"יום ראשון, 18.9.43, מתחיל להיות קר. בעליית הגג, דרך החרכים בקירות שלנו חודרת רוח עזה. אנחנו שוכבים מכווצים. יותר ויותר אנו עושים דין וחשבון שלעבור כאן את החורף, בעליית הגג זה דומה כמעט כמו להיות בחוץ, זה בלתי אפשרי. אני חושבת על המחנות בפאניאטאווא. ימי הסתיו במחנות, בצריפים מהם גרים אנשים, הם קטסטרופה בשביל האסירים וצער אין קץ משתלט. מאותו רגע, בו עזבתי את המחנה, לא ניצל משם אף אחד".
את שורות אלה כתבה ביומנה פולה אלסטר, חברת המחתרת היהודית בגטו ורשה, כשנה לפני שנהרגה במרד הפולני בספטמבר 1944. לאחר שחרור הגטו מצאה אחותה של פולה את קברה המאולתר יחד עם קבריהם של שני נופלים נוספים - הירש ברלינסקי ואליהו ארליך, כולם פעילי תנועת פועלי ציון, ובקרבת מקום מצאה ונדה גם כתבי יד ודפי יומן חרוכים.
בשבועות הקרובים יוצג יומנה של פולה אלסטר בבית לוחמי הגטאות, כחלק ממבצע 'בוידעם' שעורך המוזיאון, על מנת לאתר כל מה שיכול לספר את סיפורם של הנופלים. מדובר במבצע לאומי שיוזם בית לוחמי הגטאות כדי להציל מסמכים, מכתבים ופריטים בעלי ערך היסטורי מתקופת השואה שעלולים להיות מושמדים או להיזרק לפח.
בבית לוחמי הגטאות מציינים כי הם מתכוונים לתקן את הניירות הקרועים, לצלם אותם מחדש במיקרופילם ולשמר אותם בארכיון. המכתבים שייתרמו לארכיון יעמדו תמיד לעיונם של התורמים ושל בניהם.
אחד הסיפורים שדחפו את בית לוחמי הגטאות להכריז על המבצע הוא סיפורו של סוחר בדברי אמנות משוק הרוכלים ביפו, שפנה ב-2004 למנהל ארכיון בית לוחמי הגטאות ומסר שהוא נוהג לרכוש עזבונות של אנשים שנפטרו. ילדיהם של הנפטרים, המעוניינים לפנות את דירת הוריהם מהר ככל האפשר, שוכרים נהגי משאיות ומבקשים מהם לפנות את תכולת הבית ואינם נותנים דעתם על כך שייתכן שהם משליכים אחר כבוד פרקי חיים שלמים של הוריהם, רבים מהם ניצולי שואה, סיפר האיש.
הסוחר, שהעריך כי הגיע לידיו ממצא בעל ערך, החליט לתרום אותו לארכיון בית לוחמי הגטאות. בין השאר, תרם הסוחר שני יומנים שכתבה אישה במחנה ברגן בלזן, גרמניה. לאחר חקירה מאומצת על ידי הארכיון, התגלו עקבותיה של ניצולת השואה. התברר כי היא נפטרה ב-2003 וילדיה, שככל הנראה לא גילו עניין ביומנים, מכרו אותם לסוחרים בשוק. היום היומנים שמורים בארכיון בית לוחמי הגטאות והם עומדים לרשות חוקרי שואה, מורים וסטודנטים.
