כשמנחה תוכניות האירוח ג'יי לנו, חובב מכוניות מושבע, צריך חלק חילוף כלשהו לצי כלי הרכב המרשים שלו - הוא מדפיס אותו. במקום לקנות ממכונאי את המכסים לפתחי האוורור במכונית האקוג'ט שלו, הוא סרק למחשב את החלקים הבלויים באמצעות סורק תלת ממדי. על מסך המחשב, הוא בחן את התרשים של מסילות האוורור, בדק את הגודל, הוסיף או הוריד נפח.
מדפסת מיוחדת, שנראית יותר כמו תנור אפייה גדול, מקבלת מהמחשב את ההוראות ויוצקת שכבות מדויקות של פלסטיק נוזלי למחצה. דקה אחרי דקה, שכבה אחרי שכבה - הכל לפי תרשים ממוחשב ומדויק - ולבסוף החלקים מוכנים. "ברחבי המדינה מוטלות מכוניות עתיקות שלא זזו שנים משום שאי אפשר להשיג איזה חלק חילוף", כתב לנו במגזין "פופולר מכניקס", "עכשיו, תודות לטכנולוגיה הזו, הן יכולות לעלות שוב על הכביש".
אבל אם לנו משתמש בטכנולוגיה החדשה הזו לתחזק את אוסף המכוניות שלו, במקומות אחרים ברחבי העולם עומדת מאחוריה גם אידיאולוגיה וחזון לעולם טוב יותר: הפרויקט הבריטי RepRap (Replicating Rapid-Prototyper) חרת על דגלו לספק את טכנולוגיית ההדפסה התלת ממדית "לאנשים בכל מקום בעולם במחיר מינימלי, וכך יתאפשר להם לייצר רבים ממוצרי היום-יום".
בכך לא מסתיים החזון של הפרויקט: עוד אחת ממטרותיו היא להגיע לשלב שבו המדפסת עצמה תוכל להדפיס - כן, מדפסת נוספת. עד היום הצליחו אנשי הפרויקט ותומכיהם לייצר 56% מחלקי המכונה, אך הם מעודדים משתמשים ברחבי העולם להדפיס, לשפר ולחלוק את המכונות שלהם על בסיס חופשי וללא מטרות רווח, מעין מיזם "קוד פתוח" עולמי.
למכונה שמסוגלת לשכפל את עצמה יש משמעות מדעית, מעשית ואפילו פילוסופית. מייסד פרויקט RepRap, ד"ר אדריאן בוייר מאוניברסיטת באת באנגליה, הציג החודש לראשונה ביריד טכנולוגי מדפסת תלת ממדית לצד "בתה" המודפסת. ואולם בוייר מרגיע את מי שעשוי לחשוש מדור חדש של רובוטים שיתרבו באופן עצמאי וישתלטו על העולם. החזון שלו מעשי יותר: בקרוב, הוא אומר, קהילות באפריקה יוכלו להוריד מהאינטרנט הוראות בנייה למדפסת, ולייצר אתה עוד אין ספור מדפסות תלת ממדיות.
המדפסת של RepRap אינה גדולה בהרבה מקופסת טלוויזיה, מין מסגרת שבמרכזה המתז של הפלסטיק. לאתר של RepRap מעלים הגולשים דוגמאות למוצרים שהדפיסו, ממחבט יתושים, דרך כפכפי פלסטיק ועד גלגלי שיניים - וכמובן חלקים של המדפסת שהצליחו לשחזר (חברת לגו, אגב, התעשתה במהירות ופירסמה אזהרת זכויות יוצרים מפני הדפסה של הבלוקים הפופולריים שלה).
ואולם, למי שמעוניין להצטרף למאמץ העולמי לייצור עממי של מתלים וידיות - או של סתם מחזיק ספל קפה לאוטו - מומלץ עדיין לשמור קצת כסף בצד. ערכה בסיסית של מדפסת ה-RepRap עולה כ-5,000 שקל, ואת שאר החלקים (הברגים, מכל הפלסטיק, ועוד) ניתן להשיג בכל חנות בניין. לא יזיק גם ידע טכני מסוים. מצד שני, אחרי שסוף סוף תדפיסו את המעצור לדלת של השירותים, אולי תחליטו שזה היה שווה כל גרוש.
המכונה שבקרוב תשכפל גם את עצמה
סורק מזין את נתוני החלקים למחשב, שמעביר את הוראות ההדפסה ל-RepRap. המדפסת יוצקת שכבות מדויקות של פלסטיק נוזלי למחצה, שכבה אחר שכבה, לפי תרשים מדויק, עד שהחלק מוכן בשלמותו. עד היום הצליחו אנשי הפרויקט להדפיס 56% מחלקי המכונה עצמה
כשמנחה תוכניות האירוח ג'יי לנו, חובב מכוניות מושבע, צריך חלק חילוף כלשהו לצי כלי הרכב המרשים שלו - הוא מדפיס אותו. במקום לקנות ממכונאי את המכסים לפתחי האוורור במכונית האקוג'ט שלו, הוא סרק למחשב את החלקים הבלויים באמצעות סורק תלת ממדי. על מסך המחשב, הוא בחן את התרשים של מסילות האוורור, בדק את הגודל, הוסיף או הוריד נפח. 
