חוקר המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, מוחמד גאנם, אמר כי המקרים שתוארו בעדויות החיילים, תואמים לשני מקרים אפשריים: פציעתה של אביר חיג'ה והריגת בתה בת השנתיים והמקרה של משפחת עיאד, שכנה של משפחת חיג'ה בשכונת זייתון.
התיאורים שמביאה סוכנות הידיעות אי-פי חופפים במידה ניכרת את עדויות חיילי בוגרי מכינת רבין, שפורסמו בשבוע שעבר ב"הארץ" וב"מעריב". הן עומדות בניגוד גמור להדלפות היוצאות מכיוון צה"ל במשך השבוע באופן בלתי רשמי, ולפיהן התחקירים הצבאיים הוכיחו, כביכול, כי שתי התקריות לא אירעו. על פי אותן הדלפות הצבא אמור להציג גירסה שתפריך את ההאשמות בשבוע הבא.
בעקבות פרסום העדויות נפתחו שתי חקירה מצ"ח. החלטת הפצ"ר על פתיחת החקירות התקבלה רק לאחר הדיווח בתקשורת אף שתמלילי העדויות הועברו על ידי ראש המשינה דני זמיר ללשכת הרמטכ"ל כבר כשבועיים קודם לכן.
הסתובבנו ואז החל הירי הכבד
אביר חיג'ה סיפרה לאי-פי כי צה"ל פתח באש כבדה על ביתה בחמישי בינואר, היום השלישי למתקפה הקרקעית וכי בעלה נהרג מפגיעת פגז טנק. דקות לאחר מכן נכנסו חיילים לבית והורו לה ולחמשת ילדיה ללכת לבית סמוך, שם הושמו כ-30 בני אדם בחדר אחד.
בצהרי אותו יום הורו החיילים לכולם, מלבד לגברים הצעירים לעזוב ללכת לרפיח. "הם אמרו לכו לרפיח. אם תלכו לעזה, יירו בכם. אם תלכו לרפיח, לא". חיג'ה הלכה עם שאר התושבים לכיוון רפיח, אולם כשהגיעו לצומת טי החליט זקן התושבים לשנות את הכיוון וללכת לכיוון עזה כדי לראות מה שלום אחיו. כעבור מטרים ספורים ירו החיילים ירי אזהרה לרגליה של חיג'ה. "הם אמרו לנו לכו לרפיח והרמנו ידיים, כולנו, כולל הילדים והמבוגרים. הסתובבנו כדי לפנות לרפיח, ואז החל ירי כבד".
כולם ברחו לתוך חצר בית, אבל חיג'ה ובתה הפעוטה, שאהד, לא הספיקו ושתיהן נפגעו. עד שהצליחו להגיע לבית החולים ברפיח, ברגל ובמוניות שמצאו בדרך, שאהד מתה מפצעיה. היא סיפרה גם כי נאפז חיג'ה, תושבת זייתון נוספת שנפגעה מירי החיילים מתה מפצעיה לאחר כמה ימים.
המקרה השני נוגע לעדות חייל על כך שאשה זקנה נורתה בשעה שהלכה ברחוב לאחר שמפקד פלוגה הורה לחיילים לירות עליה. גאנם ומוחמד אבו רחמה, חוקר של קבוצת אל-חאק, אומרים כי הם מאמינים שהאשה היא מהדייה עיאד, שהיתה בשנות ה-70 לחייה. גופתה נמצאה על דרך עפר, סמוך לעמדה של צה"ל, אולם איש לא היה עד להריגתה.
