משרד הבריאות בודק חשד לפיו רופאים בביה"ח לניאדו ובבית המעצר קישון העניקו טיפול לעציר פצוע שטען כי הוכה על ידי חוקריו - אך לא דיווחו על כך לרשויות. בשבוע שעבר הגיש הוועד נגד עינויים עתירה לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה נגד החוקרים שטענו תחילה כי העציר "נפל במדרגות" ולאחר מכן גרסו כי "נאלצו להשתלט עליו כי הכה אותם"
משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בודקים בימים אלה חשד ולפיו רופאים בבית החולים לניאדו ובבית המעצר קישון נמנעו מלדווח על עציר פלסטיני שעבר עינויים וסבל מחתכים בראשו. לפני כשבוע הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד חוקרי השב"כ שחקרו את העציר, ג'האד ריאד עבד-אלכרים מוג'רבי, בעת החזקתו במתקן המעצר ב-2008.
הפרשה החמורה שנחשפה לראשונה ב"הארץ" באוגוסט 2008, אירעה כשמוג'רבי, תושב טול-כרם, אז בן 19, פונה על ידי חוקרי השב"כ לטיפול רפואי בבית החולים לניאדו בנתניה, כשהוא סובל מדימום בראשו וממצוקה נשימתית. מוג'רבי נעצר באפריל 2008 על ידי כוח צבאי, בחשד למעורבות בלתי ישירה בפיגוע ירי בו נרצחו שני מאבטחים ישראלים באזור התעשייה של היישוב ניצני עוז. מיד לאחר מכן, הוא הועבר לבית המעצר קישון, שם לטענתו עבר עינויים והשפלות קשות מצד חוקרי השב"כ. בעתירה שהוגשה בשבוע שעבר על ידי הוועד הציבורי נגד עינויים, נטען כי מוג'רבי עבר מסכת התעללויות, במהלכה ספג מכות בראשו ומצחו ואוים במעצר קרובי משפחתו והריסת ביתו.
כבר ב-28 ביולי 2008 הגיש הוועד נגד עינויים תלונה לשירות בתי הסוהר, בה נטען כי מוג'רבי עונה על ידי חוקריו במתקן המעצר קישון, ואולם
ד''ר אלכס מילר. קצין רפואה ראשי בשב''ס לשעבר
תצלום ותצלום רפרודוקציה: איציק בן מלכי
כמה ימים לאחר מכן, ב-5 באוגוסט, הוצא האחרון ממתקן המעצר והועבר כשעיניו קשורות לחקירה במקום לא ידוע. לפי העתירה, שהוגשה על ידי עו"ד נביל דכואר, במהלך חקירתו זו ניסו חוקרי השב"כ לשכנעו להודות בעבירות המיוחסות לו מכיוון, שלטענתם, אדם אחר העיד נגדו.
מבית המעצר לדירה מסתורית
עוד נטען בעתירה כי בניסיון לשכנע את מוג'רבי להודות בעבירות בהן נחשד, סעדו עמו החוקרים ואף הציעו לו שתייה חריפה ושירותי ליווי - להם, לדבריו, סירב. בהמשך, נכתב בעתירה, הודיעו החוקרים למוג'רבי על כוונתם להותירו לבד למנוחה ועזבו את המקום. עם זאת, מוסיפה העתירה, בשעות הלילה, פרצו לפתע לדירה שני חוקרים, והחלו להכות את מוג'רבי באגרופים בכל חלקי גופו, וכן חבטו בראשו בקתות אקדחים. מוג'רבי התעלף, ולאחר ששבה הכרתו, התברר לו כי הוא סובל מדימום מסיבי באזור הראש ומחתכים בפניו. על פי העתירה, לחדר בו שהה מוג'רבי הפצוע הוכנס אדם בלבוש אזרחי שנשא תיק רופא, אשר חבש את ראשו והצמיד לאפו מכשיר הנשמה. אלא שהדימום לא נעצר, ולמקום הוזעק אמבולנס שפינה את האחרון לבית חולים - זאת מבלי שנאמר לו, לטענתו, להיכן הוא מועבר. רק בעקבות מסמכים רפואיים שהועברו לוועד נגד עינויים, הצליחו פרקליטיו של מוג'רבי לגלות את זהות בית החולים אליו פונה - בית החולים לניאדו בנתניה, שם כפי שנכתב בעתירה, התריע מוג'רבי בפני שני רופאים בחדר המיון כי הוכה על ידי חוקריו, ללא הועיל.
תיאום גרסאות וטיפול חפוז
בתלונה בנושא שהעבירו הוועד נגד עינויים וארגון רופאים לזכויות אדם למשרד הבריאות ולהסתדרות הרפואית, הובהר כי החוקרים שליוו את מוג'רבי לבית החולים לניאדו מסרו לרופאים כי הוא "נפל במדרגות", וכי גם לאחר שהתלונן בפני רופאיו כי הוכה השיבו לו הללו כי תפקידם לטפל בו רפואית, ולא מעניינת אותם סיבת הפציעה - זאת בניגוד לאמנה בינלאומית ולכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית המחייבים רופאים לדווח על חשד לעינוי עצירים.
פרקליטיו של מוג'רבי טוענים כי עוד במהלך הפינוי ללניאדו באמבולנס, שמע האחרון את אחד החוקרים אותו הכיר בשם "מייג'ור עדי", מתאם גרסאות עם עמיתיו, לפיהן יאמרו לרופאים כי מוג'רבי נחבל כש"נפל מהמדרגות בעודו אזוק ומכוסה עיניים", וכי אף בבית החולים עצמו שמע את חוקריו מבקשים מהרופאים להימנע מאשפוזו. כך, למרות שהגיע מוג'רבי לבית החולים כשהוא חבול באורח רציני, כעבור שעתיים טיפול, איפשרו הרופאים בלניאדו לשחררו חזרה לחקירה, מבלי לדווח על כך לכל גורם שהוא - גם זאת בניגוד לאמנה עליה חתומה ההסתדרות הרפואית. במכתב השחרור שנחתם על ידי ד"ר אלכסנדר אפנסייב, כירורג שהיה תורן באותה עת בחדר המיון בבית החולים, נכתב רק כי מוג'רבי סבל מחתכים בקרקפת וחבלות בחזה, וכי בוצעה לו תפירת פצעים בהרדמה מקומית - ללא כל אזכור לנסיבות הפציעה.
לפי העתירה, כשהוחזר מוג'רבי לבית המעצר קישון, חוקרי השב"כ הורו להמתין עמו במכונית מחוץ לכלא, ולא להכניסו לתאו עד להחלפת משמרת הרופאים. משהוכנס לבית המעצר, הועבר לבדיקת רופא, ולטענתו, שוב סירב זה לתעד את גרסתו כי הוכה. ברשומה הרפואית כתב הרופא ד"ר אמיל ארקין כי מוג'רבי "בדרך כלל בריא. היום קיבל מכות. מצב כללי טוב. קיבל טיפול בבית חולים לניאדו. מסרב לטיפול באנטיביוטיקה", אך גם במקרה זה לא דווח על כל חשד לעינויים לרשויות מחוץ לשירות בתי הסוהר.
מכתב שחרור עמום
רק כעבור שלושה שבועות, לבקשת הוועד נגד עינויים, העביר קצין הרפואה הראשי בשב"ס אז, ד"ר אלכס אדלר, התייחסות לאירוע, בה נכתב לראשונה במפורש כי "ב-6.8.08 נבדק במיון לניאדו עקב חבלה (לדבריו הוכה על ידי חוקרים). במיון אובחן פצע בעור הקרקפת, ובוצעו תפרים. צילום חזה וצלעות היה תקין". בהמשך אותה תכתובת נטען כי בבית המעצר הומלץ לו להתחיל בטיפול אנטיביוטי למניעת תהליך דלקתי בפצע, אולם מוג'רבי סירב לקבל טיפול.
כשבועיים וחצי מאוחר יותר, לאחר שצו מעצר מנהלי שהוצא נגד מוג'רבי בוטל בבית משפט צבאי, הוגש נגד האחרון כתב אישום, שלא הכיל כלל אישום בגין מעורבות ברצח - עילת המעצר המקורית. באישום הנוכחי נטען כי מוג'רבי ניסה לשכנע פלסטיני אחר לגנוב ציוד לחימה ולבצע פיגוע ירי, אך כי אלה לא יצאו בסופו של דבר לפועל. בדצמבר 2008 שוחרר מוג'רבי מבית המעצר במסגרת עסקת טיעון. בימים אלה הוא מרצה עונש מאסר בגין כניסה לישראל שלא כדין בבית הסוהר "דמון", והוא צפוי להשתחרר בעוד כחודשיים.
ביום שלישי שעבר הורתה שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות ליועץ המשפטי לממשלה להגיב לעתירת הוועד נגד עינויים בתוך 30 יום. מהשב"כ נמסר בתגובה כי "מוג'רבי שנחשד במעורבות בביצוע פיגוע טרור, נחקר כדין. במהלך החקירה תקף הנחקר שני עובדי שב"כ וגרם לפציעתם. בפעולת ההשתלטות של גורמי האבטחה במקום, נפצע הנחקר באורח קל והועבר לבית החולים לטיפול, אשר בסיומו שוחרר והועבר להמשך חקירה. יצוין כי תלונת הנחקר נבדקה וממצאי הבדיקה הועברו לפרקליטות המדינה".
גם במשרד הבריאות ובהסתדרות הרפואית ייבדק בקרוב האירוע החמור, המעלה חשש לכאורה להתנהגות רופאים בניגוד לאמנה המחייבת דיווח במקרים של עינוי עצירים. בתלונה שהוגשה בנושא למשרד הבריאות נטען כי "צוותי הרפואה בבתי החולים אינם מודעים לצורך לתעד באופן יסודי את סימני האלימות על כלואים הנמצאים תחת טיפולם, ואינם רואים צורך או אפשרות לדווח על מקרים אלה לכתובת מחוץ לבית החולים". לדברי מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים, ד"ר ישי מנוחין, "במקרה הנוכחי הצלחנו להשיג באופן חריג מסמכים רפואיים המעידים כי מוג'רבי נחבל בעת שהיה במעצר, אולם מידע בנושא לא דווח על ידי הרופאים שטיפלו בו לאף גורם. הרופאים היו אמורים לתחקר את העציר, בייחוד כשהתריע בפניהם כי הוכה, ודאי שהיו אמורים למנוע את המשך המעשים. כשרופא נתקל בעוול של עינוי עציר, עליו להתריע על כך".
כבר בתחילת 2008 פנתה הנהלת רופאים לזכויות אדם למשרד הבריאות בבקשה לפרסם חוזר מנכ"ל האוסר במפורש על רופאים לשתף פעולה עם חקירות תחת עינויים, ולחייב דיווח על חשד לעינויים לגורם מוסכם במערכת הבריאות ומחוצה לה. מנכ"ל משרד הבריאות הקודם, פרופ' אבי ישראלי, דחה את הבקשה, ובתשובתו הבהיר כי "משרד הבריאות שולל השתתפות רופאים או מטפלים אחרים בפעילות בלתי חוקית... אפשרות הוצאת חוזר נשקלה בכובד ראש, אך הוחלט שאין מקום לכך". עוד קודם לכן, בדצמבר 2007, פורסם נייר עמדה בו אישרה ההסתדרות הרפואית בישראל את "הצהרת טוקיו" של ההסתדרות הרפואית העולמית (WMA), האוסרת על רופאים להשתתף בחקירות ועינויים וקוראת לדווח במקרים של חשד לעינוי עצירים. עם זאת, בקיץ האחרון התמודדו בארגון עם טענות כלפי יו"ר ההסתדרות הקודם, ד"ר יורם בלשר, לאחר שהופצה עצומה להדחתו מתפקידו כיו"ר ההסתדרות הרפואית העולמית, בטענה כי הוא מצדיק עינויים באסירים. בלשר דחה אז את ההאשמות והבהיר כי ההסתדרות הרפואית מתנגדת נחרצות לעינוי עצירים. בימים אלה החלו בהסתדרות הרפואית בשיתוף פעולה עם ארגון הצלב האדום בז'נבה שנועד "למצוא דרכים להטעמת האיסור הגורף של השתתפות רופאים בעינויים".
"לא התקבלה כל תלונה"
מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה כי "אנו מתנגדים נמרצות לנטילת חלק של רופאים בתהליך עינוי עצירים, ופועלים ללא לאות בדרכים רבות לתת ביטוי פומבי לעמדה זו. הלשכה לאתיקה קיימה בעבר דיונים בנושא, והתקיים דיון בהשתתפות הרופא הראשי של השב"ס לבדוק טענות על השתתפות רופאים בעינויים ובחקירות, וטענות אלה הוכחשו נמרצות על ידו. ההסתדרות הרפואית תקיים בדיקה בתלונה זאת, אך אין בידיה כלי בדיקה הנמצאים ברשות הרשות החוקרת". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "הפנייה התקבלה במשרד. אנו נלמד את תוכנה ונתייחס אליה בהתאם".
"הארץ" פנה לפני שישה ימים לארגונים שרופאיהם מעורבים בפרשה. משירות בתי הסוהר נמסר כי "איננו עוסקים בנושא באמצעות התקשורת". מבית החולים לניאדו נמסר כי "בית החולים לא קיבל כל תלונה ממשרד הבריאות ואף לא מהארגונים המתלוננים, ועל כן טרם בדק את העניין. אם תגענה תלונות כאלה, בית החולים יבדוק אותן".
