ביהמ"ש השלום הכריע: וטרינר שכינה השמדת חתולים "גסטאפו" לא יחויב בפיצויים
מלכודת לחתול ברעננה, פברואר 2004; השיטה הפכה לקרב בין וטרינרים. למעלה: התובע גלס. חופש הביטוי גבר
ארכיון: גיא רייביץ ומוטי קמחי
ביום ראשון שעבר הגיע לסיומו אחד המאבקים המתוקשרים והיצריים ביותר על זכויות בעלי חיים בישראל - הקרב על השמדת החתולים בכפר סבא, בעקבות מקרה כלבת שהתגלה במקום לפני שלוש שנים. שופטת השלום בתל אביב, אביגיל כהן, דחתה תביעת הוצאת לשון הרע שהגיש הווטרינר העירוני של רעננה וכפר סבא, הד"ר ישראל גלס, נגד וטרינר אחר, הד"ר יובל סמואל, שהשתמש בביטויים הנקשרים לשואה כדי לתאר את מעשיהם של גלס ושל המחלקה הכפופה לו.
המקרה החל בינואר 2004, אז התגלה חתול חולה כלבת בכפר סבא. גלס, בגיבוי השירותים הווטרינריים הארציים, החליט על השמדה כוללת של חתולים בשטח נרחב בעיר. בעקבות ההחלטה החלה קואליציה של פעילי זכויות בעלי חיים להיאבק בגלס. "במשך ארבעה חודשים, בחורף, היינו עוקבים אחרי הלוכדים וכשהם היו פורסים את המלכודות, היינו מתחילים להבריח את החתולים מהאזור", סיפרה ענת רפואה, פעילת "תנו לחיות לחיות". אולם, למרות מאמציהם הצליחו הרשויות להרוג למעלה מ-200 חתולים, באותה תקופה.
בשיאו של העימות פירסם סמואל, וטרינר פרטי ופעיל מוכר למען בעלי החיים, הודעה בפורום זכויות בעלי חיים באינטרנט: "ההשמדה במחנה ההשמדה של השירותים הווטרינריים ברעננה אמורה להסתיים היום, בעקבות הודעת הגסטאפו כי הלכידות - ההשמדות - יימשכו עד הראשון בחודש. על אף
האמור לעיל לא הייתי נכנס לשאננות, מכיוון שתאוות ההשמדות לא תמה וכידוע הם מעל החוק ועושים כראות עיניהם, תחת ההגדרה הנפשעת של בריאות הציבור".
בעקבות הודעה זאת ובעקבות שיחה נוספת שבה, לפי הנטען, השמיץ סמואל את גלס, הגיש גלס תביעת דיבה נגד סמואל. הדיון המשפטי הפך לדיון על חופש הביטוי, אך לא פחות מכך גם על דרכי הטיפול בכלבת וזכויות בעלי החיים.
גלס טען כי הפרסום פגע בו קשות בגלל שאביו ניצול מחנה שבי נאצי, שם עבר עינויים. מנגד טען סמואל שהפרסום לא כוון באופן אישי נגד גלס, וכן כי היה זניח והורד במהירות מהאתר.
אולם חלק ניכר מהדיונים הוקדשו לדרך שבה יש לטפל בהתפרצות מחלת הכלבת. לטענת גלס, כדי להגן על בני האדם יש להשמיד את אוכלוסיית החתולים באזור הנגוע בהקדם האפשרי. עמותות המגינות על בעלי החיים וד"ר סמואל סבורים שפעולה זאת אינה מוסרית כלפי החתולים וגם אינה יעילה מאחר שהחתולים מונעים ממכרסמים נגועים בכלבת להתקרב לבני אדם.
אחד מעדי ההגנה היה ח"כ לשעבר יוסי שריד, שמתח ביקורת נוקבת על שיטת החיסולים של גלס. שריד אמר שהוא עצמו לא היה משתמש בביטויים הללו, אך הוסיף כי אין להתעלם מכך שהפרסום נעשה בהקשר מסוים - תפיסה והשמדה שיטתית של חתולים, גם אם לא נחשדו כחולים בכלבת.
השופטת נמנעה מלקבוע מי צודק בוויכוח המקצועי. היא קבעה שהביטויים "מחנה השמדה" ו"גסטאפו" קשים ביותר, אולם הוסיפה כי הביטויים הללו מוגנים תחת עקרון חופש הביטוי, שכן סמואל פירסם את דבריו בתום לב וכחלק מדיון ציבורי. גלס גם חויב לשלם לסמואל 15 אלף שקל כהוצאות משפט.
עו"ד ערן לב, שייצג את סמואל, אמר אתמול כי מדובר בניצחון גדול לחופש הביטוי. עו"ד רוברט פישמן, שמייצג את גלס, אמר אתמול שתום הלב זהו הדבר האחרון שהיה בדבריו של סמואל. "נלמד את פסק הדין וייתכן שנערער עליו. הכינויים הללו הם מחוץ לכל דיון ציבורי ראוי".
