מי מחלק את ירושלים? את השאלה המתריסה הזו שאלו ביום שישי האחרון, בשלטים ובקריאות קצובות, כ-50 מתושבי שכונת רחביה בירושלים שיצאו להפגנה ראשונה נגד מדיניות העירייה "לחלק" את השכונה, לטענתם, לקבלנים ולכרישי נדל"ן. התושבים טוענים כי חרף הבטחות העירייה לשמר את צביונה ההיסטורי של השכונה, בפועל היא מקדמת תוכנית חדשה שהופכת את רחביה לשכונת רפאים: בניית דירות יוקרה בבעלות יהודים תושבי חוץ, שמבקרים בבתיהם הירושלמיים השוממים רק בימות החגים.
מיקום ההפגנה נבחר בקפידה: המפגינים, חברי "ועד הפעולה להצלת רחביה" שהוקם באחרונה ותושבים נוספים, התכנסו לפני בית החבצלת - מבתיה הראשונים והיפים של השכונה ההיסטורית - שהפך באחרונה לסמל להצלחת המאבק שמנהלים התושבים לשימור השכונה. הבית נבנה ב-1925 על ידי גד פרומקין, שכיהן כשופט
תושבת רחביה מפגינה נגד מדיניות היתרי הבנייה של העירייה
תצלום: אסף שרון
יהודי יחיד בבית המשפט העליון בימי המנדט הבריטי . הוא בנוי בסגנון בינלאומי עם השפעות מזרחיות, ומהווה אחד מסמלי השכונה. בשנות ה-60 רכש את הבית הרב הידוע ישראל זאב גוטסמן. הבניין קיבל היתר למגורים. מאז הוא משמש בית כנסת, ובמקום פועל גם בית מדרש - בניגוד לייעוד הקרקע ולמורת רוחם של התושבים, שראו כיצד הבית היפה והמזוהה עם השכונה הולך ונהרס.
בשנה האחרונה נאבקים התושבים בעמותה המנהלת את בית הכנסת, שמנסה כעת להרחיב את המבנה - למעשה, להכפילו - ולהוסיף לו אולם אירועים קטן. "כשאתה בונה דבר כזה בלב רחביה, אתה משנה את העתיד של השכונה", אומר אמנון רמון, תושב ותיק ומראשי המאבק. התושבים מדגישים כי על אף שראש העיר ניר ברקת התחייב לנקוט קו אחר מקודמו בכל הנוגע לשימור מבנים, הרי שאנשיו הם אלה שחתמו על התוכנית להרחבת בית הכנסת. מאבק התושבים רשם סוף טוב, לפחות לפי שעה: בעקבות עתירתם וחוות דעת שהגיש היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד יוסי חביליו, בוטל היתר הבנייה שניתן לבית הכנסת, והוא עומד כיום בנוי בחלקו.
את ההפגנה ביום שישי הובילו אבנר ענבר (30) ואסף שרון (34), שניהם דוקטורנטים לפילוסופיה באוניברסיטאות נחשבות בארה"ב, ששבו בקיץ האחרון לישראל לאחר היעדרות של כמה שנים. "הסתובבנו בשכונה והזדעזענו ממה שהולך פה", אומר ענבר, "זה לא היה כך לפני שנסענו". השניים שוטטו ברחביה וספרו עשרות פרויקטים חדשים לבנייה שכולם, עד האחרון שבהם, מיועדים לדירות יוקרה, ורובם גורמים לפגיעה קשה במבנים בעלי ערך אדריכלי והיסטורי. יגאל צור, פעיל שכונתי נוסף, מספר כי בבניין מגוריו ברחוב אלחריזי עומדות שלוש משש הדירות ריקות, ושלושה בתים נוספים בסמוך עומדים שוממים רוב ימות השנה, לאחר שגם הם נרכשו על ידי תושבי חוץ. צור זוכר היטב כיצד השכן החדש עקר בחצרו כמה עצי אורן ותיקים. "מה אכפת לאמריקאי מעץ אורן בן 70 שנה?", הוא שואל.
ענבר ושרון טוענים כי מבני היוקרה החדשים, המזיקים לצביון השכונה, יפגעו בשכונה גם דמוגרפית. התנהלות העירייה, מסביר ענבר, גורמת לכך ש מפנים את האוכלוסייה הקיימת - סטודנטים, צעירים וותיקי השכונה. אלה אנשים שלעולם לא יוכלו לחלום לקנות את הדירות החדשות". מסקר עצמאי שערכו השניים עלה כי ברבים מהבניינים החדשים נבנית בכל קומה דירה אחת בלבד. "התוצאה בפועל היא שבניין שהיו בו תשע דירות, הפך לבניין של ארבע דירות", אומר שרון. מחירן של אלה, כצפוי, גבוה מאד: תומר אוהב ציון, מתווך ממשרד סנצ'ורי 21 ברחביה, מעריך כי הדירות החדשות נמכרות במחירים שנעים בין 960 אלף דולר ל-1.8 מיליון דולר. השינוי בולט לעיניו של כל המבקר בשכונה. את הקווים הארכיטקטוניים הפשוטים באבן לא מסותתת, מסימני ההיכר של בתי רחביה, דוחקת בנייה מודרנית עם ציפוי אבן לבן ומסותת. "לא צריך להיות אדריכל כדי להבין שזה נראה כמו מודיעין", אומר שרון.
בעיותיה של השכונה היו אמורות לקבל מענה חלקי לפחות, בתוכנית מתאר חדשה שהוכנה לה. אלא שהתוכנית מתעכבת זה כמעט שנה מבלי שהוגשה לאישור ועדות התכנון. על אף שטרם אושרה רשמית ולציבור לא ניתנה הזדמנות להגיש לה התנגדויות, למעשה מיושמת תוכנית המתאר בשטח כבר כיום. חלקים מהתוכנית, שהגיעו לחברי ועד הפעולה החדש, מדאיגים אותם; יש בה אישור להמשך הבנייה, כולל בנייה לגובה. "אנחנו לא מתנגדים להוספת בנייה בשכונה, כל עוד הדבר נעשה תוך שימור האופי שלה", מחדד ענבר. "אנחנו מתנגדים בתוקף לכך שכל הבנייה החדשה היא לתושבים החדשים, שבאים מחו"ל". ברחביה, מדגישים ראשי המאבק, מתרחשים גם תהליכי שינוי חיוביים. לדוגמה הם מזכירים את רחוב עזה, שהפך בשנים האחרונות לאחד הרחובות המעניינים והתוססים בבירה, לאחר שנפתחו בו בתי קפה ועסקים קטנים וייחודיים. "זה רק מוכיח את הפוטנציאל", אומר ענבר.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה רואה חשיבות רבה בנושא השימור בעיר היסטורית כירושלים, והעירייה עורכת רפורמות חסרות תקדים בנושא בהובלת סגנית ראש העיר נעמי צור. חשוב לציין כי מאז תחילת הקדנציה לא אושר להריסה אף מבנה ברחביה. בניית מבנים יוקרתיים ואכלוס השכונה בתושבי חוץ היא תופעה מוכרת זה כעשור, ובשנה האחרונה משקיעה העירייה מאמצים רבים בתחום התכנון ומול יזמים ותושבים, כדי לצמצם את ממדי התופעה ולאפשר דיור בר השגה לצעירים ולסטודנטים גם בשכונת רחביה. החל משנת 2010 יפעל בעירייה גוף מיוחד אשר יפתח כלים מעשיים לתכנון בנייה ושיווק של דיור בהישג יד ברחבי העיר".
עו"ד שמואל פיינגולד, המייצג את בית הכנסת שבבית החבצלת, אומר בתגובה לטענות התושבים כי מי שקופח בסיפור הזה הוא דווקא בית הכנסת. "בגלל התרחבות האוכלוסייה הדתית בשכונה, יש להרחיב את בית הכנסת", לדבריו. "הפסקת הבנייה נעשתה בשל חוות דעת מוטעית של היועץ המשפטי של העירייה, שניתנה בגלל לחץ ציבורי גדול. בית כנסת הוא שימוש מותר בקרקע באזור מגורים, ועובדה היא שמוסד יד יצחק בן צבי בונה מבנה ציבורי גדול לא הרחק מהמקום, שם איש אינו מוחה". את הטענות בנושא השימור מגדיר פיינגולד כ"מחוצפות". "אנחנו אפילו לא מנצלים את כל אחוזי הבנייה המותרים", הוא אומר, "אנחנו ממלאים כל דרישה בנושא השימור, כולל עבודה עם אדריכל שימור וחציבה מיוחדת של אבן גיר מדברית בהנחיית גיאולוג, כדי שתתאים לאבן המקורית. יש אנשים שלא רוצים את בית הכנסת ועושים שימוש בסוגיית השימור כדי לנגח אותנו".
