 |
|
 |
| יו''ר ישראל ביתנו, השר ליברמן, ויו''ר ש''ס, השר ישי, במליאת הכנסת. חוק להרחבת סמכויות הרבנות |
|
|
תצלום ארכיון: אמיל סלמן |
|
| הצעת חוק שתעלה השבוע לדיון בכנסת תביא להרחבת סמכויות הרבנות הראשית לישראל בענייני גיור, ואגב כך תביא לשינוי תקדימי בחוק השבות, שיפריד בינו לחוק האזרחות. ההצעה, שאותה הגיש ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), היא תוצאה של משא ומתן בינו לבין סיעת ש"ס והרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, והיא קובעת למעשה כי גיור לא יהיה בסיס מספיק לבקשת אזרחות ישראלית.
חוק השבות, על פי הצעת החוק, יחול רק על יהודים או צאצאים של יהודים, ולא על לא-יהודים שבחרו לעבור הליך גיור, אפילו אם זהו הליך אורתודוקסי ואף אם נעשה בבתי הדין הממלכתיים של מדינת ישראל; על פי התיקון, התאזרחות בישראל לא תינתן למי שעברו גיור, ואינה חלה "על מי שטרם כניסתו לישראל לא היה זכאי לקבל אשרת עולה או תעודת עולה". כיום, חוק השבות אינו מפריד בין יהודים "על פי הדם" לבין גרים שהתגיירו - שלהם קשר דתי-הלכתי ליהדות, אך לא אתני.
החוק החדש שיעלה מחר בוועדת חוקה, חוק ומשפט, אמור להיות מימוש הבטחותיה של ישראל ביתנו לבוחריה לשפר את מצבם של הלא-יהודים על פי ההלכה. ואולם, ארגונים הפועלים למען זכויות גרים טוענים כי בד בבד, הוא פוגע בזכויותיהם של מתגיירים ומרחיב את סמכויות הרבנות הראשית בענייני גיור. זה הבסיס שעליו הושגה ההסכמה בין ח"כ רותם ובין הרב שלמה עמאר וש"ס. מבחינת ישראל ביתנו, החוק משרת את ציבור הבוחרים שלה, רבים מהם עולים מרוסיה שהגיעו לישראל בזכות זיקתם המשפחתית ליהדות, אף שאינם יהודים על פי ההלכה; כעת ייקל על אלה להתגייר.
זה שנים רבות שגיורים אורתודוקסיים בישראל מתבצעים באופן כמעט בלעדי על ידי בתי הדין המיוחדים לגיור, שבראשם עומד הרב חיים דרוקמן. בתי הדין הרבניים שתחת הרבנות הראשית נמנעו מגיורים, על אף שיכלו לערוך כאלה, והצעת החוק החדשה מרחיבה את סמכויותיהם בנושא. ההצעה החדשה מסמיכה רבני ערים של הרבנות הראשית לערוך גיורים בעריהם, במה שאמור להקל את תהליך הגיור.
הרב שאול פרבר ממכון עתים, המסייע בין השאר למתגיירים מול הביורוקרטיה ברבנות, אמר כי "אנחנו המומים מול החוק הזה. מאז ומעולם, המסורת היהודית ראתה בגרים שותפים מלאים בגורל העם היהודי. קשה לקבל מצב שבו אדם שעבר גיור ממלכתי במדינת ישראל ייחשב יהודי סוג ב' ולא יהיה זכאי עלייה". מהתנועה ליהדות מתקדמת נמסר כי זהו "מחטף עוקף בג"ץ בשאלת מיהו יהודי", שכן הוא מבטל את זכותם של מתגיירים לקבל אזרחות ישראלית על בסיס גיורם, אם שהו אי פעם בעבר בישראל, במעמד כלשהו.
בתנועה הרפורמית מדגישים כי על פי הצעת החוק, מדינת ישראל מבקשת "לנתק את הקשר בין חוק השבות לחוק האזרחות, והלכה למעשה יגרום החוק לשני סוגי יהודים, מקדמת דנא - ומתגיירים". |
