הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה הבא החליטה אמש, בתום ישיבה דרמטית, להודות בכישלונה לאתר מועמד לתפקיד, ולהחזיר לממשלה את המנדט שניתן לה. ההחלטה בדבר זהות היועץ הבא מונחת עתה לפתחם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים, יעקב נאמן. גורמים משפטיים העריכו אמש שקלושים הסיכויים שתמונה ועדת איתור חדשה.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה שנתניהו שוקל כעת כיצד להמשיך בהליך נאות לבחירת היועץ המשפטי במועד הדרוש.
במכתב שהעבירה אמש הוועדה לנתניהו ולנאמן, היא מצאה לנכון להודיע שלפי החלטתה שהתקבלה ברוב דעות - ארבעה מחמשת חברי הוועדה - ארבעה מ-11 המועמדים שלה זכו בדיוניה בתמיכה של שלושה חברים. לפי החלטת הממשלה, המבוססת על המלצות ועדת שמגר, על חברי הוועדה היה להשיג רוב של ארבעה מחמשת החברים.
ארבעת המועמדים שזכו לרוב בוועדה הם: עו"ד צבי אגמון, פרופ' דפנה ברק-ארז, עו"ד יהודה וינשטיין ופרופ' ידידיה שטרן. מנהל מערכת בתי המשפט, השופט משה גל, אינו כלול בהם, משום שהתומך העיקרי במועמדותו, היו"ר תיאודור אור, נמנע מלהצביע אתמול בעדו, עקב הסערה שעוררו הפרסומים בעניינו.
כעת, השאלה היא מה יחליטו נתניהו, נאמן והממשלה ביחס לאופן בחירת היועץ המשפטי הבא. לדברי גורם משפטי בכיר, מכיוון שהוועדה הציגה עם פיזורה ארבעה מועמדים שזכו לתמיכה של שלושה חברים, על הממשלה לבחור מהם יועץ משפטי. לדבריו, "אין מדובר בחובה פורמלית, אבל הדעת נותנת שהממשלה לא תבחר לתפקיד מישהו שאינו מהארבעה, גם אם אף אחד מהם לא זכה פורמלית ברוב הדרוש. בעבר כבר היה ניסיון רע בבחירת יועץ משפטי כשהממשלה מינתה מינוי פוליטי לתפקיד. צריך להיזהר מלחזור על זה".
נציג הממשלה בוועדה, השר לשעבר משה נסים, אמר אמש ש"הממשלה יכולה למנות מועמד לפי הבנתה, כולל כזה שלא נמנה עם 11 המועמדים. היא כמובן יכולה לבחור מועמד מ-11 המועמדים, או רק מהארבעה שציינה הוועדה".
נציג הכנסת בוועדה, ח"כ יריב לוין, סבור כי ארבעת השמות שהוועדה הציגה אינם מחייבים את הממשלה. לדבריו, הממשלה צריכה לבחור מועמד מ-11 המועמדים לתפקיד, ואת המועמד שבו תחפוץ תשלח לאישור ועדת המינויים הבכירים בשירות הציבורי, בראשות נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר.
גורמים במערכת המשפט העריכו שקלושים הסיכויים שתקום ועדת איתור חדשה, שכן ספק אם יימצאו מועמדים המוכנים להתחיל את הליך האיתור מחדש, וספק אם יימצא מי שיסכים לאייש ועדת איתור נוספת.
ישיבתה האחרונה של הוועדה הסתיימה בטונים צורמים ובחילופי האשמות בין חברים, לאחר ניסיונות שנעשו בימים האחרונים להגיע להסכמה על שלושת המועמדים. אחד מחברי הוועדה אמר אתמול ל"הארץ" כי מהרגע הראשון הרגיש שמאזן הכוחות ישתק אותה ושהיא תיכשל במשימתה.
חברי ועדת האיתור נחלקו לשני מחנות - האחד בראשות היו"ר, השופט בדימוס תיאודור אור, ונציג האקדמיה הפרופ' איל בנבנישתי. השני - מחנה נציגי הפוליטיקאים, נציג הממשלה השר לשעבר משה נסים ונציג הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד). לאחר השלמת הראיונות של חברי הוועדה, היה ברור שנציגי הפוליטיקאים עומדים על מועמדות השופט נועם סולברג ועו"ד יהודה וינשטיין כמקשה, ואור ובנבנישתי עומדים על מועמדות פרופ' דפנה ברק-ארז, השופט משה גל, עו"ד צבי אגמון ופרופ' ידידיה שטרן.
חברי הוועדה הטיחו האשמות אלה באלה על התבצרות בעמדות ועל חוסר נכונות לפשרה. לדברי אחד מחברי הוועדה, הפרסומים על אור אתמול, בעניין זיקתו הישירה והעקיפה למועמדו השופט גל, טרפו את הקלפים, וחשפו בבוטות את החשדנות בין הקבוצות.
בינתיים, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הורה אתמול למנהל מערכת בתי המשפט, השופט משה גל, להימנע מכל עיסוק בתביעה שהוגשה נגד השופטת בדימוס מיכאלה שידלובסקי-אור, אשתו של יו"ר הוועדה השופט בדימוס תיאודור אור. אתמול חשף "הארץ" שהשופט גל, מועמדו של אור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, פועל למחיקת תביעת רשלנות מביכה בעניין אשת היו"ר.
לפני פחות משנה הגיש העו"ד הירושלמי עדיאל חשין תביעת רשלנות נגד משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, שעניינה נזקים שנגרמו לו עקב עיכוב של עשר שנים במתן פסק דין על ידי השופטת שידלובסקי-אור. באחרונה פנה גל לעו"ד חשין והציע לו להיפגש, בניסיון לסלק בפשרה את התביעה נגד השופטת בדימוס. השופט גל לא גילה לחברי ועדת האיתור את מעורבותו בניסיון לסלק את התיק בפשרה.
בעקבות הפרסום ב"הארץ" פנה השופט אור למזוז וביקש שיחווה דעתו אם יש בכך ניגוד עניינים, שמונע את המשך פעילותו כיו"ר הוועדה. במכתב תשובה כתב מזוז ש"כדי למנוע כל חשש ולזות שפתיים הנחיתי את מנהל בתי המשפט להימנע מעיסוק או טיפול בתביעה האמורה נגד המדינה, לרבות בנוגע להליכי פשרה בתיק הנדון".
עוד התברר אתמול שהשופטת לשעבר ששידלובסקי-אור מועסקת בהנהלת בתי המשפט, מאז יולי 2007, כיועצת בהטמעת "נט המשפט", מערכת מחשוב של הנהלת בתי המשפט. ככל הידוע, היא מועסקת בחוזה אישי ובקירבה לשופט גל. גם בכך לא עודכנה הוועדה על ידי אור או השופט גל.
מזוז כתב לאור, כי "אין בידנו לנקוט עמדה בשאלה האם היה מקום לכך שתמסור מראש לוועדה את המידע הידוע לך בנושא העסקת רעייתך כיועצת בהנהלת בתי המשפט, ועל התביעה נגד המדינה לגבי פעולות בה אינה נתבעת. מכל מקום אין אנו סבורים כי יש בשני האירועים, בהתאם למידע שבפנינו, כדי ליצור ניגוד עניינים המונע המשך פעילותך כיו"ר הועדה".
