מה בין ש"ס, בירה קרלסברג וחוק הפיקדון על מכלי משקה? מנהיג ש"ס, הרב עובדיה יוסף, הרעיש בשבוע שעבר את עולם הפרסום, כאשר נודע שתמונות שלו מעטרות את לוח השנה של בירה קרלסברג. כעת, נדרשים גם בכנסת להתמודד עם הנושא; לטענת העמותה הסביבתית "אדם טבע ודין", הקשרים הקיימים בין חברי ש"ס ויצרני המשקאות, מחייבים מניעת השתתפותם בדיונים על התיקון לחוק הפיקדון על מכלי משקה, בגלל חשש לניגוד עניינים.
הופעתו של הרב עובדיה על לוח השנה לא היתה מקרית - גוף ההכשר הפועל בחסות הרב יוסף, "בד"צ בית יוסף", הוא שמעניק את תעודת הכשרות ולמשקאות המיוצרים על ידי החברה למשקאות. על פי "אדם טבע ודין", הקשר הקיים בין בד"צ בית יוסף ובין החברה המרכזית למשקאות מטיל צל כבד על מידת נאמנותם של חברי ש"ס לאינטרס הציבור ולכן עליהם להימנע מכל מעורבות בחקיקה המשרתת אינטרסים כלכליים של החברה, כולל מעורבות בתיקון לחוק הפיקדון.
בסוף השבוע שעבר פנתה העמותה ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) וליו"ר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה למנוע את השתתפותם של חברי הכנסת של ש"ס החברים בוועדה בדיון שיתקיים מחר על התיקון לחוק. "אנחנו סבורים שעל כל חברי ש"ס להימנע מלקחת חלק בהליך החקיקה", הבהירה מנכ"לית העמותה,
הרב עובדיה יוסף
ארכיון: דניאל בר און / ג'יני
עורכת הדין ציפי איסר-איציק.
חוק הפיקדון, הקובע כי כל מכל משקה שקיבולתו עד 1.5 ליטר מחויב בפיקדון של 25 אגורות, נועד לעודד מיחזור ולהקטין את כמות הפסולת. תיקון לחוק, שאמור היה להרחיב את תחולתו גם לבקבוקים גדולים, כבר עבר בקריאה ראשונה, אך שם ייעצר.
אולם בעקבות התנגדות יצרנים ויבואני הבקבוקים, המשרד להגנת הסביבה גיבש הצעת פשרה חדשה, שתידון מחר בוועדת הכלכלה. במסגרת ההסדר הסכים המשרד לוותר על הכללת בקבוקי משקה גדולים בחוק הפיקדון וכן לא לדרוש הטלת אחריות ישירה על היצרנים והיבואנים לאיסוף מכלי המשקה הקטנים שעליהם חל כבר החוק.
בשבוע שעבר פורסם ב-"The Marker" כי החברה המרכזית למשקאות מפרסמת את אחד ממוצריה, בירה קרלסברג, באמצעות לוח שנה שבו תמונות גדולות של הרב עובדיה יוסף. גוף ההכשר הפועל בחסות הרב, "בד"צ בית יוסף", הוא שמעניק את הכשרות לבירה זו. בידיעה נטען שבגלל התחרות הקשה בין גופי ההכשר, כל גוף מנסה לסייע במאמצי השיווק של חברות שלמוצריהן ניתן הכשר. לפיכך, יש לראות את השימוש בצילומי הרב יוסף כחלק מקידום מכירות של הבירה לאחר שהוענקה הכשרות למוצר זה.
הגוף המרכזי שהוביל את המאבק נגד הרחבת חוק הפיקדון ובעיקר נגד הכללת מכלי משקה גדולים, היה החברה המרכזית למשקאות - המייצרת את בירה קרלסברג. במקביל, לאורך כל השנים בהן החוק נידון, הציגו חברי ש"ס עמדה עקבית נגד הרחבתו, בנימוק שמדובר בהטלת עול כלכלי על הציבור ובמיוחד על משפחות מרובות ילדים. גורמים בכירים במשרד להגנת הסביבה הודו באחרונה כי התנגדות ש"ס היתה אחד הגורמים שאילצו אותם להגיע להסדר עם יצרני ויבואני המשקאות.
חוק הפיקדון מלווה כבר מספר שנים בוויכוחים רבים באשר ליעילותו והדרך הנכונה להרחיבו. עד עתה נאספו מכלי משקה קטנים באמצעות תאגיד שהקימו היצרנים והיבואנים, מה שאיפשר להם לחמוק מאחריות ישירה במידה שהיה צורך לשלם קנסות בגין אי איסוף המכלים. הרחבת החוק על מכלי משקה גדולים היתה מכניסה למעגל האיסוף והמיחזור 700 מליון מכלים, שאת רובם המכריע היה צריך לאסוף על פי הצעת התיקון הקודמת שבה תמכה הממשלה. על פי אחת ההערכות, איסוף על פי חוק הפיקדון במתכונתה הממשלתית, שאליו היתה נלווית אחריות ישירה של יצרני ויבואני משקה, היה עולה ליצרנים 30-40 מיליון שקל לשנה. אם כן, מניעת אישור החוק והבטחת איסוף וולנטרי בשיעור של 50% בלבד במסגרת ההסכם עם המשרד להגנת הסביבה, חסכה ליצרנים וליבואנים מאות מיליוני שקלים.
בפרוטוקולים של דיוני הכנסת הרבו דוברי ש"ס להביע ספקות לגבי הרחבת החוק. הנימוק המרכזי שבו השתמשו היה שמדובר בהטלת עול כלכלי נוסף ללא הצדקה על הציבור הרחב ובמיוחד על משפחות מרובות ילדים. לטענתם, הוספת דמי פיקדון למחיר מכלי משקה, בסך 25 אגורות לכל בקבוק, תהווה נטל כלכלי למשפחות אלה. "מניסיוננו, בפעילות סביבתית בכנסת ש"ס לא התבטלה כמפלגה המרבה לקדם הליכי חקיקה סביבתיים", הסבירה אתמול איסר-איציק מ"אדם, טבע ודין", "בתהליכי החקיקה הקשורים לחוק הפיקדון, לעומת זאת, הופיעו חבריה ונקטו עמדה פעילה העולה בקנה אחד עם יצרני המשקאות".
דובר מפלגת ש"ס רועי לחמנוביץ מסר בתגובה לפניית "אדם טבע ודין": "תנועת ש"ס מובילה את ההתנגדות לחוק הפיקדון במשך למעלה מעשור, והדבר מוכח בדברי ימי הכנסת ובוועדותיה. קיים ניתוק מוחלט בין תנועת ש"ס לבין בד"צ בית יוסף, שכל עיסוקיו הם בתחום הכשרות וכל שאלה בעניינו נכון יהיה להפנות אליו. כל ניסיון ציני לקשור בין המערכת הפוליטית של ש"ס לחברת המשקאות כגורם משפיע בקבלת החלטות, יש בו, לכאורה, מעבר לאבק של לשון רע. השיקול היחידי העומד בפני ש"ס ומנהיגיה הוא שיקול צרכני ומניעת מעמסה כלכלית על האזרחים".
מיכאל אלחדד ממחלקת השיווק של בד"צ בית יוסף מסר בתגובה: "הבד"צ פועל במנותק וללא שום קשר עם תנועת ש"ס. הקשר של בד"צ בית יוסף והחברה המרכזית למשקאות התחיל בשנת 2002 במטרה לספק את צורכי הכשרות של ציבור המהדרין בישראל ובעולם".
דובר החברה המרכזית למשקאות מסר בתגובה: "החברה המרכזית גאה בהכשר של בד"צ בית יוסף כמו שהיא גאה באישורים מגופי כשרות אחרים ובהם הרב לנדא שליטא, אגודת ישראל, חתם סופר והרבנות המקומית בערים באשר הן. מעבר לזה החברה אינה מוצאת לנכון להשיב על טענות הזויות".
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן אמר אתמול שההסכם שאליו הגיע עם יצרני המשקאות אינו מהווה ויתור בעניין איסוף ומיחזור המשקאות הגדולים. "הסכמתי לצעד זה כדי לקדם חוק מקיף לאיסוף ומיחזור אריזות פסולת ובמסגרתו יאספו גם מכלי משקה גדולים במכסת איסוף ומיחזור אריזות פלסטיק".
ארגוני הפשיעה וחיבתם המפוקפקת לאיכות הסביבה
שוק מיחזור הבקבוקים מגלגל על פי הערכות שונות כ-80 מיליון שקל בשנה הפטורים ממס. ההון העצום הזה משך אליו בשנים האחרונות לא מעט ארגוני פשיעה, שהצליחו להשתלט על חלק נרחב מאיסוף מיליוני הבקבוקים, הובלתם לאתרי המיחזור ומכירתם חזרה לרשתות השיווק ולעסקים. בנוסף לרווח העצום, במשטרה מעריכים כי רבים מהעבריינים העוסקים בתחום מצליחים להלבין הון באמצעות הזרמת כספים לשוק המיחזור. בעלי עסקים רבים נתקלו לא פעם באיומים מצד גורמים עברייניים, אשר מוציאים מהם בסחיטה באיומים אלפי בקבוקים מדי חודש בעלות אפסית, ולאחר מכן מעבירים אותם לאתרי מיחזור ברחבי הארץ.
במקרים אחרים מצליחים גורמים עברייניים להצטרף כשותפים לעסקי מיחזור בקבוקים לגיטימיים, תוך שימוש באיומים מפורשים.
שני ארגוני פשיעה שהתמחו בתחום מיחזור הבקבוקים הם ארגון אברג'יל ומשפחת אלפרון, שאף הסתכסכו על רקע איסוף הבקבוקים מעסקים במרכז הארץ. בשנת 2001 התרחשה הקטטה המפורסמת סמוך למגדלי "שער העיר" ברמת גן, במהלכה נפצע בפניו ראש ארגון הפשיעה יצחק אברג'יל. במשטרה העריכו אז כי הרקע לקטטה מקורו בסכסוך בעניין מיחזור הבקבוקים.
