יעקב (ג'ק) טייטל, תושב ההתנחלות שבות רחל, עצור זה מספר שבועות בחשד לרצח שני פלסטינים, להנחת מטעני חבלה ולתכנון פיגועים נגד המשטרה ונגד הקהילה ההומו-לסבית
משפחתו של עיסא מחאמרה, שנרצח, על פי החשד, על ידי טייטל
תצלום: דניאל בר-און
הותר הערב (ראשון) לפרסום: יעקב (ג'ק) טייטל, תושב ההתנחלות שבות רחל, עצור זה שלושה שבועות וחצי בחשד לרצח שני פלסטינים, להנחת מטעני חבלה שמהם נפצע קשה נער, בן למשפחה יהודית משיחית מאריאל, ונפצעו קל פרופסור זאב שטרנהל ופלסטיני מהגדה המערבית. הוא הודה בחקירתו במעשים אלה.
חלק מפעילותו של טייטל נבע משנאה להומוסקסואלים ולסביות. טייטל נחקר גם בחשד למעורבות ברצח ב"בר-נוער" של הקהילה ההומו-לסבית בתל אביב. בשלב מסוים בחקירתו טען לאחריות למעשה, אולם החוקרים טוענים כי לא ביצע את הרצח וכי החקירה בפרשה זו נמשכת.
טייטל, בן 37, עלה לישראל מארה"ב לפני תשע שנים. הוא נישא בארץ לרבקה ולשניים נולדו ארבעה ילדים. הוא מתפרנס מבניית אתרי אינטרנט. בעבר היה קשור באנשי ימין קיצוני, אולם לטענתו את כל השורה הארוכה של פיגועים וניסיונות פיגוע ביצע לבדו, בלא סיוע או ידיעה של אנשים אחרים. השב"כ והמשטרה עדיין בודקים טענה זו, אך עד כה לא נמצאה הוכחה למעורבות אנשים נוספים במעשיו. אשתו עוכבה לחקירה אולם שמרה על זכות השתיקה וסירבה לומר אם ידעה על מעשי בעלה.
טייטל נעצר ב-7 באוקטובר 2009 בשכונה הדתית הר נוף בירושלים, בעת שהדביק כרוזים בהם שיבח את הרצח ב"בר-נוער" וקרא ליהודים מאמינים לבצע מעשי אלימות נוספים נגד "סדומאים" (הומואים). את הרוצח במועדון כינה בכרוז "הדב השחור". ברשותו נתפס אקדח ובו קליע בקנה. על הכרוזים חתם בשם חבורת שליסל (שמו של חרדי שדקר ופצע משתתפים במצעד הגאווה בירושלים, ע"ה). טייטל נעצר לאחר מעקב ממושך ונחקר מבלי שהותר לו לראות עורך דין. בתי משפט שונים, ובהם בג"ץ, אישרו פעם אחר פעם את הארכת המעצר ומניעת המפגש עם פרקליטו.
ביקש לנקום על פיגועי התאבדות
טייטל נולד במדינת פלורידה בארה"ב. אביו היה רופא שיניים בצי האמריקאי. לדברי החוקרים, במסעותיו עם האב בין בסיסי הצי פיתח הבן התעניינות בכלי נשק. טייטל שהה בארץ לתקופות ממושכות בשנות התשעים. ב-1997 בא פעם נוספת לישראל, לדבריו מתוך כוונה לנקום בפלסטינים על פיגועי ההתאבדות הקשים שאירעו באותה תקופה.
על-פי עדותו, ב-8 ביוני באותה שנה רצח את סמיר בלביסי, נהג מונית פלסטיני, במזרח ירושלים. בתקופה זו עמד בקשר עם אנשי ימין קיצוני ובין השאר התגורר בהתנחלות תפוח בשומרון, שבה היה ריכוז של תלמידי הרב מאיר כהנא. עם זאת, הוא עומד על דעתו בחקירה כי פעל לגמרי לבד.
כעבור חודשיים רצח את פלסטיני נוסף, עיסא מחאמרה, ליד ההתנחלות כרמל בדרום הר חברון. לדבריו, לשני מעשי הרצח שימש אקדח, שהצליח להבריח עמו כשהוא מפורק בעת טיסה לארץ בחברת התעופה "בריטיש אירוויז". טייטל סיפר כי הסתיר את האקדח, לאחר הרציחות, ליד בית החולים "שערי צדק" בירושלים. החוקרים חיפשו עמו את מקום המסתור, אך זה לא אותר, ייתכן שבגלל עבודות הבנייה הרבות שנעשו באזור מאז.
טייטל חזר לארה"ב זמן קצר לאחר הרצח השני, כנראה גם משום שחשש כי ייעצר. הוא שהה בארה"ב כשלוש שנים והסתבך שם במעשי בריונות על רקע פלילי. משום כך, חזר לארץ בשנת 2000. אז, על סמך מידע מודיעיני שהגיע לשב"כ בדבר מעורבות אפשרית שלו ברצח ליד כרמל, נחקר בשב"כ ובמשטרה, אולם הכחיש את החשדות המיוחסים לו ושוחרר. מעצרו לא הפריע לו לקבל רישיון נשק בארץ.
בנוסף לאקדח שהחזיק ברישיון, הסתיר ברשותו עוד ששה רובים וארבעה אקדחים, כלי נשק שהבריח לארה"ב באמצעות מכולה. הנשק הוחזק, במצב שהחוקרים מתארים "מצוין" בביתו בשבות-רחל ובעומק הקרקע בחצר הבית. "זה ארסנל של ממש, מוכן לשימוש, שרמת האחזקה שלו לא היתה מביישת נשקייה צה"לית", אמרו. בין הרובים נמצאו רובה צלפים מדגם רוגר ורובה אם-15.
אקדח נוסף הסתיר במאחז סמוך, עדי-עד, לדבריו משום שנערך לאפשרות שמצבור הנשק בביתו ייחשף והוא עצמו יהפוך למבוקש המסתתר מפני החוק. באחד החדרים בבית המשפחה הקים טייטל מעבדת נפץ, שבה עשה ניסויים במטענים. לדברי החוקרים, הוא למד בעצמו להרכיב מטעני נפץ, על סמך חומרי הדרכה שקרא ובהדרגה הפך למיומן למדי בכך.
הניח מטען מוסווה במשלוח מנות
לדברי השב"כ, טייטל סיפר לחוקריו כי ב-2001 הניח ארבעה מוקשי נעל מאולתרים ליד הכפר הערבי ישראלי אבו-גוש, באזור ירושלים. במארס 2003 הניח מטען ליד בית פלסטיני בכפר סינג'יל באזור רמאללה. ב-2004 הניח בקבוקים ובהם מיץ מורעל בכפר פלסטיני באזור ההתנחלות עלי. בתקריות אלה לא היו נפגעים. אולם, בהמשך הדרך טייטל עבר להתמקד בעיקר בפיגועים הקשורים בשנאתו להומואים. על-פי עדותו, כבר ב-1997דקר ופצע צעיר ערבי בגן העצמאות בירושלים, לאחר שחשד בו כי הוא מציע לו לקיים עמו מגע מיני.
ב-2 בנובמבר 2006 החל טייטל בסדרת פיגועים שכוונה להרתיע את המשטרה מפני אבטחת מצעד הגאווה שתוכנן להתקיים באותה עת בירושלים. הוא הניח מטען מאולתר בתחנת המשטרה בהתנחלות עלי, סמוך לביתו. המטען, שהחוקרים אומרים כי אף שהיה חובבני ביכולתו לגרום להרג ולנזק, אותר בידי חבלן. ב-20 באפריל 2007 פוצץ מטען חבלה ליד מנזר בית-ג'מאל באזור בית-שמש. פלסטיני שרכב על טרקטור נפצע בפיצוץ. טייטל טען בחקירתו כי "שמע שהנזירים במקום מפתים ילדים יהודים "באמצעות סוכריות" ולכן החליט על הפיגוע.
ב-15 במאי פוצץ מטען ליד רכב משטרה בירושלים וביוני באותה שנה הפעיל מטען נוסף כנגד ניידת בעיר. במקרים אלה לא היו נפגעים. על האחרון שבהם, החוקרים כלל לא ידעו שאירע, עד שטייטל הודה בחקירה בביצועו.
ב-20 במארס 2008 הניח טייטל מטען חבלה מוסווה במשלוח מנות, ליד ביתה של משפחת אורטיז באריאל. נער בן 15 נפצע קשה כתוצאה מהפיצוץ. טייטל האשים את בני המשפחה ב"מיסיונריות המכוונת ללכוד יהודים חלשים". ב25- בספטמבר אשתקד היכה טייטל בפעם האחרונה: הוא הניח מטען בכניסה לביתו של חתן פרס ישראל, פרופ' זאב שטרנהל. שטרנהל נפצע קל. טייטל אמר לחוקריו כי המעשה היה נקמה על מאמר שפרסם שטרנהל ב"הארץ" ב 2001 ובו הצדיק, לדעת אנשי ימין, פיגועים כנגד מתנחלים. לדבריו, ראה בשטרנהל "מטרה אטרקטיווית" משום שזכה בפרס ישראל. לדברי משטרה, המטען הורכב באופן שיכול היה להרוג את שטרנהל.
בחקירתו טען: "פעלתי לבד"
בשב"כ טוענים היום שעקבו אחרי טייטל זמן רב, אך הוא לא ביצע פיגועים בתקופה זו. בחקירתו שב והדגיש כי פעל לבדו. "לא סיפרתי לאיש כי ידעתי שברגע שאספר, אתם עלולים לתפוס אותי". בשב"כ ובמשטרה אומרים כי החקירה בפרשיות שבהן הודה טייטל קרובה לסיומה. בקרוב יועברו הממצאים הסופיים לפרקליטות.
גורם בכיר בשב"כ אמר כי החקירה ארכה זמן רב מכיוון שמדובר במפגע בודד שלא שיתף אחרים בפעולותיו. לדבריו, הושקעו בה מאמצים אדירים בשב"כ ובמשטרה. המעצר סיכל תוכניות אחרות לפיגועים.
