בית המשפט המחוזי בפתח תקוה גזר הבוקר (רביעי) מאסר של 18 שנים ותשעה חודשים על וודגה מינליק, שדקר למוות את אורי חן, חייל גולני בן 18, בספטמבר 2009. מינליק הורשע בהריגה ובהחזקת סכין שלא כדין ונידון גם לשנתיים מאסר על תנאי.
בליל האירוע שהתה קבוצת צעירים במתחם בית הספר "חביב" בראשון לציון, ובהם חן. מינליק הגיע למקום ובין השניים התפתחו דין ודברים, שבמהלכם שלף מינליק סכין קפיצית, דקר את חן בבטן, ונמלט מהמקום. חן איבד כמות גדולה של דם, פונה לטיפול רפואי ומת מפצעיו כעבור שעות אחדות.
מינליק טען תחילה כי חן היה תחת השפעת סמים ושיכור והתנהג בצורה אגרסיבית ומאיימת עד כי חשש לחייו, וכי נהג כפי שנהג מתוך הגנה עצמית. בנוסף טען כי לא היתה לו המחשבה הפלילית הנדרשת להרשעה בעבירת ההריגה. בסופו של דבר החליט להודות בעבירות המיוחסות לו, הורשע על פי הודאתו, והתביעה ביקשה לגזור עליו 20 שנות מאסר.
על פי גזר הדין מינליק הורשע בעבירות פליליות מאז שהיה בן 12, ביניהן עבירות של החזקת סכין. בעת האירוע היו תלויים נגדו שני מאסרים על תנאי, והוא ריצה עונשי מאסר בסך כולל של 48 חודשים, ולא חלף זמן רב מאז תום מאסרו האחרון עד לדקירתו של חן.
השופט זכריה כספי כתב על האירוע כי "אפשר להבין, כי מרבית הנוכחים עשו שימוש באלכוהול ואף בסמים, במפגש החברתי הזה. ובין אלה - כנראה, גם המנוח. על רקע זה נקל להבין את התנהגותו חסרת הסבלנות, כאשר חשד במי מבין הנוכחים, כי גנב מכספו. גם על הויכוח שהתפתח בין המנוח לבין הנאשם, שמעתי. אולם, בשום פנים, לא התרשמתי כי המדובר בהתנהגות אלימה, כל שכן כזו שהעמידה בסכנה את הנאשם או מישהו מבין האחרים".
כספי כתב כי "על הרעה החולה הזו של אלימות בחברה הישראלית, ובמיוחד על תת-תרבות הסכין, נאמר הרבה. למרבית הצער, חוששני כי עוד נדבר בה, במסגרות האלה, כהנה וכהנה. האלימות הזו אוכלת בנו בכל פה. היא מתפרצת כמעט בכל הנסיבות, חמורות כקלות. לעתים אפילו על רקע של מה בכך. די במבט שלא נשא חן בעיני מאן דהוא, כדי שזה יגיב בתוקפנות ועד כדי דקירה בסכין".
"ועל הנפגעים, נדקרי הסכינים, מהם למוות, שומעים אנו לאחר המעשה", הוסיף כספי, "בראשית כל שבוע שומעים אנו את הדיווחים על נדקרי הבילויים של סוף השבוע הקודם. לא מעט פעמים, הרשימה ארוכה. כך הם פני הדברים, למרבית הצער, בהרבה ממועדוני הבילויים הליליים או במקומות בהם שותים אלכוהול למינהו, שלא לדבר על צריכת סמים".
כספי קבע כי "התגובה על מעשים כאלה צריכה להיות קשה ונחרצת. אם כשלנו, בתחילתם של דברים, בחינוך להימנעות מאלימות, לאיפוק ולסובלנות ולפתרון סכסוכים בין-אישיים בדרכי שלום, אין אלא לעשות את הנדרש במסגרת אכיפת החוק". הוא ציין כי "על כל אוחז בסכין לדעת, כי צפוי לו עונש מחמיר, אפילו רק בשל החזקתה. כל שכן כך, אם יעשה בה שימוש. ועוד יותר - אם יפגע בזולתו. פגיעה פטאלית, צריכה לגרור ענישה קשה מאוד".
