התינוק שנולד בבית החולים סורוקה בבאר שבע, סבל מפגיעה במערכת העצבים בעקבות חוסר זמני בחמצן סמוך ללידה (תשניק). צוות חדר הלידה הבחין במצוקתו של הרך הנולד והוא קיבל טיפול מיוחד, שנועד לצמצם את הנזק המוחי שנגרם לו כתוצאה מהמחסור בחמצן. במקום לחמם את גופו, כפי שנהוג בדרך כלל בחדר הלידה ובמחלקת הילודים בבית החולים, דאג הצוות הרפואי שטמפרטורת גופו תהיה נמוכה מהרגיל. למשך שלושה ימים הוא הולבש בחליפה מיוחדת, ששמרה שחום גופו לא יעלה על 34 מעלות צלסיוס.
הטיפול בהיפותרמיה (טמפרטורת גוף נמוכה) זמין בכמה בתי חולים בישראל ונועד לתינוקות שנולדו במועד, שסובלים מנזק מוחי בגלל מחסור בחמצן סמוך ללידה. 1-3 מכל אלף תינוקות הנולדים בישראל עלולים לסבול מנזק מוחי כזה, המכונה HIE (Hypoxic Ischemic Encephalopathy). בעקבותיו עלול התינוק לסבול משיתוק מוחין, נכויות מוטוריות ונכויות קוגניטיביות בדרגות שונות. במקרים קשים, התשניק אף גורם מוות.
מגוון סיבות עלולות לגרום לתשניק, ובהן היפרדות השליה וקשר בחבל הטבור. לפעמים האם חשה שהעובר מפסיק להתנועע ברחם, מצב שעשוי להעיד על מחסור בחמצן. לעתים קרובות אי אפשר לקבוע בוודאות מה גרם לתשניק.
הסימנים לנזק המוחי ניכרים מיד עם הלידה: פרכוסים, שרירים רפויים, היעלמות רפלקסים ומצב הכרה משתנה. חלק מהתינוקות שסובלים מתשניק עלולים אף להיות בתרדמת (קומה). לעתים התינוקות נזקקים להחייאה. חומרת התסמינים תלויה במשך הזמן שבו סבל התינוק ממחסור בחמצן ומרמת המחסור.
תינוקות שסבלו מתשניק מועברים למחלקה לטיפול נמרץ (פגייה), ואלה שאינם מסוגלים לנשום בכוחות עצמם מונשמים, כדי להסדיר את אספקת החמצן לגוף ולמוח. עם השנים התברר כי למרות הסדרת אספקת החמצן לתינוק, הנזק המוחי שגורם התשניק ממשיך להתרחב ותאי מוח נוספים מתים לאחר הלידה.
הרעיון לקרר את גופם של תינוקות הסובלים מתשניק עלה עם ההבנה של המנגנון הגורם לנזק במוח. במצב רגיל, שבו יש אספקת חמצן תקינה לתאים, נוצרים בהם תוצרי לוואי מזיקים בתהליך הפקת האנרגיה. בתאי הגוף יש תרכובות נוגדות חמצון, שמסייעות להתמודד עם החומרים הללו. ואולם, "במוח שסובל ממחסור בחמצן מופעלים מנגנוני דלקת שיוצרים סביבה עוינת לתאים שנותרו בחיים", מסביר פרופ' אהוד זמורה, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ביילוד ובפג בסורוקה. "הדבר פוגע ביכולתם לשמר את המנגנונים המגינים עליהם מפני הנזקים שנוצרים בעת חמצון תקין. ואז, כאשר הם מקבלים אספקת חמצן תקינה, המערכות שאמורות לסייע לתאים להתמודד עם החמצון, אינן פועלות. התינוקות האלה ממשיכים לסבול, הפעם כתוצאה מהחמצן".
מחקרים מהשנים האחרונות הוכיחו ששמירה על טמפרטורה נמוכה בגופם של תינוקות שסבלו מתשניק, מונעת את התפתחות הנזק. במחקר בינלאומי שפורסם באחרונה בכתב העת "New England Journal of Medicine", שבו השתתף גם בית החולים סורוקה בבאר שבע, נמצא שקירור התינוק מפחית את הסיכון לשיתוק מוחין ולבעיות נוירולוגיות, ומאפשר לתינוקות האלה להשיג תוצאות משופרות במבחנים שנערכים להם בהמשך. עם זאת, הקירור אינו מונע מוות ונכויות קשות. המעקב אחר תינוקות שסבלו מ-HIE וטופלו בחליפה לקירור גופם, בוצע במשך שנה וחצי. בשנים הקרובות ניתן יהיה ללמוד על השפעת הטיפול בטווח הארוך.
לדברי זמורה, "הרעיון הוא להביא את התאים ששרדו אחרי הנזק הראשוני למצב שבו הם לא חוזרים לפעילות מלאה והמטבוליזם שלהם מדוכא. הקטנת חום הגוף מפחיתה את הפעילות המטבולית של התאים. כך מופחתת יצירת החומרים המזיקים, שבשלב זה אין לתא יכולת להתמודד אתם". לדבריו, "בעקבות ההוכחות שהקירור מניב תוצאות טובות, הוא הפך לטיפול סטנדרטי בכל העולם".
לאחר הלידה, תינוקות החשודים כסובלים מ-HIE נכנסים לתקופת הערכה, שבה שומרים שטמפרטורת גופם תהיה 33-34 מעלות. אם בשש השעות שלאחר הלידה, אלה שסובלים מ-HIE בדרגה בינונית או קשה לא התאוששו בעצמם, ממשיכים לקרר את גופם עד שהם מגיעים לגיל 72 שעות. בטיפול מנוטרת הפעילות החשמלית במוחו של התינוק, כדי לבדוק אם היא נמוכה מהרגיל. עם סיום הטיפול בחליפת הקירור, מחממים את גופו של התינוק בהדרגה עד לטמפרטורה נורמלית.
בשנה האחרונה טופלו בשיטה זו 13 תינוקות בבית החולים סורוקה וחמישה תינוקות בבית החולים איכילוב, אחד מהם הגיע מבית חולים אחר. מנהל מחלקת יילודים ופגים באיכילוב, פרופ' שאול דולברג, אומר ש"במידה שהדבר מתרחש בבית חולים שאין בו הציוד המתאים, הצוות מונחה לא לחמם את התינוק ולעטוף אותו בשקיות של מים קרים, עד שניתן יהיה לטפל בו בציוד הייעודי".
את הציוד לשמירת טמפרטורת הגוף של התינוק מייצרת החברה הישראלית MTRE, ששיווקה אותו למאות בתי חולים בעולם. במסגרת תרומה לקהילה השכירה החברה את הציוד לכמה בתי חולים בישראל.
