בריכת אום אל-קונטאר בגולן משוסעת לשניים בעקבות רעש אדמה
אוניברסיטת תל אביב
בריכת המים באתר הארכיאולוגי אום אל-קונטאר בגולן משוסעת לשניים. בקע עמוק חוצה אותה במרכזה, ושני חלקיה מוסטים כמטר זה מזה. עד בוקר ה-18 בינואר, שנת 749 שימש המבנה בריכת השריה של בית מלאכה לייצור פשתן בכפר סמוך.
באותו בוקר, זיעזעה רעידת אדמה עזה את הכפר והחריבה אותו. בית הכנסת המפואר שעמד סמוך לבריכה קרס. גם יישובים אחרים באזור, ביניהם סוסיתא, בית שאן וטבריה, נפגעו קשות באותה רעידה.
סימני רעידת האדמה נחשפו בחפירה שניהלו לאחרונה הארכיאולוגים ישו דריי ואילנה גונן באום אל-קונטאר. עובדת קיומו של רעש האדמה היתה ידועה להיסטוריונים על סמך תיאוריו של מיכאל הסורי, היסטוריון ואיש כנסייה שחי במאה ה-12. מיכאל מתאר כיצד אירע הרעש בזמן מיסת הבוקר של יום ראשון, והחריב כנסייה בסוריה על מתפלליה.
אך רק עתה הוכחה עוצמתו העזה של הרעש, על סמך דגימת סלעים וניתוח מכני שערכה תלמידת המחקר נטע וכסלר מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב. לפי ממצאי המחקר שערכה, רק רעש אדמה חזק באזור הכנרת שעוצמתו מעל שבע בסולם ריכטר, היה יכול לגרום לשבירה כזו. בזכות צורתה של הבריכה ניתן היה למדוד באופן מדויק את עוצמת הרעידה.
המחקר באום אל-קונטאר מצטרף לסדרת מחקרים נוספים שנערכו
באחרונה, אשר משלבים ידע היסטורי, ארכיאולוגי וגיאולוגי כדי לאסוף מידע על רעידות אדמה שאירעו באזורנו במהלך אלפי השנים האחרונות.
"בתקופות עתיקות לא היו סיסמוגרפים, לכן אנחנו משתמשים בממצא הארכיאולוגי והגיאולוגי כסיסמוגרף - כדי לדעת איפה התרחשו הרעידות ובאיזו עוצמה", מסביר הגיאולוג, הד"ר שמואל מרקו מאוניברסיטת תל אביב, שהנחה את וכסלר בעבודתה.
לדברי הד"ר מרקו, מקורות היסטוריים ותצפיות באתרים ארכיאולוגיים מלמדים שבמשך תקופה ארוכה מאוד לא היתה רעידת אדמה חזקה בבקע ים המלח - בקטע שבין ים המלח והכנרת.
הממצאים מראים שרעידות חזקות שדרגתן בסביבות 7 בסולם ריכטר, אירעו בשנים 31 לפני הספירה, 363 לספירה, 749 לספירה ו-1033 לספירה. מאז, השתרר שקט יחסי, מלבד שתי רעידות חלשות יחסית - אחת שפגעה בצפת ב-1837 (ומוקדה היה בלבנון) ואחת שאירעה ב-1927 בין הכנרת לים המלח.
ההפוגה הארוכה נחשבת בעיני הגיאולוגים לסימן מעורר דאגה. "השקט הזה מדאיג", אומר הד"ר מרקו. "היו כמה רעידות בהפרש של בערך 400 שנה, אבל מאז הרעידה החזקה האחרונה חלפו אלף שנים. כיוון שכל כך הרבה זמן לא התרחשה רעידה חזקה בבקע ים המלח, קרום כדור הארץ, השכבה החיצונית של כדור הארץ, באזור מתוח פי שניים לעומת התקופה שלפני הרעידה החזקה הקודמת. הדבר מגדיל את הסיכוי לרעידות אדמה".
