אריק בסון ויסמין תורג'מן. השר עומד בפני דילמה כבדת משקל
תצלום: רקס
העמוד בוויקיפדיה המוקדש לאריק בסון סתמי למדי. מדווח שם כי היה נשוי לסילבי ברונל בשנים 1983-2009, וכי לשניים שלושה ילדים, שהגדולה שבהן היא סופרת בת 21. כמעט משפחה למופת. לא מוזכר שבסון בן ה-52, שנושא בתואר השר לענייני הגירה, קליטה, זהות לאומית, סולידריות וסביבה בממשלת צרפת, חי עם צעירה תוניסאית בת 24 בשם יסמין תורג'מן, סטודנטית מוסלמית בחוג לאמנות, שעמה הוא עומד להתחתן בספטמבר.
גם זו כשלעצמה איננה חדשה שיכולה להזין טלנובלה, בתנאי ששוכחים שבסון הוא השר שתיכנן וקידם את החוק הצרפתי נגד הבורקה, הרעלה שעוטות נשים מוסלמיות אדוקות ואשר מותירה רק חרך צר לעיניים. בסון, שכינה את לובשות הבורקה "ארון מתים מהלך", רשם לעצמו הצלחה גדולה כאשר הפרלמנט הצרפתי העביר ברוב גדול את החוק הקובע, ש"אסור ללבוש בגדים שמכסים את הפנים במקומות ציבוריים". על פיו, נשים רעולות או גברים המחייבים את נשותיהם לעטות את הבורקה (המקובלת באפגניסטאן) או הניקאב (שמקובל במדינות ערב), דינם קנס או מאסר של עד שנה.
החוק, אגב, אינו מבחין בין אזרחים לבין תיירים. כולם יהיו כפופים לו. הוא ממתין עדיין לאישור הסנאט הצרפתי, וגם לאחר מכן ייושם רק בתום שישה חודשים מיום קבלתו, כדי לאפשר ללובשי הבורקה להסתגל להוראה החדשה.
אבל על ההצלחה הפוליטית הגדולה של בסון מעיב "צל איסלאמי" כבד. על פי אתר האינטרנט בשפה הצרפתית "בקשיש דוט אינפו", המנוהל על ידי עיתונאים מרוקאים, ביקר בסון בסוף השנה שעברה יחד עם זוגתו החדשה בתוניס לרגל נישואי בתו של נשיא תוניסיה, זין אל-עאבדין בן עלי. אחר כך נסעו השניים לבית הוריה של תורג'מן, שם פגש השר את ההורים והבטיח להם כי אין מדובר בפרשיית אהבים חולפת, כוונותיו רציניות - הוא רוצה לשאת את בתם. הבהרה זאת חשובה בהתחשב בפרטים העסיסיים שכתבה עליו גרושתו בספר שפירסמה, למשל מספר המאהבות שהחזיק במקביל בזמן נישואיהם.
אבל השר הלוחם בבורקה לא הסתפק בזה. האתר המרוקאי דיווח שבסון הבטיח להורי אהובתו שיתאסלם כאשר השניים יתחתנו. השר מיהר להגיש תביעת דיבה נגד עורכי האתר, אך נאלץ למשוך את תביעתו במהירות לא פחותה, לאחר שבית המשפט הבהיר לו שאין כל דיבה בפרסום על כך שאדם רוצה לאמץ לעצמו דת. אין בכך משום עבירה גם במדינה חילונית כמו צרפת.
עכשיו עומד השר בפני דילמה כבדת משקל: אם יתכחש לכוונתו לאמץ את האיסלאם, הוא עלול למצוא את עצמו בחזית מול הורי זוגתו. אם יאמץ את האיסלאם, הוא יצטרך להתמודד עם תוצאות יוזמת החקיקה נגד הבורקה, שהרי מוסלמי טוב אינו יכול לחוקק חוק שעלול לפגוע במוסלמים.
אגב, יסמין תורג'מן היא אמנם צעירה, אבל בעלת ייחוס מעניין. סבתה היא וסילה בורגיבה, שהיתה אשתו השנייה של המנהיג התוניסאי חביב בורגיבה. השר בסון מצדו נולד במראקש לאב צרפתי ואם לבנונית, אך ביקר בלבנון רק פעם אחת בחייו.
בינתיים מחולל חוק הבורקה עוד חידוש. חכמי הלכה מוסלמים, שמבקשים למנוע עימות בין נשים מוסלמיות אדוקות לבין הסביבה שבה הן מתגוררות באירופה, נאלצים לחפש ולמצוא פתרונות הלכתיים. חלוץ לפני המחנה בעניין זה היה ראש אל-אזהר המנוח, השייח מוחמד סיד טנטאווי, אשר קבע כבר לפני כמה שנים שנשים מוסלמיות שמתגוררות במדינות לא מוסלמיות חייבות לנהוג כאורחות ולכבד את מנהג המקום. טנטאווי עצמו אסר על סטודנטיות באוניברסיטת אל-אזהר שבקהיר לעטות רעלה, ותמך בהחלטת הממשלה המצרית לפטר עובדות מדינה מצריות שעטו רעלה.
בשבוע שעבר פסק חכם ההלכה הסעודי החשוב עאיד אל-קרני, כי תיירות שמגיעות לצרפת, מוטב להן לנהוג על פי דיני המדינה: "אסור לנו להתעמת, לא במדינות שבהן אנחנו אזרחים, ולא במדינות שבהן אנחנו אורחים בלבד. עלינו להגיב בגמישות להחלטה בצרפת. הדת מצווה על התאמת ההתנהגות לזמן, למקום ולמצבי חירום".
אף שהחוק עדיין לא נכנס לתוקף, הפסיקה הזאת חשובה במיוחד, בהתחשב בכך שעונת התיירות נמצאת עתה בעיצומה, ושבעקבות החלטת הפרלמנט הצרפתי החליטו מוסלמים רבים לבטל את חופשותיהם בצרפת, ולנסוע במקום זאת לבריטניה או לאוסטריה. על פי נתונים שמסר מנהל חברת תעופה סעודית עלה היקף התיירות לשתי מדינות אלה ב-120%.
האם צרפת ומדינות אחרות שמתכוונות לאמץ את חוק הרעלה יירתעו מליישם אותו הלכה למעשה בגלל ההפסד הכלכלי הצפוי? ספק. אבל בינתיים הוא מצליח לחלק את אירופה בעיני המוסלמים לשני חלקים: המערב השפוי, שאינו מתרגש מן הרעלה כסמל וכייצוג דתי וחברתי, והמערב המבוהל אשר כמה אלפי נשים רעולות - מתוך מיליוני מוסלמים החיים באירופה - מצליחות להפחידו. בסופו של דבר החוק איננו מפחית את מספר המוסלמים במדינות המערב, הוא רק מנסה להסתיר את עצם קיומם. לא מיותר להיזכר כיצד נהגה אירופה בעבר כאשר החליטה להיפטר מ"זרים" על אדמתה.
