'רסקי". עד מהרה עברה השמועה מפה לאוזן. "בימים הקרובים נעדכן את האתר עם סיפורי האימה אודות לקוחות של אחד מעורכי הדין הגדולים בישראל המתמחים בטיפול באזרחות פולנית", כותבים המייסדים, "מטפל במרכאות משום שאנו לא ממש בטוחים שהנ"ל עושה משהו מלבד לגבות כסף". 
