ספרו של שבתאי קור, "נהג חדש", מתאר את היציאה בשאלה של אברך חרדי הלומד בישיבה ליטאית
נהג חדש, מאת שבתאי קור, הוצאת כרמל, 2007, 272 עמודים
הספרים המתארים מעבר מאורח חיים דתי לחילוניות אינם חדשים בספרות העברית. חיבורים מסוג זה היו חלק נכבד מהספרות העברית המתחדשת בעידן ההשכלה, ויוצרים רבים תיארו את המעבר שלהם מעולם הישיבות המזרח-אירופי לאורחות החיים החילוניים. גם בספרות הישראלית לא נפקד מקומה של סוגה זו, וספריהם של יהושע בר יוסף וישראל סגל (שטבע את המונח "יציאה בשאלה" כאנטי תיזה לחזרה בתשובה) היו זה מכבר לקלאסיקות. אז כמו היום, כל יצירה חדשה כזאת מורכבת לרוב משמחה של הצד ש"מצטרפים" אליו ועוגמת נפש של הצד ש"עוזבים" המחברים.
ספרו של שבתאי קור, "נהג חדש", מתאר את היציאה בשאלה של אברך חרדי הלומד בישיבה ליטאית. זה בחור מעדות המזרח, בן לבעלי תשובה, שזוכה למקום נחשק בישיבת פוניווז' האשכנזית והיוקרתית. אלא שדווקא לאחר זכייתו במקום הנכסף תוקפים אותו הרהורי כפירה. קור מנסה להשקיט את מחשבותיו הטורדניות בעוד ועוד לימוד תורה ובשיחות עם מוריו ורבותיו, אך כל אלה רק מגדילים את הספקות - גם שלו וגם של חברו לישיבה. בשלב מסוים הוא יוצר קשר עם אנשי העמותה העוזרת ליוצאים לשאלה, עמותת הלל, מתקשר אתם, לומד לתת בהם אמון ולבסוף נוטש את אמונתו ואת אורח חייו החרדי.
מבחינת הסיפור עצמו קשה למצוא הרבה מקוריות בספר. לבטי האמונה הפילוסופיים כבר זכו לתיאורים ספרותיים למכביר; רבים מהם עמוקים יותר מהתיאורים של קור, שהשכלתו הפילוסופית נראית חסרת סדר ושיטה וטיעוניו שחוקים. גם את התיאורים של החברה החרדית פגשנו כבר פעמים רבות, הן בספרים והן בסיפורים של היוצאים בשאלה שפורסמו בעיתונות וברשת. בתחילת הספר מופיע אוסף המאמרים האינטרנטיים בפורום היוצאים בשאלה של הפורטל "תפוז", ובמהלך הקריאה חש הקורא יותר מפעם אחת שהוא מחזיק בידיו בלוג שהניסיון לגבשו לכדי ספר לא עלה יפה. לא ברור אם יש לגיבור הסיפור עולם רגשי מעבר ללבטים בשאלה של חופש הבחירה מול הדטרמיניזם.
הטלטלות הרגשיות החזקות של הגיבור משאירות תחושה לא נעימה שהוא עסוק יתר על המידה ברגשותיו, נוטה להתעלם מרגשות אחרים, והסיוע מקצועי היה מיטיב אתו - ללא קשר לזיקתו הדתית. גם כשקור כותב על תחושות המצוקה האפשרויות של הוריו נראה כי רגשי האשם שלו סביב מה ש"הוא עושה להוריו" מעסיקים אותו הרבה יותר מהרגשות של ההורים. את השתלבותו של הגיבור בעולם החילוני אנו רואים רק בתחילתה ובאופן מקוטע בלבד. ייתכן שגם זה מוסיף לתחושה שהספר חסר ממד של עומק ופרספקטיווה, והפיסקה האחרונה של הספר נראית כניסיון נואש מעט של המחבר להוסיף נפח לסיפורו.
נראה שהדבר הבולט בספר, ואולי גם החידוש הספרותי שלו, הוא הביטוי לכך שההתמודדות סביב השאלות של אורח החיים החילוני או הדתי חרגו מזמן מהתמודדותו האישית של הפרט. קור נראה בספרו מיטלטל בין שתי מערכות משומנות ומתפקדות היטב: האחת שמה לה למטרה לשמר אותו בעולם החרדי, והשנייה - להשלים את הפיכתו לחילוני. גם הרבנים בישיבתו של קור וגם הפעילים של "הלל" רואים בקור השקעה שיש להביא למימוש. שני הצדדים לא בדיוק מתעניינים במה שהפרט מרגיש, אלא בשאלה מה מפריע לו להתנתק סופית מהעולם החרדי, או להישאר בו. השיח החרדי-החילוני בספר נשמע כמלחמת תרבות במובן הרדוד של המלה; כל מי שעושה שינוי בחייו נראה כ"עובר צד". בעולם החרדי, כפי שמתברר לקור באיחור, יש גם מעקב שוטף אחר כל מי שנראה כמתכוון לצאת בשאלה. אולי משום כך יוצא העולם החרדי בסופו של דבר וידו על התחתונה.
על רקע זה בולט העדר ההתלהבות של קור מן העולם שהוא מצטרף אליו. כמעט על כל צעד ושעל בספר הוא תוקף את העולם החילוני על שטחיותו ורדידותו ביחס לעולם החרדי; כאילו שיש "עולם חילוני" אחד וכאילו אפשר להשוות את האליטה של פוניווז' לסטודנטים של שנה א' במכינה. קור מתלונן על היחס המנוכר לזולת, על דפוסי היחסים הרדודים עם המין השני (בהתרפקות על האהבה של העולם החרדי), ועל התחושה הכללית של חוסר עניין שמשתלטת עליו. גם על החברה החילונית נמתחת ביקורת בספר הזה, וקשה שלא לתמוה על האירוע המתוקשר של השקת הספר שיזמה העמותה "חופש". נראה שכל חיבור שאומר משהו רע על החרדים יכול לזכות לתמיכה ודברי שבח מצד "חילונים במשרה מלאה", ללא קשר לרמה הספרותית של החיבור. אם קור יממש את ההבטחה בראיון למוסף "הארץ", ו"יחזור (לישיבה) רק אם ה' יקרא לו", הוא עשוי לזכות במחילה כללית ולהפוך מרצה מבוקש בסמינרים של החזרה בתשובה וב"ימי התעוררות" של חודש אלול. תיאורי הזוועה שלו את העולם החילוני עלולים ממילא להרתיע את היוצאים בשאלה הפוטנציאליים, שרובם בין כה וכה אינם מתייגעים בסוגיות פילוסופיות מסובכות.
סוף דבר, הספר "נהג חדש" משאיר תחושה של חיבור ארכאי ואנאכרוניסטי. בעידן של שיח מפותח סביב "ארון הספרים היהודי" והזהות היהודית, ששותפים בו הוגי הדעות הדתיים והחילוניים גם יחד, נראה ספרו של קור כהעלאת גרה ממלחמות התרבות של אתמול.
