הכניסה לבית הספר ''צפית'' בדרום. מהמובילים בחינוך ההתיישבותי
תצלום: חגי אופן
בשבוע שעבר, כאשר חזר בנו של ר' מהלימודים בתיכון "צפית" שליד כפר מנחם בדרום, הוא בישר בבית כי "היום נתנו טביעות אצבע לבית הספר". רק מהערה זו גילו הורים כי טביעות האצבע של מאות תלמידים נלקחו לשם התקנת מתקן זיהוי ביומטרי בפתח חדר האוכל בתיכון האזורי, המשרת את בני הקיבוצים והמושבים שבמועצה האזורית יואב. לקיחת טביעות האצבעות מהתלמידים נעשתה ללא קבלת אישור מההורים או ממשרד החינוך. המתקן היה אמור להתחיל לפעול בימים הקרובים, אך בעקבות פניית "הארץ", הורה המשרד לבית הספר למחוק את המאגר הביומטרי ולא להשתמש במכשיר, שמחירו כ-19,500 שקלים.
הנימוק של בכירי בית הספר, הנחשב לאחד המובילים בחינוך ההתיישבותי, הוא הצורך לפקח על ארוחות הצהריים. עד לפני 3-4 שנים כל התלמידים בתיכון האזורי אכלו בחדר האוכל, אך בעקבות ההחלטה להפריט שירות זה, הוחלט לגבות כ-400 שקלים בחודש מכל תלמיד המעוניין לאכול ארוחה חמה. עד כה, הכניסה לחדר האוכל היתה באמצעות כרטיסיות שחולקו לתלמידים, אך השנה הוחלט לעבור למתקן ביומטרי, שיעקוב באמצעות טביעת האצבע אחר מספר הפעמים שכל תלמיד נכנס לחדר האוכל. בבית הספר הסבירו להורים כי כך ימנעו את כניסתם של תלמידים שלא שילמו תמורת הארוחות. בתיכון לומדים כ-700 תלמידים, שרובם משלמים.
"הילדים מאוד התלהבו מהעניין הטכנולוגי, אבל אני הרבה פחות", מספר הורה, "דווקא מכיוון שאני מאוד תומך בטכנולוגיה, השימוש בה צריך להיות זהיר. בית הספר לא יכול לקבל החלטה כזו משמעותית, הכרוכה בחדירה לפרטיות, בלי לבקש את אישור ההורים".
לדברי הורה אחר, "הפרטיות של התלמידים נפגעת שלא לצורך. זו דוגמה לשימוש לא נבון של טכנולוגיה בסביבה חינוכית".
כמה מההורים גם דחו את ניסיונות ההרגעה של בית הספר, שכללו הבטחה כי מאגר טביעות האצבע יישמר במכשיר מיוחד, שלא יהיה מחובר לרשת המחשבים של בית הספר.
"אין שום נוהל או פרוטוקול שמסדיר את העניין, אלא רק הבטחות בעל-פה", אומר אחד מהם, "הניסיון בארץ ובעולם מלמד אותנו גם שמאגרי מידע רגישים כאלה נפרצים לא פעם".
בקרב התלמידים הדעות חלוקות. "אין שום בעיה עם המתקן לזיהוי טביעת האצבע, ולא אכפת לי מכל העניין", אמר אתמול תלמיד כיתה ח' בבית הספר, וחברו הוסיף ש"עכשיו יהיה ברור מי שילם על האוכל ומי לא. אי אפשר יהיה יותר ?להתפלח' לחדר האוכל". מנגד, תלמיד כיתה י"א אמר כי "באמצעות המכשיר אפשר יהיה להאשים תלמידים בכל מיני דברים, שלא קשורים לאוכל. זה נותן יותר מדי כוח לבית הספר". את חוסר העניין וחוסר ההתנגדות מצד תלמידים והורים אחרים הוא הסביר בכך ש"אף אחד לא באמת חשב על זה עד הסוף".
ברשימה שפרסם תלמיד אחר בבלוג שלו באינטרנט, הוא מספר כי בשנה שעברה נחתכו כמה פעמים כבלים של מזגנים בשטח בית הספר. זהות העבריין אינה ידועה - אם היה זה תלמיד או גורם חיצוני. "מה יקרה עכשיו אם טביעת האצבע שלי תהיה במקום שמישהו גרם בו נזק, למה שיאמינו לי שלא עשיתי כלום, הרי טביעת האצבע שלי נמצאת שם והיא הוכחה חותכת", כתב.
לדברי אחד המורים בבית הספר, ההחלטה להשתמש במתקן הביומטרי היא ביטוי ל"התמקדות בסימפטומים בעייתיים - כמו ?התפלחות' תלמידים לחדר האוכל - במקום לטפל בבעיה עצמה, היחסים שבין התלמידים לבית הספר. המערכת כל הזמן בודקת את הילדים כי היא לא סומכת עליהם ולא מאמינה להם. בעיני, זה פגם חינוכי ממדרגה ראשונה".
"יש הסכמה רחבה שמידע ביומטרי הוא רגיש, וצריכים להיות סטנדרטים מאוד גבוהים של בקרה ופיקוח, שיוודאו כי לא נעשה שימוש חורג", אומר עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח. לדבריו, "אין מחלוקת שהביומטריה יכולה לסייע, אבל כמו כל טכנולוגיה אחרת יש לה מחיר והוויכוח הוא על האיזון בין השניים. התקנת מתקן ביומטרי בחדר האוכל נראית לא מידתית ומשדרת משהו מאוד לא חינוכי. בחיוב התלמידים לתת טביעות אצבע ניצל בית הספר את המרות שלו עליהם וספק גדול אם הדבר בכלל חוקי".
ממשרד החינוך נמסר כי בית הספר פעל בעניין "בשיתוף ועד ההורים. עם זאת, עם היוודע הדבר, הונחתה מנהלת בית הספר למחוק את המאגר הביומטרי ולא להשתמש במכשיר".
