פורום "השביעייה", בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, החליט אתמול לקדם את נסיגת צה"ל מחלקו הצפוני של הכפר רג'ר בגבול בין ישראל ולבנון. השרים ימליצו לקבינט המדיני-ביטחוני לאמץ את תוכנית מפקד יוניפי"ל, קלאודיו גרציאנו, במסגרתה כוחות האו"ם יקבלו אחריות ביטחונית בחלק הצפוני, בעוד שישראל תספק שירותים אזרחיים והתושבים ישמרו על תעודות הזהות הכחולות שלהם. לשכת נתניהו לא התייחסה לדברים.
הכפר רג'ר הוא אזור במחלוקת שכן הגבול הבינלאומי עם לבנון עובר במרכזו וחוצה אותו לשניים. תושבי הכפר הם ערבים ממוצא עלאווי, אך הם מחזיקים בתעודות זהות ישראליות. במסגרת החלטה 1701, שחתמה את מלחמת לבנון השנייה, נדרשה ישראל לחדול מכל פעילות בחלקו הצפוני, בדגש על פעילות צבאית.
לדברי פקיד בכיר בירושלים, שעוסק בנושא, סוגיית רג'ר עלתה בשבוע שעבר בשיחות שקיים בישראל שר החוץ הצרפתי ברנאר קושנר עם שר החוץ אביגדור ליברמן ועם שר הביטחון אהוד ברק. כמו כן, הנושא עלה במגעים בין ישראל לאו"ם ובין ישראל לארה"ב. צרפת, האו"ם וארה"ב הדגישו בפני ישראל כי כעת, לאחר הקמת ממשלת חרירי בלבנון, נסיגה מרג'ר תועיל ליציבות בגבול הצפון ותחזק את המחנה המתון של חרירי, שיוכל להציג הישג מהיר ראשון.
נתניהו מעוניין להביא את ההחלטה להצבעה בקבינט המדיני-ביטחוני בקרוב, ייתכן שכבר ביום רביעי. ביצוע המהלך ישלים את נסיגת צה"ל משטח לבנון ל"קו הכחול" לאחר מלחמת לבנון השנייה. המהלך זוכה לתמיכת משרד החוץ, שסבור שישראל תרוויח נקודות במגרש המדיני, כיוון שהאו"ם יכיר בכך שהיא אינה כובשת יותר אף שטח מלבנון.
למהלך נתונה גם תמיכת מערכת הביטחון. צה"ל העביר לנתניהו ולברק חוות דעת לפיה תוכנית יוניפי"ל לפתרון המחלוקת סביב הכפר מקובלת עליו מבחינה ביטחונית והיא לא תפגע ביכולתו של צה"ל לספק ביטחון לתושבי האזור.
מאז המלחמה מתנהל משא ומתן בין ישראל ללבנון בחסות האו"ם כדי למצוא פתרון לסוגיה. עם כניסת ממשלת נתניהו לתפקידה עלה נושא רג'ר לדיון בעקבות בקשה אמריקאית לחיזוק הגורמים המתונים בלבנון לקראת הבחירות במדינה, שנערכו ביוני השנה. נתניהו כבר היה קרוב לאשר את הנסיגה, אולם עקב בקשה לבנונית הנושא התעכב עד לאחר הבחירות. כעת, לאחר סיום הרכבת הממשלה בלבנון הסוגיה עלתה שוב לדיון.
לפני כמה חודשים, בדיונים בנושא, העלו כמה גורמים ובראשם שר החוץ ליברמן הצעה לפתרון קבע למצב ברג'ר, שבמסגרתו הכפר "יחולק" לשניים ותוצב גדר על קו הגבול הבינלאומי. התוכנית כללה גם הצעה לתושבים בחלק הצפוני לקבל תנאי "פינוי-פיצוי" ולעבור לחלקו הדרומי של הכפר, שיישאר בישראל. עם זאת, לאחר שליברמן ביקר בכפר, נפגש עם התושבים ושמע על התנגדותם העזה לחלוקת הכפר הוא החליט לסגת מהרעיון ולתמוך בתוכנית יוניפי"ל לפתרון זמני.
לפי התוכנית שהציג מפקד יוניפי"ל, הגנרל האיטלקי קלאודיו גרציאנו, לפני כשנה ושצפויה להיות מובאת לאישור הקבינט, יוצבו בכפר ובסביבותיו מאות חיילים של האו"ם וכן קצין קישור של צבא לבנון. מחוץ לכפר יוצבו שתי פלוגות של יוניפי"ל, ככל הנראה מהגדוד הספרדי, ככוח כוננות למקרה של אירוע חבלני או פלילי. בנוסף, יתוגבר כוח יוניפי"ל שמוצב דרך קבע לאורך גבולו המערבי של הכפר, בדגש על תצפיות חדשות שיוצבו במקום.
בתוך הכפר יוצב כוח של 40-60 חיילי יוניפי"ל ואנשי מקצוע אזרחיים, שיהיו כוח התערבות ראשוני לטיפול באירועים פליליים או חבלניים וכן יסייעו לתושבים בעניינים אזרחיים. כוח זה ישהה בחלקו הצפוני של הכפר ויכלול לא יותר מ-12 איש בכל משמרת. הכוח יהיה מורכב מחיילים שמשרתים תקופה ארוכה בדרום לבנון ומנוסים במגעים עם תושבי האזור.
המנדט של כוח יוניפי"ל שיוצב בחלקו הצפוני של הכפר יהיה זהה לשאר האזורים בדרום לבנון והחיילים לא יורשו לערוך חיפוש בבתים, אלא רק לפעול למניעת הפרה של הפסקת האש. יוניפי"ל לא יחליף את מערכת אכיפת החוק הישראלית, שתחול עדיין על התושבים בחלק הצפוני של הכפר, שישמרו על תעודות הזהות הישראליות שלהם. התושבים ימשיכו לקבל שירותים ממשרד הפנים, יצביעו בבחירות ויקבלו אספקה סדירה של מים, שירותי בריאות וחינוך מישראל.
