ישראל, השוכנת על אחד מצירי נדידת הציפורים הגדולים בעולם, היא מקור אושר גדול לחובבי ציפורים. מדי שנה חולפות לאורכה מאות מיליוני ציפורים, ואת מסען מלווים לא רק צפרים נלהבים, אלא גם גורמי שמירת הטבע מודאגים.
הסיבה לדאגה היא שבנוסף להיותה אזור מעבר מועדף, ישראל היא נתיב של סכנות ואיומים לציפורים הנודדות והמקומיות. ציפורים רבות - חלקן מזנים נדירים ביותר - מתות כתוצאה מאכילת מזון מורעל, מירי על ידי ציידים ומהתחשמלות מקווי מתח גבוה (ראו תרשים בעמ' 6). לכל אחת מהסכנות יש פתרון, אך למרבה הצער, אלה עדיין אינם מיושמים באופן מלא.
עמודי התמרורים באזור הנגב אינם נראים מאיימים מנקודת מבט של ציפור, וגם ותיקי הצפרים בישראל לא ייחסו להם בעבר כל משמעות. כל זה השתנה בעקבות בדיקה אקראית של פקח רשות הטבע והגנים, שהובילה למחקר שהוכיח שעמודים פתוחים אלה הם מלכודות מוות המוניות לציפורים.
"לפני שנה ראיתי שני עמודים זרוקים על הכביש והחלטתי לפנות אותם", מספר פקח הרשות, נמרוד בן אהרן. "מאחד העמודים נפלו שני פגרים של ציפורים ובהתחלה לא התייחסתי אליהם. אחר כך נפל לי האסימון. הארתי לתוך מאה עמודים וחשכו עיני".
בן אהרן גילה ציפורים מתות נוספות בעמודים ושיתף בעניין את האקולוג של הרשות במחוז דרום, דרור הבלנה. יחד עם שני פקחים נוספים, עמרי גאולמן וארנון צעירי , נערכה בדיקה ב-1,600 עמודי תמרורים, ומרבים מהם הוצאו פגרי ציפורים.
המחקר, שזכה לשם "ציפורים מתות בסתר", העלה שבחלק ניכר מהעמודים היתה יותר מציפור אחת שמצאה את מותה. בעמוד אחד מצאו אנשי הרשות 34 ציפורים מתות. רובן הגדול היו ציפורים ממינים כמו סלעית לבנת כנף (ציפור המקננת בחורים ובסדקים בסלעים). 81% מהציפורים שנמצאו מתות שייכים למינים המוגדרים כמקנני חורים. בכמה מקרים הצליחו אנשי הרשות לחלץ ציפורים שעדיין היו בחיים. "חילצנו סלעית עם חכה ללכידת לטאות שבה אני משתמש במחקר אחר", מספר הבלנה.
"הציפורים חושבות שמדובר במחילה או חור שיכולים לשמש עבורם כמסתור בפני טורפים או כמקום קינון", מסביר הבלנה. "כך הופכים העמודים למלכודת אקולוגית השואבת אליה עוד ועוד ציפורים. אנחנו מעריכים שבמקרה של המין סלעית לבנת כנף, מדובר באלפי ציפורים מתות מדי שנה".
בעקבות הממצאים המדאיגים פנתה רשות הטבע והגנים לחברה הלאומית לדרכים וביקשה לסתום את עמודי התמרורים בכל האזור המדברי. לדברי הבלנה, אנשי החברה ביקשו מידע נוסף. כעת שוקלים ברשות להרחיב את סקר העמודים גם לאזורים נוספים בישראל.
תמרורי המוות הם רק חלק מסדרת איומים ישירים ועקיפים שיצר האדם. אחד האנשים המתמודדים עם איומים אלו הוא אוהד הצופה מחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים. הצופה שייך לדור צפרים שצמחו בחברה להגנת הטבע והפכו עם השנים לאנשים המובילים את המאבק לשימור שאותו מבצעת הרשות בסיוע מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
עבודתו של הצופה מזמנת לו מפגש עם הרגעים השמחים ביותר של הגנה על הציפורים וגם עם הרגעים העצובים ביותר. הוא ואנשי הרשות אוספים ציפורים פצועות, או גוזלים ללא הורים, ומשחררים אותם לטבע. לא פעם מחכה להם מפח נפש, וכעבור תקופה מסוימת הם מוצאים אותם מתים או פגועים, כפי שקרה עם דיה שחורה שהוחזרה לטבע לפני ארבע שנים ונמצאה בחודש שעבר פגועה מהתחשמלות. מאוחר יותר בוצעה בה המתת חסד.
"בשנה האחרונה איבדנו כתוצאה מהתחשמלות על עמודי חשמל ציפורים ממינים נדירים כמו עיטים זהובים, נשרים, רחמים ועיטי שמש", מספר הצופה. "בשבועות האחרונים נמצאו עשרות דיות וחמש חסידות שמתו מהתחשמלות. מה שאנחנו מגלים זה לדעתי רק מעט ממספר מקרי המוות המתרחש בפועל".
הפתרון לבעיית ההתחשמלות הוא מיגון שאותו מבצעת חברת חשמל, אך עדיין לא באופן מלא. באזור הצפון כבר הושלם המיגון, אולם בדרום עדיין לא מוגן חלק גדול מקווי המתח. ברשות מקווים שחברת חשמל תזרז את הטיפול במיגון גם באזור זה וכך תפחת במידה ניכרת בעיית ההתחשמלות.
לציפורים שניצלו מהתחשמלות עדיין מחכות סכנות ירי והרעלות. "יש לנו פקח בצפון שהפך לקברן", מספר הצופה. "הוא עסוק בקבורת פרות שמגדלי בקר הרעילו במסגרת מלחמות פנימיות, כדי למנוע את אכילתן על ידי ציפורים. יש מקרים שבהם חקלאים מרעילים פגרים כדי לפגוע בטורפים התוקפים צאן ובקר, וגם ציפורים מתות אחרי שאכלו את הפגרים".
את התוצאות של הפגיעות הרבות בציפורים אפשר לראות בדיווחים של המרכז הרפואי לחיות בר הפועל בספארי ברמת גן. כך, למשל, בחודש שעבר הגיעו למרכז 40 עופות, ו-15 מהם נורו או התחשמלו. בין השאר הגיעה לטיפול נקבת נשר שנפגעה אחרי שאכלה פגר של חזיר בר שנורה בכדור המכיל עופרת בריכוז רעיל ביותר.
הקורבנות העיקריים של הירי בתקופה האחרונה הם שקנאים הנורים על ידי מגדלי דגים המנסים להרחיק אותם מבריכות. "בחודשים האחרונים הגיעו אלינו 15 שקנאים ומלבד אחד, כולם נורו", אומר מנהל המרכז בספארי, הד"ר יגאל הורוביץ. "זה פשוט טבח באוכלוסייה".
באחד השקנאים נמצאו 150 כדוריות בכל הגוף, אך הוא שוחרר לבסוף לטבע. הורוביץ ואנשיו מנסים להחזיר לטבע כמה שיותר ציפורים, אבל יש לא מעט מקרים שבהם נגזר על הציפורים לבלות את המשך חייהן בגני חיות או פינות חי.
במרכז יש כיום עוף דורס מהמין חוויאי שהתחשמל ואחת מכנפיו נקטעה. לא רחוק ממנו נמצא בכלוב דורס לילה מהמין אוח. כתוצאה מפציעה הוא התעוור בשתי עיניו.
למרכז הקטן בספארי אין כיום די אמצעים לתת את הטיפול הנדרש לבעלי החיים הפצועים. חסרים בו ציוד רפואי וכוח אדם, ולכן הוקמה לאחרונה עמותה שתנסה לגייס תרומות ולהפוך אותו לבית חולים של ממש לחיות בר. "אנחנו רוצים להקים בית חולים מודרני שיוכל לתת מענה משלב הטיפול ועד שלב השיקום" אומר הורוביץ. "כך ניתן לבעלי חיים את ההזדמנות הנוספת לחיים בטבע שהאדם גזל מהן".
צפריר רינת
כן לציפור , כתבה ראשונה בסדרה
ישראל שוכנת על אחד מצירי נדידת הציפורים הגדולים בעולם: מאות מיליוני ציפורים חולפות בה מדי שנה. בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בתחום הצפרות בארץ: רבים, חובבנים ומקצוענים, עוקבים אחרי תנועת הציפורים - בטבע ובעיר. "הארץ" יתאר בסדרת כתבות פנים שונות של הקשר המתפתח בין האדם לציפור
