הוא היה ממשיכו של קונפוציוס, שנוא נפשו של היושב ראש מאו, אמן הוויכוח, והאמין שיש טוב באדם. ספרו של הפילוסוף הסיני מנג דזה יוצא לאור בימים אלו בהוצאת מוסד ביאליק בשיתוף המפעל לתרגום ספרות מופת. ד"ר דן דאור תירגם והעיר ומאיר את פועלו של מנג דזה ומקומו בהגות הסינית הקלאסית
מנג דזה (הידוע גם בשמות מנג קה ומנציוס) נחשב למפתיע בפילוסופים שהלכו בדרכו של קונפוציוס. הספר הנושא את שמו הוא הארוך והקוהרנטי ב"ארבעת הספרים" וגם החתרני שבהם. המהדורה היא דו לשונית, סינית ועברית, וזהו האחרון בסדרת "ארבעת הספרים" (הכוללת גם את "תורת הגדול", "דרך האמצע וקיומה" ו"מאמרות קונפוציוס"). את "מנג דזה" תרגם ד"ר דן דאור, עורך ומו"ל, והוסיף לו הערות ואחרית דבר.
מי היה מנג דזה ואיך נהפך לגיבור תרבות?
"מנג דזה היה אחד מהרבה פילוסופים שהסתובבו במדינות השונות של סין במאות הרביעית והשלישית לפנה"ס והציעו לשליטיהן דרכים לניהול המדינה. כמו קונפוציוס הוא האמין בפטרנליזם נאור: ממשל של משכילים שישמשו לצד השליט ושבתוקף החינוך ההומניסטי שקיבלו יידעו לנהל את המדינה לרווחת העם, על פי עקרונות של מוסר וצדק. על משכילים אלה לשמור על עצמאותם מול השליט, שחייב לממן אותם ולתת להם חופש לבקר את מעשיו. מנג דזה נעשה גיבור תרבות רק מאות שנים אחרי מותו, כשעם תחייתה של המחשבה הקונפוציאנית נבחר ספרו כאחד מארבעה ספרים שכל יודע קרוא בסין הכיר, והיה לו לוח כבוד במקדשי קונפוציוס. היושב ראש מאו תיעב את שניהם, אבל אחרי מותו כתביהם נפוצו בתרגומים לסינית חדשה, ה'אתוס הקונפוציאני' מגויס כאידיאולוגיה של הכלכלה החדשה, ולשכת התיירות מפנה למקדשים של מנג דזה ושל אמו הצדקת".
מדוע נאמר ש"אחרי מותו של קונפוציוס רק במסורת של מנג קה הבינו אותו בשלמות, ולפיכך מי שמבקש לראות את החכם חייב להתחיל במנג דזה"?
"זהו ציטוט של האן יו', משורר ומסאי גדול בסוף המאה השמינית, שיצא בחריפות נגד אמונות ההבל שנקשרו בבודהיזם שהשתלט על המחשבה הסינית. הוא סבר כנראה שאנשים שהרוחניות של הבודהיזם קוסמת להם, יבינו יותר טוב את ההומניזם הפרגמטי של קונפוציוס אם יגיעו אליו דרך מנג דזה, שהיה שותף לו אבל העז גם לחרוג, ולו ברמז, מהאינדוקטיוויזם הקשוח של המורה הגדול".
מה מייחד את הכתיבה הפילוסופית המיוחסת למנג דזה בקנון הסיני?
"ה'מאמרות' של קונפוציוס, הראשון שב"ארבעת הספרים", מורכב מאמירות קצרות, שאלות של תלמידים ותשובות של המורה, כפי שנרשמו בידי התלמידים. מנג דזה כתב כנראה בעצמו את הספר. זהו ספר מופת. מנג דזה הוא אמן הוויכוח, והשיחות שהוא מקיים הן עם שליטים והן עם פילוסופים אחרים, מובאות בהרחבה, ומשובצות באנקדוטות היסטוריות".
איך התייחס מנג דזה למושג "טבע האדם" לעומת קונפוציוס?
"קונפוציוס לא אמר מלה על טבע האדם, והממשיך הגדול האחר שלו, שו'ן דזה, חשב שיצר לב האדם רע מנעוריו. אבל מנג דזה האמין שהאדם נולד 'טוב', במובן שיש בכל אדם פוטנציאל להיות טוב, שיכול להתממש בתנאי שהוא יגדל בסביבה שלא תשחית את טבעו ויקבל את החינוך המתאים. האופטימיזם המתון הזה הוא אולי הסיבה העיקרית שהוא, ולא שו'ן דזה, שהיה פופולרי ממנו בתקופתו, נחשב בעיני הקונפוציאנים המאוחרים לממשיך האמיתי של קונפוציוס".
כמה זמן עמלת על התרגום? האם בנוף המו"לות הישראלי נעשה קשה יותר כיום להגיש לקוראים יצירה סינית קלאסית?
"פרופ' איירין איבר יזמה את תרגום ארבעת הספרים לפני קרוב ל-20 שנה, ומכיוון שהם קריאת חובה לכל תלמיד סינית קלאסית, גם אני וגם אמירה כץ ואנדי פלאקס, שתירגמו את שלושת הספרים האחרים, מכירים אותם מזמן.
מאז שהתחלתי את תרגום ה'מנג דזה' ועד שירד לדפוס, תירגמתי עוד כמה ספרים מסינית קלאסית, כך שקשה לי להשיב, אבל בעניין הקושי להגיש לקורא העברי יצירה סינית קלאסית, לא קשה יותר, לפחות כל עוד ימשיך המפעל לתרגום ספרות מופת להתקיים, כמובן".
