גוברת המתיחות הפוליטית והמשפטית סביב התוכניות השונות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. במפלגת קדימה מתחו אתמול ביקורת קשה על הצעת החוק שצפוי להגיש היום חבר המפלגה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ יואל חסון, בה תומכת גם יו"ר המפלגה ציפי לבני, לפיצול סמכויות היועץ.
לפי הצעת חסון, חלק מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יופרד, כך שימונה שופט- חוקר לנושאי שחיתות שלטונית בלבד, שבסמכותו לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום נגד אנשי ציבור. ח"כ אבי דיכטר תקף את מעורבותה של לבני בהצעת החוק, וטען כי קדימה מעולם לא גיבשה החלטה מפלגתית בסוגיה אך "קמנו הבוקר וגילינו שקדימה בעד פיצול. אני לא מכיר דיון אחד בקדימה בנושא. לקדימה צריכה להיות עמדה כמפלגה ולא כיחידים".
גם במפלגת העבודה לא נשארו אדישים ליוזמתו של חסון. יו"ר המפלגה, שר הביטחון אהוד ברק, מתח אתמול ביקורת על מעורבותה של לבני בהצעת החוק ואמר כי סוגיית היועץ המשפטי לממשלה לא יכולה להיפתר באמצעות כותרות בעיתון, "עם איזה רעיון על חקיקה פרטית בכנסת. ככה לא משנים סדרי עולם". שר החקלאות שלום שמחון אמר כי "תמיד ידענו שלבני היא לא אחת שתגן על מערכת אכיפת החוק בישראל, כי היא לא עשתה זאת בעבר והיא לא תעשה זאת היום. הרצון שלה לנקוט במהלך עוקף ממשלה לא יצלח".
הצעת החוק של חסון, אשר גובשה, כהגדרתו, בשיתוף עם לבני, פותרת רק חלק מהבעיות המובנות בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה במתכונת הנוכחית של התפקיד, אותן סימן שר המשפטים יעקב נאמן כשהודיע על כוונתו להביא לפיצול התפקיד. לפי הצעת נאמן, תפקיד היועץ יפוצל בין יועץ לממשלה לבין ראש התביעה הכללית. לפי התוכנית של חסון, אותו בעל תפקיד ימשיך לעמוד בראש התביעה הכללית וישמש יועץ לממשלה ואחראי על מערך הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, אך שופט-חוקר ימונה על ידי ועדה ציבורית לנושאי שחיתות שלטונית בלבד - שילוב תפקידים אליו נאמן מתנגד. לבני עצמה הסבירה אתמול את עמדתה, לפיה רק הסמכות להורות על הגשת כתבי אישום תועבר לידי תובע חיצוני - שאינו תלוי בפוליטיקאים. "אין מחלוקת על כך שבתפקיד היועץ מגולם ניגוד עניינים מובנה כאשר מצד אחד הוא מייעץ לממשלה בישיבותיה ואח"כ מוצא עצמו דן בניסוח כתבי אישום נגד אותם שרי ממשלה", אמרה לבני, בישיבת מועצת קדימה.
נאמן והשופט החוקר: ההיסטוריה חוזרת
באופן רשמי, בסביבתו של נאמן סירבו להתייחס להצעת הפשרה של לבני, שכן זאת לא הוצגה להם, אולם אתמול התברר כי נאמן דווקא תמך בעבר ברעיון שבבסיס הצעת לבני. באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אז, מיכאל בן יאיר, כי בכוונתו לפתוח נגד שר המשפטים נאמן בחקירה פלילית בעקבות חשד להגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון ומתן עדות שקר, חקירה שבסופה הוחלט להעמידו לדין, ממנו זוכה בסופו של דבר. בעקבות ההליך המשפטי, הציעו אז חלק משרי הממשלה למנות שופט בדימוס שיכריע בעניינו של נאמן, עקב ניגוד העניינים לכאורה בו היה מצוי בן יאיר, כשנאמן תמך ביוזמה.
לצד הצעתה של לבני ניצבת הצעת מפלגת העבודה, המתנגדת באופן נחרץ לפיצול התפקיד ומתנה כל שינוי בסמכויות היועץ בהקמת ועדה ציבורית מקצועית, כפי שוועדת שמגר בחנה את הסוגיה לפני כעשור. בספטמבר קראו גם היועצים המשפטיים לממשלה, השופטים בדימוס מאיר שמגר, אהרן ברק ויצחק זמיר, להקים ועדה ציבורית שתפעל בשקיפות בסוגיה.
פיצול היועץ - כל ההצעות
שר המשפטים נאמן
תפקיד היועץ יפוצל בין יועץ לממשלה וראש התביעה הכללית. לא ברור אם חוות הדעת של היועץ יחייבו את הממשלה
קדימה
הקמת גוף תובע לנבחרי ציבור, שבראשו שופט-חוקר שירכז בידיו את כלל הסמכויות לנושאי שחיתות שלטונית
העבודה
מתנגדים לפיצול סמכויות היועץ, ומציעים כי ועדה ציבורית תבחן את שאלת הפיצול של התפקיד ולפני כן לא ייעשה דבר
