יערות ירוקים יצמחו בנגב, תושבי הדרום יצאו לפוש בהם וילדי בתי הספר יסיירו בין צמחי הבר. אבל יש טוענים שתוכנית זו לייעור צפון הנגב אינה כה תמימה, ושמאחוריה החלטה פוליטית ברורה לסלק יישובים בדווים מהאזור
יערות הנשתלים בצפון הנגב סביב בתים בכפר אלנבארי. 'מדובר בהחלטה פוליטית של רשויות המדינה'
תצלום: אלברטו דנקברג
תופעה יוצאת דופן בקנה מידה בינלאומי מתרחשת בשנים האחרונות באזור צפון הנגב. בעוד ברחבי העולם נעלמים יערות והמדבריות מתפשטים, בנגב מתחולל תהליך הפוך. היערות הולכים ומתפשטים והשטח המדברי מתכווץ - בעקבות פעילות נטיעה של הקרן הקיימת, שצפויה כעת להתרחב.
לכאורה מדובר בפרויקט סביבתי וחברתי שנועד לשרת מטרות כמו שטחי נופש למטרופולין באר שבע, ייצוב קרקעות ומניעת סחף - ואפילו ספיגת גזי חממה, פעולה שבה מצטיינים העצים. על פי הקרן הקיימת, היער, המתוכנן בגבעות גורל, נושק לעיר באר שבע ומהווה חלק מהחגורה הירוקה העוטפת אותה. "היער מאפשר פעילות של נופש בחיק הטבע לתושבי המטרופולין," נכתב בתוכנית, "בצד צפייה ולימוד של צמחים ופרחים נדירים כדוגמת החלמונית הגדולה והאירוס השחום".
אך בעבור תושבי האזור הבדווים, שרבים מהם גרים בכפרים בלתי מוכרים, היערות
החדשים נתפשים כאיום על בתיהם והשטחים החקלאיים הסמוכים להם.
"בשנתיים האחרונות אנחנו רואים כיצד הופכים באופן שיטתי את צפון הנגב לאזור של יערות", אומר עטווה אבו פריח, ראש המועצה הציבורית למען הכפרים הלא מוכרים. "אנחנו לא נגד סביבה ירוקה, אבל הייעור הופך לחלק מתוכנית השתלטות על קרקע שבה גרים בדווים, או שיש בה תביעות בעלות של בדווים".
כבר לפני ארבע שנים קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה מספר 1045, העוסקת בתנאי מסירת קרקע לקרן הקיימת. בהחלטה זו מאפשר המינהל למסור לחזקת הקרן הקיימת שטחים לביצוע עבודות ייעור ושמירה על הנוף והטבע. על פי כמה גורמים העוסקים בתכנון, אחת המטרות הלא מוצהרות של החלטה זו היא לנטוע יערות לצורך תפיסת קרקעות שאליהן עשויה להתפשט בנייה בדווית בלתי חוקית. בימים אלו אמורים שני הגופים להשלים עסקת החלפת קרקעות, שבה יועבר עוד שטח בנגב לידי הקרן הקיימת. בתמורה תעביר קק"ל למינהל מקרקעי ישראל שטחים במרכז הארץ.
אחת מתוכניות הייעור הנרחבות ביותר של הקרן הקיימת מתרכזת באזור הנקרא "גבעות גורל", בין היישוב להבים והעיירה הבדווית לקיה, שמעמדה חוקי. היער ישתרע, לפי תוכנית מתאר מפורטת, על שטח נרחב של עשרות אלפי דונמים - ובהם לא רק שטחים הנמצאים בתוכנית המתאר הארצית לייעור, אלא גם שטח חקלאי שבו מתגוררים בדווים.
בימים אלו, הוגשו התנגדויות לתוכנית במסגרת הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז דרום. אם היא תדחה את ההתנגדויות, התוכנית עשויה לקבל אישור כבר בזמן הקרוב.
תקנון התוכנית של הקרן הקיימת כולל הוראות מפורטות מה ניתן ומה אסור לעשות בשטח, אך אין בו כל התייחסות למשפחות הבדוויות ביישוב עוג'אן, המתגוררות בשטחים המיועדים להפוך ליער. מה שכן מצוין בתקנון הוא שבשטח לא יינתן היתר להקמת בניין אלא אם כן הוא משרת את מבקרי היער או קשור לניהולו.
אם בתקנון אינם מוזכרים כלל, הרי שבהתנגדות לתוכנית, שהגישה עמותת המתכננים "במקום", תופסים הבדווים מקום מרכזי. סזאר יהודקין, שהגיש את ההתנגדות מטעם העמותה, כתב בה כי משמעות התוכנית היא, בפועל, מתן היתר להרוס את בתיהם של מאות תושבים בדווים המתגוררים בשטח - בלי להציע כל פיתרון התיישבותי אחר בעבורם.
יהודקין גם טוען שתוכנית היער תימנע אפשרות של התפתחות העיירה הבדווית לקיה, מה שייפגע בתושבי העיירה וגם בבדווים בעוג'אן. "האוכלוסייה המתגוררת עשרות שנים באזור עוג'אן ציפתה שלקיה תתרחב לכיוון צפון, והם יכללו בתחומה וכך יינתן להם מענה התיישבותי הולם", כתב.
על פי הבדווים, חלק מהתושבים בשטח המיועד להיות יער מתגוררים באזור כבר שנים רבות. "התושבים באזור גבעות גורל כבר יודעים שיש כוונה לקחת את השטח ולהעביר אותו לטובת הקרן הקיימת", טוען אבו פריח. "היו באזור כבר מקרים של הריסת בתים".
על פי המתכננת ענת גולד מהקרן הקיימת, תוכנית יער גבעות גורל תואמת תוכניות מתאר אחרות - כולל את זו של העיירה לקיה. בקרן הקיימת מדגישים שהוצאת צווי הריסה לבתים קיימים אינה בתחום תפקידם או אחריותם. "מטרת התוכנית היא לפתח רצועה ירוקה מסביב לבאר שבע", ציינה גולד. במינהל מקרקעי ישראל, האחראי על הרשות העוסקת באוכלוסייה הבדווית, לא הגיבו לפנייה באשר לגורל התושבים הבדווים בתחום היער המתוכנן.
יער גבעות גורל הוא כאמור רק חלק אחד מתוכנית נרחבת יותר לייעור הנגב, שכבר נמצאת בשלב ביצוע מתקדם. השנה כבר ניטעו שטחים גדולים ממזרח ליישוב הבדווי חורה. הקרן הקיימת אומרת שנטיעות אלה לא נועדו למנוע התיישבות בדווים, אלא לשקם את השטח שנפגע מרעיית יתר של עדרי צאן.
באחד הכפרים הלא מוכרים באזור גבעות גורל נמצא גם ביתו של עבד מרחאלה. עבודות הייעור של הקרן הקיימת מתקרבות והולכות אליו. "אנחנו חוששים שידרשו מאתנו לעזוב", אמר מרחאלה. "זהו שטח שהגענו אליו לפני שלושים שנה מאזור ערד וישבנו בו באישור הממשלה. יש פה שטח שבו גידלנו חיטה ועכשיו נוטעים בו עצים. לפי מה שאמרו לנו יש כוונה להרחיב את העבודות גם לשטח שבו נמצאים הבתים שלנו. אנחנו רוצים שייתנו לנו הכרה ויאפשרו לנו להמשיך לגור כאן".
ליועץ הסביבתי דוד מנינגר, המתגורר ביישוב מיתר הסמוך לחורה ונהנה מקשרים הדוקים עם אנשי הקרן הקיימת והבדווים, אין ספק לגבי מטרות הייעור. "מדובר בהחלטה פוליטית של רשויות המדינה שהגיעו למסקנה שייעור הוא הדרך הטובה ביותר לשמור על קרקעות המדינה מפני התפשטות של בנייה בלתי חוקית. הניסיון מלמד שהבדווים גם יודעים לכבד את קיומו של היער, והוא בסך הכל נשמר".
מנינגר גם סבור שהיערות יכולים להוות יתרון משמעותי עבור הבדווים, ורואה הצדקה בנטיעתם. "הקרן הקיימת יודעת להגיע להסדרים עם הבדווים שמאפשרים להם רעייה בתוך שטחי היער, ועוזרת להם בקיום הפעילות החקלאית", אמר, "עם זאת, זה נכון שזה פוגע במרחב המחייה שלהם כנוודים ובאפשרות לבנייה בלתי חוקית".
אחת הטענות המרכזיות של עמותת "במקום" ונציגי הארגונים הבדווים היא שפעולות כמו ייעור קובעות עובדות בשטח עוד לפני שהוחלט כיצד ליישם את המלצות הוועדה להסדרת ההתישבות הבדווית, אותה הקימה הממשלה. המלצות ועדה זו שבראשה עמד השופט בדימוס אליעזר גולדברג, אושרו על ידי הממשלה לפני כחצי שנה. הן כוללות שורת הסדרים המאפשרים בין השאר הכשרת חלק מהבנייה הבלתי חוקית וכן פיתרונות שונים להסדרת תביעות הבעלות על הקרקע מצד הבדווים.
"יש לנו הסתיגויות שונות מהמלצות ועדת גולבדרג, אבל צריך לברר זאת ולהגיע להסכמות באמצעות משא ומתן הוגן", אומר אבו פריח. "פעולות כמו ייעור בגבעות גורל מהוות מחטף שנועד לסכל הסכמות כאלו". יהודקין ציין שאחת ההמלצות של ועדת גולדברג היא לצרף כפרים לא מוכרים לישובים כמו לקיה ולהרחיב לשם כך את שטח השיפוט שלהם. "אישור של תוכנית היער יפגע ביישום המלצה זו", הוא כתב בהתנגדות שהגיש.
בינתיים לא ברור מתי ואיך יתממשו המלצות הוועדה. ממשרד השיכון נמסר שעקב ריבוי ההסתיגויות לדו"ח הוחלט על הקמת צוות בכיר שתפקידו להגיש מתווה לפיתרון הסוגיות השונות ולהגישו לאישור הממשלה. הצוות אמור להגיש את מסקנותיו בשבועות הקרובים.
