מזח ישן בים המלח הנסוג; שדה סולארי בספרד תצלומים: צפריר רינת; חוויאר ברבאנצ'ו / רויטרס
פעילים למען הסביבה וכמה ערים גדולות בעולם, ובהן תל אביב וירושלים, יציינו מחר את יום כדור הארץ הבינלאומי, מעין חגיגה גדולה המבטאת את עוצמת הדאגה המשותפת לשימור הסביבה. מחר גם יתקיים מפגן סמלי של חיסכון באנרגיה שבמהלכו יחשיכו לשעה אחת את האורות במבני ציבור וברחובות - ויקראו גם לתושבים ולבתי עסק להצטרף.
לא נעים לקלקל יום חגיגי כזה, אבל למחוות האלו בישראל יש מעמד סמלי בלבד. עוצמה סביבתית וחיסכון במשאבים הם בדיוק הדברים שישראל חסרה נואשות. גם השר החדש להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הכיר בכך, ובכנס שבו השתתף השבוע יחד עם מנהל סוכנות האו"ם להגנת הסביבה הוא ציין בעצב: "בישראל לא היה עד עתה לממשלות את הרצון הפוליטי להתמודד ולשנות את המצב הסביבתי. אם אני לא אצליח לגייס רצון כזה - לא אוכל לעשות הרבה".
החברה הישראלית ממשיכה להחריף את המצב הסביבתי כתוצאה מצריכת משאבים מוגברת ויצירת זיהום הנלווה לכך. צריכת החשמל עלתה בשנים האחרונות, לעתים בקצב של 8% בשנה, ועמה גם פליטת גזי החממה. כל זאת בזמן שבעולם נערכים להסכם בינלאומי שיחייב הפחתת פליטת גזים.
בשנים האחרונות גם עלתה צריכת המים הביתית עד לשיעור של 4% בשנה - למרות הידלדלות מקורות המים. הגידול נבלם רק בשנה האחרונה הודות לתחושת החירום שהצליחה
עומס תנועה בצומת יגור; חניית אופניים בקופנהגן
תצלומים: מורן מעיין / ג'יני; רויטרס
להחדיר בציבור רשות המים. אחד היועצים של הרשות, דן פרי, העיר על המצב בישראל: "אנחנו לא יודעים לנהל שום ביקוש, לא למים, לא לחשמל ולא לתחבורה".
גם כאשר מוחלט על צעדי חיסכון, היישום לוקה בחסר. כך למשל החליטה הממשלה על הטלת מסים על כלי רכב מזהמים, אך לא יישמה עדיין את ההחלטות. רשות המים החליטה כבר לפני ארבע שנים על תקנות מחמירות לחיסכון במים אך לא אכפה אותן.
השבוע העביר פרופ' אורי שני, ראש רשות המים, תגובה לשאלות שהציגה לרשות ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים בראשות השופט דן ביין: "בשנים האחרונות לא היה למעשה מנגנון אכיפה פעיל", כתב שני, "כתבי האישום האחרונים שהוגשו בעקבות הפרת תקנות לחיסכון במים מתייחסים לשנים 2001-2003. הוטלו קנסות בפועל, אך אם היה סירוב לשלמם, לא נעשה כל צעד למיצוי האכיפה בפועל". שני ציין שלאחרונה החלו פעולות לחיזוק מנגנון האכיפה.
על פי דו"ח שפירסמה השבוע "קואליציית הדרכים לקיימות" של ארגוני הסביבה, גם בתחום האנרגיה מתבטא החיסכון בעיקר בהחלטות שנותרו על הנייר. "הממשלה קיבלה בשנה האחרונה תוכנית להתייעלות אנרגטית במשק שתביא גם להפחתת פליטת גזי חממה", מציין הדו"ח, "אולם מדובר בתוכנית כללית ביותר המתקוצבת בחסר משמעותי. להערכתנו היא אינה צפויה לחולל את המפנה הנדרש".
גם בתחום השימוש בכלי הרכב החדשות אינן מעודדות. בישראל יש בשנים האחרונות גידול מתמיד במספר כלי הרכב הפרטי ובשימוש בו. משרד התחבורה הצהיר בשנתיים האחרונות על כוונתו לפעול לצמצום מגמת העלייה בשימוש ברכב פרטי, אבל לדברי רכז התחבורה בחברה להגנת הטבע, אריק טפירו, המשרד ממשיך לפעול במרץ גם לסלילת כבישים.
"מדוע צריך לפתח עוד כבישים באזור תל אביב אם מתכוונים להקים באזור מערכת להסעת המונים"? תהה טפירו, "משרד התחבורה מוסיף לתקצב תוכנית לכבישים חדשים, ואילו ביחס לתחבורה ציבורית הוא בעיקר מדבר אך לא מתקצב".
טפירו טוען שישראל יכולה לפעול לעידוד התחבורה הציבורית ולשנות את המצב הנוכחי שבו מספר הנסיעות ברכב פרטי מתוך כלל הנסיעות מגיע ל-70%. רק 30% מכלל הנסיעות הן בתחבורה ציבורית, בעוד שלפני שלושה עשורים המצב היה בדיוק הפוך. השימוש באופניים ככלי תחבורה הוא כל כך זניח כעת, שהוא אף לא נכלל בחישוב.
בעוד הבזבוז במשאבי הסביבה נמשך בקצב מוגבר, מקפידה הממשלה לחסוך בהוצאות המשרד להגנת הסביבה. בשנים האחרונות נשאר תקציבו הדל בסדר גודל של פחות מ-300 מיליון שקלים. במקביל חל בשנים האחרונות כרסום מתמיד בתקנים המקצועיים העומדים לרשותו. אם מוסיפים לכך את העובדה שעד היום לא הועברו למשרד סמכויות אכיפה בתחומים רבים, ניתן להבין מדוע מוטרדים כל כך ראשי המשרד בכל פעם שחקיקה פרטית בכנסת מחייבת אותם להתמודד עם מטלות נוספות.
התייחסות מעניינת למצוקת המשרד באה דווקא מצד התעשיינים שעליהם הוא אמור לפקח ולהכביד את ידו. "המשרד מקבל הנחיות ממשרד האוצר להעסיק יועצים חיצוניים במקום כוחות מקצועיים משלו", מציין יוסי אריה, מבכירי התאחדות התעשיינים וכיום מנהל מכון האנרגיה והסביבה, הפועל בתל אביב. "אבל אלו מומחים שהיום עובדים עבור המשרד ומחר עשויים לעבוד עבור התעשייה - וזה בעייתי". אריה ציין שבשנים הקרובות צפוי להיכנס לתוקף חוק להפחתת זיהום אוויר (חוק "אוויר נקי"), אך לצורך יישומו חייב המשרד להגנת הסביבה קודם כל לקבל עשרות תקנים נוספים שיאפשרו לגייס את כח האדם הדרוש כדי לבצע הערכות זיהום אוויר במפעלים. "אם לא יהיה כח אדם מקצועי, לא יתנו למפעלים היתרים הקובעים כמה זיהום מותר להם לפלוט". בהיעדר היתרים כאלה לא יוכלו המפעלים לקבל רישיון עסק, והם עשויים להתקשות למצוא בסיס חוקי לפעילותם. "זה מהווה איום כלכלי", ציין אריה.
התחום שבו מורגשת במיוחד חולשת המשרד מול המשימות שהוא נדרש לבצע הוא בכח האכיפה המצומצם העומד לרשותו. לרשות המשרד עומדים 12 פקחים שאמורים להשגיח על כל חופי ישראל, ופחות מ-20 פקחים שאמורים להשגיח על קרוב לאלף מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים.
לאחרונה הצליח השר היוצא להגנת הסביבה, גדעון עזרא, לשפר מעט את המצב כשגייס יותר מעשרה פקחים כדי להקים יחידה שתפקידה לטפל בעבירות של השלכת פסולת בניין. במושגים של כח האדם העומד לרשות המשרד, מדובר בחיזוק משמעותי.
השר ארדן אמר השבוע שראש הממשלה נתניהו הבטיח לו לבדוק את האפשרות לחזק את סמכויות המשרד ואת תקציביו, אם הוא יוכיח לו שיש בכך תועלת כלכלית. ארדן הוסיף שאיש לא יכול להתווכח על כך שנתניהו מבין בכלכלה.
אבל נראה שראש הממשלה לא לגמרי מעודכן לגבי טיב הקשר בין כלכלה וסביבה, מאחר שהתועלת הכלכלית שבפעילות למען הסביבה וחיסכון במשאבים כמו אנרגיה ומים כבר זכתה להוכחות חותכות במדינות רבות ובראשן ארה"ב. חוק אוויר נקי הנהוג במדינה זו הביא להתייעלות התעשייה ולחיסכון עצום בהוצאות על נזקים בריאותיים.
מה שארדן צריך להזכיר לרה"מ הוא שחיזוק המשרד להגנת הסביבה יצריך תקציבים צנועים למדי. בשבוע שעבר ערכה העמותה הסביבתית "צלול" סיור בחופי הים לקראת פתיחת עונת הרחצה. אחד המשתתפים היה רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה. "אני רוצה לשתף אתכם בנתון מדהים", אמר. "לפי ההערכה שלנו צריך רק 3 מיליון שקל בשנה כדי לנקות את כל חופי הים, המוכרזים והלא מוכרזים".
