הכנסת אמורה לקבל היום בקריאה סופית את הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי. החוק יחייב את תושבי ישראל למסור טביעות אצבעות ותמונת תווי פנים, שייכללו בתעודות זהות ובדרכונים. הצעת החוק שיזם שר הפנים לשעבר, ח"כ מאיר שטרית (קדימה), נועדה להתמודד עם בעיות כזיוף תעודות רשמיות, הנפקת תיעוד כפול לאותו אדם ו"גניבת זהות", שנועדו לביצוע עבירות פליליות ופעילות הפוגעת בביטחון המדינה.
החוק המוצע יעניק לרשויות סמכויות שיש בהן משום פגיעה בזכות לפרטיות ובכבוד האדם, שהוכרו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כזכויות יסוד חוקתיות, שאפשר לפגוע בהן רק במידה מתונה והכרחית. מדענים התריעו על סכנת דליפת הנתונים למדינות אויב וארגוני פשיעה, בגלל ריכוז המידע במאגר הביומטרי ואופיו הבלתי הפיך. הועלו הצעות לפיצולו לשני מאגרים נפרדים, לחיזוק אבטחת המידע.
הטענות נגד הצעת חוק לא נשקלו ברצינות הראויה. נראה שתכלית החוק ניתנת להשגה באמצעים טכנולוגיים זמינים, זולים ובטוחים יותר וחודרניים פחות, כמקובל במדינות מערביות. הנפקת תעודות זהות "חכמות", ללא מידע ביומטרי, יכולה להשיג את עיקר תכליתה של הצעת החוק במניעת זיוף ושכפול של תעודות רשמיות, שאפשר לבטלן במקרה הצורך - בדומה לביטול כרטיסי אשראי.
ההצעה במתכונתה הנוכחית, למרות שינויים קלים שהוכנסו בה לנוכח הביקורת, אינה בשלה. טרם נדונו לעומקם היבטים בעייתיים שלה, הגורמים לפגיעה מפליגה בזכות לפרטיות. לא קשה לשער שתוגש עתירה לבג"ץ נגד חוקתיות החוק. עמדה ממשלתית שתבטיח להתגבר על פגמיו באמצעות תקנות שיתקין שר הפנים אינה ראויה. בעניין כזה, המשליך על חירויות הפרט, הכנסת אמורה לקבוע בחוק את עיקרי ההסדר הרלוונטי, והחוק אמור להקפיד על שמירת הזכות לפרטיות.
אין מקום לקבל היום את החוק בלא דיון מעמיק בפרטיו. ראוי לקיים דיונים נוספים בהצעה, ולגבש חקיקה שתבטיח את האיזון הראוי בין האינטרס החברתי שבלחימה בעבריינות, והאינטרס החברתי בשמירת זכויות הפרט.
