אתונה. חיי התהילה של מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה הסתיימו ברגעים אחרונים של ייאוש ופחד. עתה, יותר מ-2,000 שנה לאחר שהשניים פסעו על פני האדמה בפעם האחרונה, מאמינים ההיסטוריונים כי פתרו את תעלומת שעותיהם האחרונות.
ארכיאולוגים ימיים מיוון, שבמשך שנים ניהלו חפירות תת-מימיות בחופי אלכסנדריה, חשפו מרצפות מגרניט, שלהנחתם עיטרו את מפתן הכניסה למוזוליאום הענק שבנתה לעצמה קליאופטרה ה-VII, מלכת מצרים, מעט לפני מותה.
לדעת הארכיאולוגים, אבני המפתן, שמשקלן למעלה מ-15 טונות, תמכו בדלת בגובה של שבעה מטרים, שמשקלה העצום מנע מהמלכה להגיע ישירות אל מאהבה הרומאי לפני שמת (ככל הידוע בשנת 30 לפנה"ס).
לדעת הארי צאלאס, היסטוריון שעומד בראש המשלחת היוונית, חשיפת המפתן מאירה באור חדש את תעלומת שעותיהם האחרונות של בני
דמותה של קליאופטרה
הזוג, שפתרונה חמק מההיסטוריונים במשך השנים. במאה הראשונה לספירה כתב ההיסטוריון היווני פלוטארכוס כי לאחר שמרקוס אנטוניוס קיבל מידע שגוי שלפיו התאבדה קליאופטרה, ניסה להתאבד בעצמו. כשביקש המצביא הגוסס למות לצד אהובתו שהסתתרה במוזוליאום עם שפחותיה, הוא הונף "בעזרת שרשראות וחבלים" לקומה העליונה, ומשם הוכנס פנימה דרך חלון.
על פי פלוטארכוס, "לאחר הסגירה, מנגנון הדלת לא איפשר את פתיחתה". חשיפת חלקי המבנה העצומים בים התיכון, בכניסה למה שהיה מוכר כמוזוליאום, עשויה להסביר את דברי פלוטארכוס. לדברי צאלאס, "במשך השנים תהו ארכיאולוגים מה היתה כוונתו של פלוטארכוס. כעת נדמה לי שמצאנו את התשובה. הנפת אדם גוסס בעזרת חבלים לא היתה פעולה נעימה, אבל לקליאופטרה לא היתה ברירה. היא היתה בחברת נשים, והן לא היו מסוגלות לפתוח את הדלת הכבדה כל כך".
המפתן, שהוא חלק ממתחם הארמון ששקע בים ובו ככל הנראה מתה קליאופטרה, נחשף רק השבוע וטרם הוצא מתחת למים.
לפי כתבי פלוטארכוס, שהסתמך בעיקר על עדויות ראייה, מרקוס אנטוניוס מת שניות ספורות לאחר שראה את אהובתו, מלכתו ואם ילדיו. קליאופטרה שנחשבה לאשה החזקה ביותר בתקופתה, התאבדה ככל הנראה ימים אחדים לאחר מכן. לפי הסיפורים עשתה זאת באמצעות נחש ארסי.
