תוחלת החיים של חולים בסרטן הפה היא 5.5 שנים בממוצע
תצלום: טים פרקינסון
דו"ח חדש שחיברה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים מציג לראשונה עלייה חדה בשכיחות סרטן בבלוטות הרוק בישראל, להערכת החוקרים בעקבות העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים האחרונות.
במסגרת המחקר, שבוצע על ידי הד"ר אבי זיני מהמחלקה לרפואת שיניים קהילתית בבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, ובסיועו של הד"ר מיכה ברחנא, מנהל רישום הסרטן הארצי במשרד הבריאות, נבדקה שכיחות התחלואה בגידולים סרטניים בחלל הפה בישראל לאורך 36 שנים - החל מ-1970 ועד שנת 2006.
בבדיקת שכיחותם של גידולים סרטניים בבלוטות הרוק בארץ תועדה עלייה מדאיגה בתחלואה בסרטן בבלוטת הפרוטיד, בלוטת רוק הממוקמת מתחת לאוזן, וזאת למרות יציבות שנשמרת בשכיחות הגידולים הסרטניים בבלוטות הרוק המכונות "סבמנדיבולר" ו"סבלינגואל", הממוקמות ברצפת הפה. עד שנת 2002 אובחנו לאורך שני עשורים 25 מקרים חדשים מדי שנה של ישראלים שלקו בסרטן בבלוטת הפרוטיד, אולם בחמש השנים האחרונות עלה קצב התחלואה, וכיום מאובחנים
בסרטן זה 70 ישראלים בשנה. לדברי החוקרים, מדובר בזינוק של פי 2.8 במספר הגידולים החל משנת 2000.
"לא אספנו נתונים לגבי הרגלי השימוש בטלפונים סלולריים בקרב החולים, אך העלייה בהחלט יכולה לרמז על חשיפה מוגברת לטלפונים סלולריים ועל נזקים כתוצאה מהקרינה", מסביר הד"ר זיני. בשלב הבא מתכננים החוקרים לאסוף נתונים על השימוש של החולים בסרטן בחלל הפה בטלפונים ניידים כדי לבחון קשר סטטיסטי בין התופעות.
מתוך 11,843 הישראלים שפיתחו סרטן בחלל הפה בתקופה הנבדקת, הגידול הסרטני השכיח ביותר תועד בשפתיים (36.8%), ומדובר בסרטן המיוחס בעיקר לנזקי קרינת השמש, הגורמת בעיקר להתפתחות גידולים סרטניים בשפה התחתונה. בהמשך אובחנו גידולים סרטניים בלוע (20.4%), בלוטות הרוק (16.2%), חניכיים, רצפת הפה והחיך (13.7%) ועל גבי הלשון (11.6%), בסדר יורד. רוב הישראלים שפיתחו סרטן בחלל הפה היו מבוגרים מעל גיל 70 (55%), ורק מיעוטם - 2.7% - היו ילדים ונוער מתחת לגיל עשרים. עם זאת, דווקא סרטן בלוטות הרוק שהחוקרים מניחים כי הוא קשור לשימוש בסלולרי אובחן בשכיחות גבוהה יחסית בצעירים, וכחמישית מהחולים מתחת לגיל עשרים עם גידולים סרטניים בחלל הפה אובחנו עם גידול זה.
השישי בשכיחותו
סרטן בחלל הפה בישראל עדיין מוביל לתמותה, ולפי הנתונים שנאספו, החולים שורדים חמש וחצי שנים בממוצע. בעוד בקרב יהודים מחלות סרטן בחלל הפה מתפתחות בגיל 62 בממוצע, במגזר הערבי גיל התפרצות המחלות הללו נמוך יותר, 55 בממוצע, והתמותה מהמחלה מהירה יותר - תוך 3.7 שנים, בהשוואה ל-5.6 שנים ביהודים.
סרטן בחלל הפה מהווה כיום 2% מכלל חולי הסרטן, ונחשב לסרטן השישי בשכיחותו בעולם (אחרי סרטן השד, הערמונית, מערכת העיכול, הריאה וסרטן העור), ושכיח יותר מסרטן המוח, סרטן העצמות וסרטן הכבד. אבחון סרטן חלל הפה נעשה לרוב במרפאות שיניים, וסימנים מחשידים למחלה כוללים הופעת כתמים לבנים או אדומים בחלל הפה, פצע שאינו מגליד בחלל הפה במשך תקופה ארוכה של שמונה שבועות ומעלה או כתם חדש בולט המופיע על הלשון. הסימנים הראשונים לסרטן בבלוטות הרוק כוללים לרוב נפיחות או כאב בפנים או בצוואר, שינוי בגודל או בצורה באחד מצדי הפנים, קהות חושים או צניחה של אחד מצדי הפנים.
"מטופל שמתעורר אצלו חשד לגידול סרטני בחלל הפה מופנה למחלקות לרפואת הפה במרכזים הרפואיים בארץ, שם נעשית בדיקה לאבחון המחלה באמצעות ביופסיה", מסביר הד"ר זיני. סרטן בחלל הפה נחשב כיום לאחד הסרטנים היקרים לטיפול, ובארה"ב מוערך הטיפול בסרטן בחלל הפה ב-83 אלף דולר בשנה.
לא המחקר היחיד
הממצאים החדשים הועברו לאחרונה לפרופ' סיגל סדצקי, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה של הסרטן במכון המחקר הלאומי "גרטנר" למדיניות בריאות, החוקרת את ההשלכות הבריאותיות של השימוש בטלפונים סלולריים. לפני כשנה וחצי מצאה הפרופ' סדצקי קשר בין חשיפה לטלפונים סלולריים להתפתחות גידולים סרטניים ושפירים בראש והצוואר. פרופ' סדצקי מצאה כי לאחר יותר מחמש שנות שימוש בסלולר חלה עלייה של 34% בסיכון לפתח גידולים בצד בו נוהגים להחזיק לרוב את הטלפון הנייד. במחקרה נמצא כי שימוש באביזרים המפחיתים קרינה כמו אוזניות ושימוש בסלולרי במקומות עם תחנות קליטה הסמוכות אחת לשניה - מפחיתים את רמות הקרינה הנפלטות מהמכשיר, שעלולות לגרום לסרטן.
"הממצאים החדשים מעניינים. יש להמשיך לנקוט בעקרון הזהירות המונעת ולהרחיב את הדיון לגבי סוגיות ההשפעות הבריאותיות של השימוש בטלפונים סלולריים", אומרת הפרופ' סדצקי. לדבריה, "הנתונים החדשים משקפים רק גידולים ממאירים, ולא גידולים שפירים שאינם שולחים גרורות, לכן מספרם הכולל של גידולים בבלוטות הרוק של ישראלים גבוה עוד יותר".
בימים אלה שותפה הפרופ' סדצקי במחקר חדש המכונה "Mobi-Kids" הנערך ב-13 מרכזים רפואיים בישראל ובמדינות מערב, לבחינת השפעות נזקי הקרינה הסלולרית על ילדים, הנחשבים לפגיעים ביותר לרמות קרינה אלה. לקראת תחילת המחקר בישראל, שימומן בארץ על ידי האיחוד האירופי, הוערך לאחרונה כי 40 ילדים בגילאי 10 עד 26 מאובחנים בארץ מדי שנה עם גידולים סרטניים במוח, ובמחקר יבחנו החוקרים אם יש קשר בין מקרים אלה לבין חשיפה מוגברת לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים.
החלים ממחלת הסרטן, אבל לא יכול בלי הסלולרי
מאיר ברששת, מנהל מחלקת הרווחה במועצה האזורית מעלה יוסף בן 52 מנהריה, הבחין לפני 12 שנים בבליטה מסוכנת מאחורי אוזנו השמאלית. רק כשהעז ללכת לרופא המשפחה, התחוור לו כי לקה בסרטן בבלוטת הפרוטיד, מתחת לאוזן: "תחילה פניתי לרופא משפחה, והראתי לו את הבליטה, אך הוא אומר שזה ?לא נראה רציני'. רק בהמשך, בזכות אשתי שנידנדה לי, הלכתי לרופאה נוספת אכפתית, והיא הפנתה אותי לכירורגיה בקופת חולים מכבי. שם ביצעו לי בדיקת ביופסיה, הזמנו אותי לפגישה, ואמרו לי שיש לי גידול ממאיר".
ברששת הופנה לטיפול במחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי רמב"ם. "עשו לי ניתוח לניקוי המקום, אך מכיוון שמדובר באיזור רגיש שעוברים דרכו עצבים רבים, היה חשש לפגיעה בעצב במהלך הניתוח שעלולה לגרום לעיוות בפנים", הוא מספר. הניתוח הצליח, ובהמשך נאלץ מאיר לעבור הקרנות מדי יום במשך שמונה שבועות בבית חולים. מאז שהחלים הוא עובר מדי שנה מעקב במחלקה האונקולוגית ברמב"ם כדי לברר שהגידול לא חזר ולא עבר לריאות.
"אינני מוצא קשר ישיר בין הטלפון הנייד שלי לבין הסרטן, אולי כי אובחנתי במחלה רק כשנה אחרי שהתחלתי להשתמש בטלפונים ניידים... בכל זאת, לאחר הניתוח להוצאת הגידול נעשתי חרד לכל דבר שעלול לסרטן, כמו טלפון נייד, זיהום או עישון. היום אני כבר לא חושב על זה", אומר ברששת, הממשיך להחזיק ברשותו מכשיר נייד.
